יוני 2018: אילנות ואתרים באילניה

יוני 2018: אילנות ואתרים באילניה

גן מקלט לצמחים נדירים בשביל קק"ל אילניה. צילום: יעקב שקולניק
מתחמם בחוץ? הצטרפו אלינו לטיול קל ומעגלי בשביל קק"ל אילניה, שעובר בגיתות קדומות, גן מקלט לצמחים נדירים, בית בד עתיק בתוך מערה וגם מעיין קדום ששימש את תושבי סג'רה הקדומה
אילניה הייתה המושבה היהודית הראשונה בגליל התחתון. בשנת 1890 רכשה קבוצה מירושלים ומראשון לציון חלק מאדמות הכפר הערבי סג'רה וניסתה להתיישב במקום, אולם ניסיון זה שנמשך כשנה נכשל. תשע שנים לאחר מכן, בשנת 1899, רכשה חברת יק"א (החברה היהודית להתיישבות) כ-18 אלף דונם מאדמות סג'רה, וכבר בשנה זו נוסדה חוות סג'רה, שנועדה להכשרת התיישבות חקלאית. שלוש שנים לאחר מכן נוסדה לידה המושבה אילניה. בימי העלייה השנייה מילאה סג'רה תפקיד חשוב. פועלים רבים עסקו בעבודות חקלאיות והחלו בניסיונות התארגנות של קבוצות שיתופיות ושל שמירה עברית.

גת עתיקה וגן מקלט ליד האלה

טיולנו מתחיל במבואה שנמצאת למרגלות בית הספר הישן של אילניה. היכנסו ליישוב אילניה, סעו ברחוב הראשי (רחוב המושבה) כ-600 מ' עד לשלט המבואה שמציין את תחילת המסלול. בסמוך לשלט שני שולחנות פיקניק – לשימושכם בתחילת המסלול או בסופו, אם תחפצו בכך. תוכלו לחנות את רכבכם ממש בסמוך, ברחבת חניה נוחה שנמצאת במקום, ולצאת לטיול.
השביל פונה לכיוון מערב בדרך רחבה ואתם עמו. משמאל תוכלו לראות שדרה של עצים נטועים שמייצגת את מיטב עצי ארצנו – אלון מצוי, ברוש מצוי, אלון התבור וחרוב מצוי. לאחר כ-180 מ' של הליכה, בקצה כרם זיתים, תגיעו לצומת. אם תפנו שמאלה, תגיעו למעיין שנמצא בסמוך. אנחנו נמשיך עם השביל שלנו ולפיכך נפנה ימינה ואחרי כ-200 מ' נגיע לצומת נוסף. נמשיך ישר ונעבור ליד עץ מיש גדול שעליו א-סימטריים וענפיו, לפי מסורת עממית, ידועים בסגולתם לגרש שדים רעים. לידו נמצאת גם אלה ארצישראלית גדולה שלמרגלותיה שולחן פיקניק, שמתאים גם הוא למנוחה קלה.
ומה תראו ליד האלה? יש כאן גת קדומה שצורתה אופיינית לתקופה הביזנטית. עוד תוכלו לראות כאן גן מקלט לצמחים נדירים כגון: זמזומית ורבורג, מרווה מנוצה, בקיית יזרעאל, מרוות איג ואירוס הביצות.
הברוש הגדול והמרשים, מראה יוצא דופן בנוף. צילום: יעקב שקולניק

מהברוש הגדול אל המעיין

נחזור לצומת שממנו באנו ונפנה לכיוון מערב. לאן? ישר אל הברוש הגדול שנמצא במקום – אחד מהברושים הגדולים בארץ. מראהו יוצא דופן, מכיוון שענפיו אינם עגולים אלא פחוסים והם יוצרים נוף סבוך. האגדה מספרת ששם היישוב סג'רה (עץ בערבית), שתורגם ונקרא היום אילניה, הוענק לו על ידי אחד מזקני הכפר הסמוך בשל העץ המרשים הזה, שגדל וצמח בסביבה.

משם נפנה דרומה בשביל מסומן בסימון שבילים שחור. נחלוף על פני משוכות צבר ונגיע לנקודת תצפית, שממנה נוכל לראות את חוות השומר ואת אילניה. נמשיך עם השביל עד שנגיע לדרך רחבה ולצומת. אם תרצו להגיע אל בית הבד, פנו ימינה וצעדו כ-100 מ' עד שתגיעו לשלט שמכוון שמאלה לבית הבד שנמצא בתוך מערה. שימו לב שהמערה מרוחקת כמה עשרות מטרים מהדרך, וקשה להבחין בתוואי השביל המוביל אליה.

סיימתם את הביקור בבית הבד? שובו לדרך שיורדת במדרון, מתעקלת ימינה ופונה שמאלה לכיוון המעיין. לידו תוכלו להבחין בשיזף גדול, שלצדו נמצא ספסל. גרם מדרגות ארוך יוביל אתכם למעיין שנובע בעומק של כ-15 מ'. דפנות בית המעיין בנויות קירות אבן, שרובם שרדו כאן מהתקופה הביזנטית. תושבי סג'רה השתמשו בימים עברו במי המעיין הדלים לצריכה ביתית בלבד ונאלצו להסתפק בגידולי בעל, מכיוון שהמים לא הספיקו גם לחקלאות.

אחרי הביקור במעיין המשיכו כ-300 מ' ישר, עד שתשובו בחזרה אל נקודת המוצא.
המדרגות העתיקות שיורדות אל המעיין. צילום: יעקב שקולניק