עומס חום והתייבשות

עומס חום הוא מדד המבטא את מידת אי הנוחות הנובעת מהשילוב בין טמפרטורת האוויר ללחות הנמצאת בו. מדד זה מחושב כממוצע של הטמפרטורה היבשה והטמפרטורה הלחה.
על פי ההגדרות, קיימות שש קטגוריות של עומס חום:
פחות מ-22 מעלות – ללא עומס חום
22 עד 24 – עומס חום קל
24 עד 26 – עומס חום מתון
26 עד 28 – עומס חום בינוני
28 עד 30 – עומס חום כבד
30 מעלות ומעלה: עומס חום כבד מאוד.

בגופם של יצורים חיים יש צורך בשמירה על טמפרטורת גוף קבועה - בעיקר במצב של פעילות גופנית או טמפרטורה חיצונית גבוהה, העלולה לגרום לעליית טמפרטורת הגוף.
על מנת שגוף האדם יתפקד בצורה תקינה, עליו לשמור על טמפרטורה קבועה של כ-37 מעלות. סטייה של שתי מעלות לכל כיוון עלולה לגרום הפרעה מהותית בתפקוד הגוף וסטייה גדולה יותר עלולה לגרום מוות.
במצב מנוחה הגוף מייצר חום בהיקפים מינימליים. לעומת זאת, בשעת מאמץ עולה טמפרטורת הגוף באופן ניכר ביחס ישיר למאמץ הגופני.
שהות אדם במקום לא מקורה ביום שמש חם גורמת לגוף לספוג חום רב, וטמפרטורתהגוף עלולה לעלות בקצב מהיר מאוד.
בגופנו קיימים מנגנונים העוזרים בשמירה על טמפרטורת גוף קבועה – בראש ובראשונה הזעה.
כ-71% ממשקל גוף האדם הם נוזלים. אולם, אובדן נוזלים עלול לגרום לשיבושים קשים בתפקוד תקין של גוף האדם. בשל העובדה שההזעה מהווה אמצעי עיקרי לקירור הגוף, אנו מאבדים בתהליך קירור הגוף כמות ניכרת של מים. מכאן, שקיים צורך קיומי לשמירת מאגר מים בגופנו על ידי שתיית מים בכמויות קטנות ובתדירות גבוהה.

התייבשות היא תופעה של אובדן נוזלי הגוף, בעיקר באמצעות זיעה.
הרגשת הצמא והגירוי לשתייה מתעוררת רק אחרי שאבדו לאדם כשלושה ליטרים מים מגופו. יחד עם זאת, קיים קושי לפיצוי מיידי של הגוף על אובדן הנוזלים, בעיקר בתנאי מאמץ וחום.
סימני התייבשות ניכרים בעיקר בכאבי ראש וסחרחורת, דופק מואץ, ושתן צהוב. (ככל שצבע השתן כהה יותר, כך דרגת ההתייבשות גדולה יותר.)
אי לכך, ובייחוד במזג אוויר חם ועבודה מאומצת, יש לשתות מים לעיתים תכופות גם ללא תחושת צמא.