שירבו זכויותינו כרימון

המרגלים ששבו מהביקור בארץ ודיווחו למשה על עושרה של הארץ, הביאו עימם אשכול ענבים, רימונים ותאנים כדי להמחיש פוריותה של אדמת ארץ ישראל, ארץ זבת חלב ודבש. בשיר השירים פרק ז' פס' י"ג נכתב: "נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן הנצו הרימונים, שם אתן את דודי לך".

בסוכות נהוג היה לקשט את הסוכה בענפי רימון נושאי פרי. בשירה של נעמי שמר "שלומית בונה סוכה" נכתב "הִיא לֹא תִּשְׁכַּח לָשִׂים / לוּלָב וַהֲדַסִּים / עָנָף שֶׁל עֲרָבָה יָרֹק / רִמּוֹן בְּתוֹךְ עָלָיו / וְכָל פֵּרוֹת הַסְּתָו / עִם רֵיחַ בֻּסְתָּנִים רָחוֹק".

הרימון הוא עץ נמוך ונשיר. ענפיו הצעירים דקים, רכים ועוקצניים בקצותיהם. לפרי צורה כדורית עם קליפה קשה. בראש הפרי מתנוסס כתר, שריד של עלי הגביע של הפרח. הפרי מלא גרגרים בעלי ציפה מימית שקופה, שצבעה ורוד, או אדום, ובתוכה זרע בהיר. מוצאו של העץ מפרס והוא הופץ לכל ארצות הים התיכון. עיקר גידולו בארץ באזורים הפנימיים. עץ הרימון עמיד מפני טמפרטורות חורף נמוכות, אולם לצורך הבשלת הפירות הוא זקוק לחום רב ולאוויר יבש.

לפרי הרימון, המכיל מאות גרעינים עסיסיים, מיוחסות סגולות רפואיות רבות. עוד בתקופתו של הרמב"ם מצוין כי ניתן להשתמש בקליפתו של הרימון לעצירת דימום מפצעים, ובמיץ הרימון לעצירת שלשול ולהקלה על בחילות ועל כאבי ראש. כיום ידוע שהפרי מכיל נוגדי חמצון ברמה גבוהה המונעים יצירה של רדיקלים חופשיים, ובכך ניתן כנראה למנוע או לעכב התפתחות של תאים סרטניים בכמה סוגי סרטן, כגון סרטן העור, סרטן הערמונית וסרטן השד (טרם בוצעו די מחקרים בבני אדם ולכן הנושא עדיין לא הוכח מדעית באופן מלא). למיץ רימון ישנן גם השפעות על מערכת החיסון, במניעת זיהומים נגיפיים ובקטריאלים.
פרי הרימון מכיל ויטמינים ומינרלים רבים כמו ויטמין C, B, K, E, אשלגן ונחושת.

מהפרי ניתן להפיק יין מצוין וטעים מאד, ומקליפת הרימון והמחיצות הצהובות שבתוכו נהגו להפיק צבע חום.

שיהיה לכולנו חג שמח ובריא.

הידעתם? הבבלים הקדמונים האמינו כי אכילת גרגרי רימון טרם יציאה לקרב תזכה את הלוחם בניצחון מוחץ.