זלמן הסתובב בעולם מבולבלשאל את עצמו "מי אני ובכלל?אני חקלאי יש לי שטח גדולואני מנהל את הכלאני מגדל פירות וירקותומקפיד לדשן לעבד להשקותאני המושל על חלקת אדמה!"ואז יצתה בת קול ואמרה:זלמן זה לא אתה!הנה תראה, שנת שמיטההשדה מלבלב בלי עזרתךאתה לא אדמתךאתה פשוטזלמן התקשר לכאן ולכאןאמר לעצמו "אני הבוס של הזמןאני רק מרים איזה טלפון קטןומיד מסודר הענייןיש לי מעמד מסביב לשעוןקריירה נון-סטופ מניות וממוןאני תמיד זמין לכל הפתעה!"והופ יצתה בת קול ואמרה:זלמן זה לא אתההנה שבת המלכהעכשיו תהיה במנוחהאתה אחד מהעם שאומר תפילהמעמדך לא אתהאדמתך לא אתהאתהאתה פשוט זלמן.זלמן הביט באשתו הטובהכאילן מגונן היא פורשת צילה"שנים אני איתה, אני בעלהועדיין כפיות במיטההקמנו ביחד משפחה למופתוהיא אשת חיל, סקסית באמתואני, מי אני? אני בעלה!"ואז יצתה בת קול ואמרה:זלמן זה לא אתה!האישה שאיתך היא לא באמת שלךאשתך עכשיו שומרת נידהאז טעית בכל קנה מידהאתה לא בעלהאתה לא מעמדךאתה לא אדמתךאתה פשוטזלמן נשכב על הכורסא בסלוןהביט על הקירות והציץ מהחלוןביתי מבצרי הוא כמו ממלכה!"ושוב יצתה בת קול ואמרה:זלמן זה לא אתה!סוכות עכשיו צא אל הסוכהנובו ריש אל תהיה לי מצוברחהבט לכוכבים הקורצים מהסכךביתך לא אתהאשתך לא אתהמעמדך לא אתהגם אדמתך לא אתהאתה פשוטזלמן.זלמן שאל את אביו החולה"איך אגדיר את עצמי בעולם הזה?""אתה הבן שלי" אמר האב החכםועצם את עיניו לעולם.האבא נטמן בחלקת אדמתולנכדו קלמן נתנו את שמווזלמן נשאר עם אותה שאלהויצאה בת קול הפעם עם תשובה:זלמן אתה זה ששואלזה שתמיד מתבלבלבין מה ששלך למי אתהובין עבודתך למהות עולמךזלמן זה לא אתהמתי כבר תכונן יחסים עם עצמך?אתה לא רכושךלא הצלחהאתה לא סביבתךאפילו לא שאלתךאתה פשוט זלמן.