דף שיח: דונם פה ודונם שם

 

צילום: יוסף שוויג

"איך בא"י אדמה נגאלת..." צילום: יוסף שוויג, ארכיון הצילומים של קק"ל

 
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

רציונל הפעילות:

האם אנו יכולים לחולל שינוי? איזה שינוי צריכה ליצור נתינה של אדם כדי שתהיה ראויה ושווה? האם יש בכלל מקום לנתינה אם היא מוגבלת ונקודתית?

פותחים בבקשה מהמשתתפים להציג את עצמם תוך ציון עשייה משמעותית שהם או אחרים עשו למען אדם, קבוצה או רעיון.

דונם פה ודונם שם/יהושע פרידמן

אספר לך הילדה
וגם לך הילד
איך בארץ ישראל
אדמה נגאלת

דונם פה ודונם שם
רגב אחר רגב
כך נפדה אדמת העם
מצפון עד נגב

יש לה ספר הזהב
לקרן הקיימת
כל דבר גדול ורב
היא מיד רושמת
דונם פה ודונם שם...

על הקיר תלויה קופסה,
זאת קופסת התכלת
כל פרוטה שנכנסה
אדמה נגאלת.
דונם פה ודונם שם...

חלוצים אז לרבבות
חלוצות כפליים
בוא יבואו לעבוד
בזעת אפיים
דונם פה ודונם שם...

 

 

אהבה אחת קטנה/רחל שפירא

יונה אמיצה אחת אינה יכולה לרפא את השנאה
נשיקה מתוקה אחת אינה יכולה לעקור את הקנאה
חיוך מפויס אחד אינו יכול לייבש את מעיין הדמעה
אבל אהבה אחת קטנה יכולה לעשות נפלאות.

אבל אהבה אחת קטנה יכולה לעשות נפלאות
היא יכולה לברוא את האהבות הבאות
היא יכולה לברוא את האהבות הבאות.

סנונית מהירה אחת אינה יכולה להקדים את הלבלוב
ופרוטת נדבה אחת אינה יכולה לנחם את העלוב
נביא חולמני אחד – האם יוכל לנפץ ולהרוס את הכלוב?
אבל אהבה אחת קטנה יכולה לעשות נפלאות.

 אבל אהבה אחת קטנה...
 
זרימה של נהר אחד אינה יכולה להשביע את הים
להבה אדומה אחת אינה יכולה לחמם את העולם
כוכב יפהפה אחד אינו יכול לחייך ולהאיר לכולם
אבל אהבה אחת קטנה יכולה לעשות נפלאות.

 אבל אהבה אחת קטנה...

ילדה תורמת לקופסה הכחולה. צילום:  פריץ שלזינגר, ארכיון הצילומים של קק"ל
ילדה תורמת לקופסה הכחולה ביום הולדתה, 1954.
צילום: פריץ שלזינגר, ארכיון הצילומים של קק"ל

  • רחל שפירא מציגה את יכולתו המוגבלת של הפרט לחולל שינוי. האם אתם מסכימים עם אמירה זו?
    מהן מגבלות הכוח והיכולת של הפרט?

  • מה עושה את ההבדל בין ה"אהבה האחת הקטנה" לבין היונה, הנשיקה, החיוך, הסנונית, הנדבה... שביכולתה להצליח לעשות נפלאות היכן שהאחרים נכשלו?

  • האם אנו, "אנשים מהשורה", יכולים ליצור שינוי ולהוביל אותו? באילו תנאים?

  • מהו מקור הוכח והעוצמה לחולל שינוי – אהבה, אמונה בדרך, אידאולוגיה, חוסר ברירה, תחושת צדק...?

  • היזכרו בדוגמאות שעלו בסבב ההיכרות, מה היו מקור האנרגיה ותהליך העשייה של מובילי תהליכי שינוי שהצליחו או נכשלו?

  • "פרוטת נדבה אחת אינה יכולה לנחם את העלוב" אל מול "כל פרוטה שנכנסה אדמה נגאלת": מה ההבדל בין הגישה של רחל שפירא לזאת של יהושע פרידמן? לאיזו גישה אתם מתחברים יותר?

  • מה ערכה של "פרוטת נדבה אחת" לתורם, לנתרם, לחברה הסובבת?

  • מה יקרה אם פרוטת הנדבה תישאר אחת ולא יצטרפו אליה פרוטות נוספות? האם עדיין יהיה ערך לעשייה ולמאמץ?

  • מה תפקידה של האהבה האחת הקטנה במקרה זה?

  • האם עשייה ונתינה בכמות, במידה וברמה שמתאימות לי מספיקה? מה יתרונותיה? איזו בעייתיות יכולה להיות בה? 

גאולת הקרקעות שלשמה נוסדה קק"ל הייתה מבוססת על כך ש"כול יהודי יתרום כפי יכולתו" לקרן אחת משותפת. מפעל גיוס הכספים של קק"ל, שכלל איסוף פרוטה לפרוטה בקופסה הכחולה, באמצעות ספר הזהב ומפעל הבולים, היה בנוי כולו על נתינה קטנה של הרבה יחידים קטנים, טיפה לטיפה שהופכות לים, פרוטה לפרוטה שנאספו לכוח משותף שתודות לו התבצעה גאולת האדמות. אילו תועלות נוספות טמונות בשיטה זו?