הגשם הגיע? גם הסלמנדרה

הסלמנדרה, דו-חי בסכנת הכחדה. צילום: רונן הלמן, ארכיון הצילומים של קקל
הסלמנדרה, דו-חי בסכנת הכחדה. צילום: רונן הלמן, ארכיון הצילומים של קק"ל
30 יוני 2026
היא אחת משבעה מינים של דו-חיים שנמצאים בארץ, יש לה כתמים צהובים-כתומים על גופה השחור, שמשמשים כצבעי אזהרה לטורפים, היא דומה ללטאה אבל קרובה יותר בתכונותיה למשפחת הקרפדות והצפרדעים. מהי משמעות הכתמים ומדוע היא נמצאת בסכנה קיומית?

מאת: עדי בלזר
עריכה מדעית: ניצן בירנבאום
אם יצא לכם במהלך טיול לראות מעין "לטאה" שחורה עם כתמים צהובים-כתומים בולטים ובוהקים קרוב לוודאי שפגשתם בסלמנדרה – דו-חי ששייך לסדרת בעלי הזנב. הסלמנדרה נדירה בארצנו ונמצאת בסכנת הכחדה בגלל צמצום שטחי מחיה, זיהום של מקווי מים ועוד. היא חיה באזורים מצומצמים מאוד בצפון הארץ, ואם אנו רוצים לשמור על המין הנכחד הזה (ואנחנו רוצים...) עלינו לעשות כל מאמץ כדי לשמור על הסביבה הרגישה שבה היא חיה ולאפשר לה להתרבות ללא הפרעה.

זהירות, אני ארסית

אורכה של הסלמנדרה המצויה (Salamandra infraimmaculata) הבוגרת מגיע ל-30 סנטימטרים; היא ניזונה בעיקר מחסרי חוליות כמו חרקים, תולעים, חשופיות ורבי-רגל; ועל עורפה  מצויות שתי בלוטות שמפרישות רעלן בשם Salamandarin.
 
הכתמים הצהובים-כתומים שעל גופה משמשים כצבעי אזהרה. הם מאותתים לטורפים שהסלמנדרה רעילה ושלא כדאי לאכול אותה.
צבעי אזהרה. צילום: ראם זר, ארכיון הצילומים של קקל
צבעי אזהרה. צילום: ראם זר, ארכיון הצילומים של קק"ל

הידעתם? הדגמים הייחודיים של הסלמנדרות

לכל פרט של סלמנדרה יש דגם כתמים ייחודי – כמו טביעת אצבע. אין שתי סלמנדרות עם אותו סידור של כתמים בדיוק. תכונה זו מאפשרת לעיתים לחוקרים לזהות סלמנדרות בודדות לפי הדגם שלהן.

אוהבות אווירה לילית, לחה וקרירה

הסלמנדרות פעילות בעיקר בלילה, בייחוד בלילות קרירים וגשומים בחורף, אז הן יוצאות ממקומות המחבוא שלהן. בישראל בתי הגידול שלהן הם בריכות סלע, שלוליות חורף, מעיינות ונחלים בצפונה של הארץ. בקיץ כמעט שלא רואים אותן, כיוון שהן מסתתרות במקומות קרירים ולחים כמו מערות, נקיקים וסדקים בסלעים, וכן בשל העובדה שהסלמנדרות בישראל מבצעות שנת קיץ (סטיבציה), שדומה לשנת חורף (היברנציה). 

הסלמנדרות נפוצות במזרח התיכון בעירק, איראן, סוריה, לבנון, טורקיה וישראל. אצלנו הן נדירות מאוד ואפשר למצוא אותן באזור הכרמל, בגליל ובמורדות החרמון. הכרמל הוא קצה גבול התפוצה הדרומי של מין זה, והוא למעשה הסביבה החמה והיבשה ביותר שבה הסלמנדרה המצויה חיה.

הידעתם? מיתוס הסלמנדרה והאש

בימי הביניים רווחה האמונה שסלמנדרות מסוגלות לחיות בתוך אש, ואף לכבות להבות. מקורו של המיתוס כנראה בהרגל שלהן להסתתר בתוך גזעי עצים לחים. כאשר העצים הושלכו למדורה, הסלמנדרות שנחבאו בהם מיהרו להימלט, ונראה היה כאילו הן מגיחות מתוך הלהבות עצמן. למעשה, המציאות שונה לגמרי: סלמנדרות רגישות מאוד לחום, והאש אף מסכנת את חייהן.

רבייה ומעבר ממים ליבשה

עם בוא החורף נקבת הסלמנדרה יוצאת ממחבואה עם בטן מלאה (אצל הסלמנדרה הביצים בוקעות כבר בתוך הבטן) ומשריצה ראשנים חיים ישירות למקווה מים. הראשנים שחיים במים ונושמים בעזרת זימים, ניזונים מסרטנים קטנים, חלזונות וגם מזחלי יתושים (ולכן הם גם יכולים לסייע בהדברה טבעית של יתושים). הראשנים גם נוגסים בזנבות של אחרים וטורפים ראשנים אחרים, תופעה המכונה "קניבליזם". כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות שלהם, הנקבה משריצה את הראשנים באתרים שונים.

לאחר כ-70 ימים הראשנים עוברים תהליך של גלגול והופכים לסלמנדרות צעירות שעוזבות את המים ומתחילות לחיות ביבשה. הסלמנדרות מגיעות לבגרות מינית בגיל 4-3 שנים ויכולות לחיות בטבע יותר מ-20 שנה.
ראשן של סלמנדרה. צילום: Pexels
ראשן של סלמנדרה. צילום: Pexels

הידעתם? יש כבוד לאחים

ראשני הסלמנדרה אומנם נוטים לקניבליזם, אבל יש להם כלל חשוב: הם כמעט שאינם תוקפים את אחיהם, בעוד שכלפי ראשנים שאינם קרובי משפחה הם מפגינים תוקפנות רבה יותר.

סכנת הכחדה לפניך!

בגלל פיתוח, שינויי אקלים שגורמים להתייבשות, זיהום מקורות מים, דגים פולשים, סחר בסלמנדרות על ידי אדם ואובדן בתי גידול, מספר הסלמנדרות הולך וקטן. לכן בישראל הסלמנדרה מוגדרת כמין בסכנת הכחדה, שמוגן על פי חוק.

חוקר הטבע טוביה קושניר, שנהרג בשיירת הל"ה בגיל 24, הספיק בחייו הקצרים לחקור את הצומח והחי בארץ והיה חלק משמעותי מתיאור המין, אפיון בתי הגידול שלו בישראל ויצירת הרגולציה (חוקים ותקנות) לשמירתו.

שמירה על הסלמנדרות חשובה מאוד. בתי הגידול שלהן קטנים ורגישים, וכל הפרעה עלולה לפגוע בהן וביכולת שלהן להתרבות. לכן חשוב לא להפריע להן, לשמור על מקורות המים שלהן נקיים ולכבד את סביבת המחייה שלהן.

לקריאה נוספת על טוביה קושניר ותרומתו לחקר המדע »