מאי 2019: נגיש ומרגש ביער הקדושים

יפה בוורוד. ציפורנית מצרית ליד החניון. צילום: יעקב שקולניק
ביער הקדושים, שניטע להנצחת הנספים בשואה, נערכה עבודת רישות נרחבת של קק"ל למען רוכבי האופניים והולכי הרגל שמטיילים בשביליו. נמצא שם, בסמוך לחניון סנט גאלן, גם שביל חמקמק מעגלי ונגיש שנסתר מהעין ולכם ממש כדאי לבוא ולטייל שם
איפה נמצא יער הקדושים? במדרונות התלולים שיורדים לנחל כסלון. קק"ל החלה לנטוע את היער בשנת 1951. שישה מיליון העצים שניטעו שם בתרומת ארגון "בני ברית" נועדו להנצחת הנספים בשואה. אלו מהווים סוג של נרות נשמה חיים לזכר הנספים. ביער מפוזרות גם מצבות לזכר קהילות היהודים שנחרבו באירופה.

היער ששוכן בין הערים הגדולות תל אביב וירושלים מאפשר לכל התושבים שמתגוררים בין שתי ערים גדולות אלה (וגם לאחרים, כמובן) בילוי נפלא בטבע, שכולל עצי חורש טבעי, עצי יער מגוונים, שיחים שעטויים בפריחה מרהיבה בעונה, לדוגמה הלוטם המרווני, בעל הפריחה הלבנה, ושיחי המרווה המשולשת, בעלי הפרחים הוורודים. בחורף תוכלו לראות כאן גם כלניות ורקפות.

עצים, פריחות ושולחן עם נוף

הגעתם לחניון סנט גאלן? מצוין! הביטו בכתובת ההוקרה בכניסה שמציינת את תרומתם של ידידי קק"ל בסנט גאלן, שווייץ, לבניית החניון והשביל. ומה יש שם? לאורך השביל, שאורכו כ-200 מ', ורובו מונגש (המרותקים לכיסאות גלגלים יצטרכו עזרה פה ושם) מוצבים כ-10 שולחנות שגם רובם מונגשים וניתן להסב לצדם וליהנות מהטבע ומעצירות לאורך המסלול.

החניון נמצא על גבעה שמכונה ח'ירבת חמאדה. כאן התגלו שרידים של יישוב מבוצר מימי בית שני, שכוללים בורות, מערות ומתקנים חצובים בסלע מהתקופה הרומית הקדומה ומהתקופה הביזנטית. תוכלו לראות גם את עצי הזית והטרסות שבצד השביל, שמהווים שרידים של הכפר הערבי אִשְוַע. כעת נמצא על חורבות הכפר היישוב אשתאול.

בתקופות החורף והאביב הפריחה פה מגוונת ונפלאה. תוכלו לראות כלניות, רקפות ואת הציפורנית המצרית. בין סדקי הקירות של החציבות הקדומות תבחינו בעונה בפריחה בצבע כחלחל. אלו הם צמחי המציץ הסורי.
ומה עוד יש כאן? גם גת כפולה שחצובה בסלע ושולחן פיקניק מהיפים בשביל. זהו השולחן המרוחק ביותר מהכניסה שצופה על אשתאול וממנו נשקף הנוף היפה ביותר בשביל. אחרי שתטיילו, תנוחו, תסעדו ותבלו המשיכו עם השביל עד שתגיעו בחזרה לחניון שממנו התחלתם את הטיול.
הנה כאן מתחילה הכניסה לשביל. צילום: יעקב שקולניק
הנה כאן מתחילה הכניסה לשביל. צילום: יעקב שקולניק