מרץ 2013: טיול לתל שימרון

בראש התל ניצב מגדל תצפית שנבנה בתקופת המנדט הבריטי, מעל המבנה הישן קק"ל הקימה משטח מחודש מעץ לתצפית – נשקף לפניכם נוף נפלא של עמק יזרעאל, רכס הכרמל, רמת מנשה וצפון השומרון.
במורדות המערביים של התל נבחין בחורשה קטנה ובתוכה מבנה בטון. כאן, התיישבה בשנת 1935 קבוצה בשם "קבוצת שימרון" בקבוצה זו היו חברים בני הדור השני בנהלל. בשנת 1938 הקימה הקבוצה עם חברים נוספים את קיבוץ חניתה שבגליל המערבי. במדרון היורד אל החורשה נראה שרידים של מעברת עולים שהוקמה בשנות ה-50 ומשתכניה עברו מאוחר למגדל העמק .

סמוך לתל, מכיוון דרום-מזרח, תבחינו בבית הקברות של נהלל (מקור השם נהלל נגזר מהעיר המקראית נהלל בנחלת שבט זבולון, ספר יהושע, פרק י"ט), למרגלותיו הדרומיים של התל משתרעת שמורת השיטה המלבינה שהיא המקום הצפוני ביותר בעולם שבו גדלים עצי שיטה מלבינה. זהו מין מוגן הנקרא כך בשל צבעו הבהיר של הגזע. לעץ חשיבות גדולה בקיבוע פחמן ובמניעת סחף. בארץ ידועים שבעה ריכוזי עצים ממין זה. מוצאו של העץ מהסוואנות הלחות של מזרח אפריקה והוא מהווה שריד לתקופה בה שרר בארץ אפיק טרופי. בחורף העץ משיר את עליו ושיא פריחתה של השיטה המלבינה הוא בחודש מאי. בארץ השיטה המלבינה לא מייצרת על פי רוב זרעים ופירות, וגם כשהיא מייצרת אותם הם לא פוריים. שיטת ההתחדשות שלה היא מנצרים היוצאים משורש עץ האם.

על התל עצמו, לצד מגדל התצפית קק"ל הקימה חניון מסודר עם שולחנות פיקניק.

את הביקור בתל נסיים בסיור קצר בבית הקברות המטופח של נהלל בו טמונים תושבי נהלל לדורותיהם, אנשי העמק שתולדות חייהם מספרים את סיפורה של מדינת ישראל. אנשי העלייה השנייה, חלוצי המתיישבים בעמק ובהם משה דיין ומשפחתו וגם האסטרונאוט אילן רמון ובנו הטייס אסף רמון. מבית הקברות נעלה מזרחה על כביש הגישה הישן לתמרת (החסום לרכבים), מרחק של כקילומטר וחצי הליכה. דרך היישוב תוכלו בקלות יחסית לחזור לרכב.

בשנת 1929 הוא מונה לשומר מטעם הקרן הקימת לישראל בגבעות שייח' אבריק וסביבותיה והתיישב במקום עם משפחתו בחווה שבנה במו ידיו. זייד היה ארכיאולוג חובב ונהג לחפור באזורים בהם גר, במהלך חפירה אקראית באזור גבעות שייח' אבריק הוא גילה מערת קבורה יהודית והודיע על כך לאנשי האוניברסיטה העברית בירושלים שהחלו לחפור במקום וגילו את אתר בית שערים ובו עשרות מערות קבורה – היום גן לאומי בית שערים.

ב-11 ביולי 1938, בעת מאורעות המרד הערבי הגדול, נורה זייד למוות על ידי מתנקש בדואי שארב לו. זהותו של המתנקש היתה ידוע ובסופו של דבר הוא נתפס על ידי לוחמי הפלמ"ח ב-1942 והוצא להורג.

סיפורי הגבורה בשדות העמק של אלכסנדר זייד, הסעירו את דמיונם של רבים מבני התקופה, הסופר והמחנך אליעזר שמואלי הנציח את סיפורו בספריו "אנשי בראשית" ו"חיי ראשונים" (1933) והמשורר אלכסנדר פן חיבר לזכרו שני שירים: "על גבעות שיח' אבריק" ו"שיר של זייד".

אנדרטה לזכר אלכסנדר זייד הוצבה בשנת 1940 בשטחי המרעה של משפחת זייד. האנדרטה היא פסל שיצר הפסל דוד פולוס, שהנציח את אלכסנדר זייד רוכב על סוסתו האהובה ומשקיף על העמק.

באוקטובר 2007 הופל הפסל, כנראה על ידי גנבי מתכות. הוא שופץ בעזרת קק"ל והוצב מחדש ב- 30 בדצמבר 2007. למרגלות האנדרטה נמצא קבר שייח' ערבי הידוע בשם שייח' אבריק ובצידה הצפוני של הגבעה נמצאים שרידי מבנה ציבורי עתיק ומוזנח, יש חוקרים הסבורים כי מדובר במושב הסנהדרין בבית שערים.

אם יורדים מהגבעה בה מוצבת האנדרטה מגיעים לגן לאומי בית שערים(הכניסה בתשלום). זהו אתר עתיקות מרשים בגודלו של מערות קבורה של היישוב היהודי מתקופת המשנה והתלמוד. כיוון שהכניסה לאתר נסגרת בשעה מוקדמת, מומלץ לחזור לסיור במקום במועד אחר. מידע מפורט תמצאו באתר e ירוק.