הידעת? חרובים ו"חרובות" ביערות

ישנם חרובים בעלי פריחה נקבית ויש בעלי פריחה זכרית. וגם: מהו מקור שמו, מתי הוא נותן פרי ומה הקשר בין חרוב ואבני חן?

  • החרוב המצוי נפוץ באזורים רבים בארץ, והוא עץ ירוק עד דו ביתי. כלומר, יש עצים בעלי פריחה נקבית, הנותנים פרי ועצים בעלי פריחה זכרית, שאינם נותנים פרי.

  • החרובים פורחים באוקטובר ואת הפירות אפשר לאסוף מסוף אוגוסט ועד תחילת נובמבר.

  • התרמילים של החרוב מאורכים, מתוקים מאוד וטובים למאכל. שמו ניתן לו בשל צורת הפרי כצורת חרב או אולי משום שהוא יבש (חרב) מאוד.

  • הזרע של פרי החרוב מכוסה בקליפה קשה וחלקה. בשל הטענה כי זרעי החרוב דומים זה לזה ובעלי משקל דומה, השתמשו בהם בימי קדם כיחידת משקל קטנה. היחידה נקראה "קורט" ומכאן נגזר הכינוי "קראט" כיחידת משקל ליהלומים.

  • בשנות ה-50 של המאה הקודמת נטעה קק"ל חרובים מתוך כוונה להשתמש בפרי כמקור תזונה לפרות המניבות חלב. הרעיון לא צלח. גידולי שדה התבררו כמקור מזון מוצלח יותר, אבל מטעי החרוב נותרו. אפשר ליהנות מהם בפארק בריטניה, ביער בן שמן ובמקומות נוספים.
פירות חרוב. צילום: אבי הירשפלד, ארכיון הצילומים של קק"ל

הצעה לדיון:

  • האם אתם מכירים עצים נוספים שהם דו ביתיים? אילו?

  • אם אתם מעוניינים במטע של עצי חרוב, כמה עצי נקבה תשתלו וכמה עצי זכר?
    לתשובה»

 

הצעה לפעילות:

  • אספו את פירות החרוב, הוציאו מתוכם את הזרעים והתבוננו בהם היטב (אין צורך לשקול אותם). האם לדעתכם לזרעי החרוב משקל דומה? מדוע, אם כך, השתמשו בהם כיחידת משקל?
    לתשובה»

  • האם עץ החרוב שלידו אתם עומדים הוא זכר או נקבה? אם העונה איננה עונת הפרי, תוכלו להתבונן מתחת לעץ.