אוגוסט 2013: בדרך לאילת

פסלים משתלבים בנוף בפארק ספיר. צילום: טלילה ליבשיץ
מאת: נעם תמיר

הדרך לאילת לא חייבת להיות משעממת. כדי להעשיר את חוויית הנסיעה המשפחתית ברכב ועל מנת שתוכלו להספיק את אטרקציות הטבע שבדרך וגם את האטרקציות התיירותיות באילת, נמליץ בדרך דרומה לנסוע בדרך הנופית הנקראת "דרך השלום" ולבקר באתרים שלאורכה, ובדרך מאילת צפונה בפארק קטן וקסום – פארק ספיר
עונה מומלצת: כל השנה.
סוג מסלול: נסיעה ברכב עם עצירה .
מתאים: לכל גיל.
שירותים: בתחנות הדלק בערבה (עין חצבה ועין יהב) ובפארק ספיר.

כיצד מגיעים : שני המקומות נמצאים סמוך לכביש הערבה – כביש 90, באזור המושבים עידן, חצבה ועין יהב.

הכניסה לדרך השלום: ממושב עידן, לפני השער למושב פונים ימינה בדרך משולטת המסומנת בירוק, ממנה נצא ליד המושב עין יהב.

פארק ספיר: נמצא סמוך לתחנת הדלק של עין יהב – מתחנת הדלק נמשיך כ-700 מטר דרומה ונפנה ימינה. אחרי 300 מטר נוספים נרד ימינה לדרך עפר בה ניסע כ-300 מטר עד החניה בכניסה לפארק.

דרך השלום

תאור הדרך מתייחס לביצועה מצפון לדרום, אפשר כמובן גם לבצעה בכיוון ההפוך (ראה במפה). אחרי שפנינו בצומת עין חצבה ניסע עוד כארבעה ק"מ לכיוון מושב עידן. בכניסה למושב נפנה ימינה וניסע עוד 3 ק"מ עד ל"מצפור לשלום".

נעצור, נחנה ונפסע למרפסת הצופה על האזור. אם נביט מכאן צפונה נוכל לראות את מאגר חצבה השוכן כ-600 מטר ממזרח לדרך. המאגר הוקם על ידי קק"ל כחלק ממערך מאגרים גדול בערבה. המאגר אוגר מי שיטפונות המשמשים להשקיית שדות המושבים, הקיבולת שלו 1.8 מיליון מ"ק והוא משתרע על פני כ-500 דונם. מזרחה מאיתנו אנו רואים את הרי אדום ואת שטח מדינת ירדן. מראה זה ילווה אותנו לאורך כל הדרך.

אם נביט דרומה מהמצפה נראה את המשהו המאוד מיוחד שמתרחש בערבה, ונבין איך הכשרת קרקע ע"י קק"ל לחקלאות ולהתיישבות והקמת מאגרי מים המשמשים להשקיה חקלאית באזור מאפשרים את קיומו והצלחתו של "הפלא החקלאי" הקיים בערבה, ושמביא לאירופה ולישראל פרחים, פירות וירקות לאורך כל השנה! מישהו אמר פלפל?
ירקות ממושב חצבה. צילום: דוד גרינשפן

התיישבות נוסח מדבר

אם לא חם מדי ואתם רוצים להשתעשע קצת, למרגלות המצפור יש שביל מעגלי קצר העובר בתוך נקיקים קטנים של חוואר הלשון. חוואר הלשון הוא סלע ששקע באגם שהשתרע מחצבה ועד הכנרת לפני עשרות אלפי שנים. מפלס המים באגם ירד והסלעים נחשפו לאוויר העולם. מכיוון שחוואר הלשון הוא סלע רך מאוד, הגשמים חורצים בו ומבתרים אותו בקלות. הילדים יוכלו להשתעשע בגירוד השכבות ובהליכה בעקלתון החוואר.

מכאן נחזור לרכב ונמשיך בדרכנו. ממצפור השלום ממשיכה הדרך דרומה. האזור כולו מתאפיין בצורת התיישבות הקרויה מושב. כך החליטו הגורמים המיישבים של שנות ה-50 ועד שנות ה-70 לפעול. את האזור הקשה יותר להתיישבות, הערבה הדרומית, מאכלסים קיבוצים.
לאחרונה, בנוסף למושבים ולמרכז האזורי ספיר, קם ישוב קהילתי בשם צוקים שקק"ל תרמה רבות להכשרת המקום ופיתוחו לקראת בואם של המתיישבים.

ממש לפני גדר מושב חצבה הדרך פונה שמאלה. סמוך לנקודה זו נמצא חניון קטן לזכרו של אורן ליאור, שנפל בקרב בקרבת מקום. בחורשה שבמקום צומחים עצי דקל, שיזף, שיטה ואשל המנציחים את זכרו. דרך השלום ממשיכה מכאן בתוך מטע גדול של עצי תמר ומגיעה למזלג דרכים שבו יש לפנות בהסתעפות ימינה. עתה הדרך העבירה לכל כלי רכב (זהו המשכו של כביש) נוסעת לאורך נחל הערבה. הנוף אינו מזכיר נחל רגיל. זוהי מערכת גדולה של אפיקים רדודים ולעתים קשה להבחין בערוץ מוגדר. הנחל, הזורם באזור זה צפונה, לכיוון ים המלח, קולט אליו כאשר יורד סופסוף גשם בערבה, כמויות גדולות של מי גשם הזורמים אליו מהרי אדום ומהנגב. עצי השיטה הגדולים הפזורים באפיק הנחל ולידו מעידים כי יש כאן מי תהום בכמות גדולה.
מרפסת תצפית בדרך השלום. צילום: אבי הירשפלד

אבני הגבול 93 ו-94

סמוך לחממות הרבות של מושב עין יהב הדרך פונה שמאלה, על פי השלט המכוון לג'בל חופירה. הדרך שבה ניסע עוברת בין שטחים חקלאיים ואף חוצה את אפיק נחל הערבה. שימו לב לדבר מעניין - משמאל לדרך ניצבת אבן גבול מספר 94, שהונחה כאן בעקבות הסכם השלום של ישראל עם ירדן, אבל אנחנו ממשיכים עם רכבנו מעבר לגבול כביכול, ולא אין לכם ממה לחשוש. על פי ההסכם ובהתאם לחילופי השטחים, שנערכו עם הירדנים, זהו עדיין שטח ישראל. הירדנים קיבלו במקום זה שטחים דרומה מכאן באזור שלוחת נוצה בתמורה. אז נמשיך בלי חשש.

בהמשך הדרך נעבור ליד אבן גבול מספר 93 ונמצא עצמנו ממש בקרבת התחנה הבאה שלנו במסלול - מצפור חופירה. נעלה עם הרכב למעלה למצפה וכאן יתגלה לעיננו נוף קסום. ממש התגשמות הפרחת השממה. במקום נמצאת סככת תצפית המשתלבת בנוף בג'בל חופירה. נרד מהרכב, נלך כמה מטרים לסככה - מכאן נראות היטב החלקות המעובדות של מושב עין יהב הפרוסות במרחב, ובטווח רחוק יותר נראה מזרחה מולנו את הרי אדום ומערבה את הרי הנגב.

רגע של גאווה - הערבה מוכרת בעולם כולו בזכות הייצוא החקלאי המתקדם שלה, המושתת על גידול בחממות כמו אלו הפזורות ממש למרגלותיכם, גידול אקולוגי הכולל הדברה ביולוגית (צמצום השימוש בחומרי ריסוס) והשקייה במים מליחים. כן כן, מים שאדם לא יכול לשתות אך לא מלוחים מדי הם סוד ההצלחה. כך מגדלים כאן עגבנייה מתוקה או פלפל מתוק. סוגי הגידולים ויכולת הגידול הייחודית הנפרשת לאורך כל השנה, מאפשרים לערבה החמה והשמשית לאורך כל השנה להיות פקטור מרכזי בייצוא של פירות, ירקות ופרחים לאירופה הקרה והמשוועת לתוצרת זו.

מכאן נמשיך וניסע על הדרך לנקודת הסיום בכיוון תחנת הדלק בעין יהב.

למידע נוסף על דרך הנוף, לחצו כאן

תצפית על חממות מושב עין יהב. צילום: אבי הירשפלד

פארק ספיר

רוצים להתרענן באמצע הדרך לאילת לאחר שעות של נסיעה מעייפת? מחפשים מקום לפיקניק בדרך בלי ליפול למלכודת הפונדקים, ולשלב קצת תרבות וידע "על הדרך"? פארק ספיר הוא התשובה, הוא המקום לעצור בו. במקום מיוחד זה, השונה כל כך מסביבתו נמצא אגם מים ומסביבו דשא, צמחי סוף, עצי תמר, עצי הבאובב (יש דבר כזה גם בארץ), פינות ישיבה עטופות בשיחי בוגנוויליה, ברווזים שטים במים והכל הכל חינם.

טיפ קטן של מדריך – שעות בין הערביים, כשהרי אדום משנים את גווניהם, הם הרגעים הקסומים ביותר של המקום. אך גם ביתר השעות מהנה לשבת ולהתפעל מהמקום ומהנוף. דוגמה יפה לפינות החמד שיש בערבה ולתרומתה של קק"ל בפיתוח תיירות המשלבת מיזם אומנותי, צמחייה, ציפורים נודדות (בעונה), שמירה על הטבע ופיתוח והכשרת קרקע. לפעמים, לעת ערב, אפשר לפגוש כאן מטיילים משביל ישראל המגיעים למקום לחניית לילה.

ויש גם קצת אומנות. המיזם האמנותי - סביבתי "חיים במידבר", שהכניסה אליו סמוכה לכניסה לפארק, הוא מסלול הליכה מעגלי וקצר שבצידו יצירות אמנות. המיזם נחנך בראשית יוני 2002 ונועד לקרב את האמנות לציבור הרחב. היצירות מעוצבות במעין קניון מדברי, שניתן ללכת בתוכו, מבטאות את רוח המידבר ואת החיים בו: מתחם גידול צאן, מחסה סלע, באר, גב מים, זוג בדואי בטכס שתיית תה, בעלי חיים כמו ינשוף, ירבוע, זאב וקרקל ועוד.
האגם בפארק ספיר. צילום: בני גמליאלי

אגם ספיר

מכאן נחזור וניכנס בשער הפארק ונלך אל האגם. איך נוצר האגם? במהלך הבנייה של היישוב הקרוב ספיר עלו על פני השטח מי תהום גבוהים, שבעזרת קרן קימת לישראל הפכו לאגם קטן, שמסביבו דשא, צמחי סוף, עצי תמר, עצי באובב, פינות ישיבה, וברווזים שטים במים. הרעיון היה להפוך את המקום לפינת חמד לרווחת תושבי הסביבה והמטיילים. הפארק קרוי על שם פינחס ספיר ז"ל, שהיה שר האוצר וחבר כנסת ישראל, ופעל רבות למען פיתוח הנגב. נזכיר כאן שאסור להיכנס למים!

אחרי שנהנינו למצוא מים במדבר, שתינו וגם אכלנו נצא לסיור בפארק. בגבעה המזרחית שמצפון לאגם המים. מאחורי הצמחייה מסתתר ביתן תאילנדי ("סלה") שיובא לישראל במיוחד עבור הפארק ובמחווה לעובדים התאילנדים העמלים בחממות בערבה. יש בו פינת ישיבה עגולה המוקפת בפרחי בוגנוויליה צבעוניים. בסמוך נמצא עצי באובב צעירים, שהובאו לארץ מאפריקה - עץ הבאובב הוא העץ האהוב על "הנסיך הקטן" מספרו המפורסם של אנטואן דה סנט-אכזופרי. מיהו הנסיך הקטן ומדוע פחד מהעצים – את זה כבר תצטרכו לגלות לבד או בעזרת ההורים (דוקטור גוגל תמיד יוכל לסייע)...

בין העצים נמצא גם מטוס פייפר ותיק, המסמל גם את הקשר האווירי לנגב בראשית ההתיישבות וגם קשור למחבר הספר "הנסיך הקטן", שהיה טייס ונעלם יום אחד כשטס מעל הים. זוהי גם נקודת הסיום, ועכשיו אחרי שאגרנו כוחות וחוויות אנו פנויים להמשיך בדרכנו לחופשה באילת.

לפרטים נוספים על פארק ספיר באתר eyarok - לחצו כאן.

צפו: למה כדאי לבקר בפארק ספיר?

כל ההמלצות לטיולים...

 
* המידע שבמסלול טיול החודש שכאן הוא בגדר המלצה בלבד. האחריות לשלומכם בעת הטיול חלה עליכם. עדכונים שוטפים של הודעות למטיילים תמצאו כאן»