עונה מומלצת: כל השנהזמן טיול: כחצי יוםמתאים: לכל המשפחהכיצד מגיעים? נוסעים בכביש מס' 1, כביש ירושלים- תל אביב. במחלף לטרון פונים צפונה, לכיוון מודיעין. כעבור כשני קילומטר יש פניה ימינה ל"פארק קנדה (איילון)". כ50 מטר אחרי הכניסה לאתר הכביש מתפצל: לחניה (שמאלה), לבית המרחץ (ימינה) או לחרבת עקד (ישר). בפיצול הראשון ממשיכים ישר עם הכביש. הכביש מתעקל שמאלה, ולאחר כמה מטרים ישנה חניה. חוזרים מעט אחורה, לפניה שמאלה ועולים ברגל עם שביל העפר.להורדת מפה: הקליקו כאן.
בטיילנו בפארק קנדה, נתקל בשרידים ארכיאולוגיים החבויים בינות לעצים, בצמחיה ובפרחים לרוב. עדויות שקטות אלו אמנם אינן יכולות לדבר, אך אם נפקח עיניים ודמיון- נוכל לשמוע את סיפורם; פרקים מתקופות אחרות, בהן התרבות, האוכל, השפה והחיים- היו שונים מעט ממה שאנו מכירים כיום.
מיקומו הטופגרפי של הפארק- על עמק איילון, בקרבת דרך ראשית המאפשרת הקמת מלון אורחים ומסחר, בשילוב עם קירבה לשפלה- בה ניתן לגדל גידולים חקלאיים לרוב, והמצאות מעיינות חיים באזור משכו תמיד אנשים להתיישב כאן.
בפארק קנדה אפשרויות שונות לטיול: אופניים, רגלי ארוך, רגלי קצר, מעגלי, הקפצתי, נקודתי, וזהו... להלן הצעה למסלול רגלי משפחתי, המשלב סיפורים מארבע תקופות היסטוריות שאת ממצאיהן נראה בשטח.
נישא עינינו אל מעלה בית חורון, הנמצא מצפון לנו, ונוכל לראות בעיני רוחנו מה התרחש במעלה ההוא. לפני כ3,000 שנה, מעט אחרי שחצו בני ישראל את הירדן ונכנסו לארץ, נאספו חמישה מלכי עמים כנעניים למלחמה נגד הגבעונים. יהושע בן נון, מנהיג העם באותה תקופה, מחליט להענות לקריאת הגבעונים (למרות שהברית אשר כרתו עימו נעשתה במרמה) ויוצא עם צבא ישראל להלחם בצבאות מלכי הדרום הכנעניים. מקום המפגש בין שני הצבאות התרחש כאן, מולנו, במעלה בית חורון. המורד צר, ויתרון הגובה עזר לישראל לדחוק את הכנענים. צבא הכנענים החלו לנוס, ופתאום, מן השמים התחיל לרדת ברד של אבנים, מה שהוסיף למנוסת הכנענים. יהושע, שרואה את הנס הזה, פוקד על גרמי השמים: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". שמש- עצרי בגבעון (על שדרת גב ההר המרכזי) וירח- עצור בעמק איילון. נס נוסף אכן מתרחש, והזמן עומד מלכת למשך יום תמים!! בזמן הזה מספיקים בני ישראל להכריע את המערכה עד תומה.
קצת לכיוון מורד הגבעה (צפון מערבית לנו) נמצאת כניסה למערת מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.
מרד בר כוכבא פרץ בשנת 132 לספירה, מול האימפריה הרומית. מטרת המרד היתה לשחרר את ירושלים לריבונות יהודית (מטרה שכנראה הושגה במהלך המרד, ולו באופן חלקי). הטקטיקה הצבאית של בר כוכבא עשתה שימוש רב במערות מסתור תת קרקעיות, מהן היו מגיחים הלוחמים לפעולות גרילה, ואכן השיגו כך בתחילת המרד יתרון משמעותי. המרד הוכרע בסופו של דבר על ידי הרומאים, ומערות אלה נשארו כעדות אילמת למערכה הגדולה שהתנהלה בארץ יהודה במשך שלוש שנים תמימות.
מחרבת עקד יוכלו מיטיבי הלכת לרדת עם השביל ההולך על קצה השלוחה, מערבה, ולגלות בדרך מספר גתות החצובות באבן וגם מערות קבורה. (משם חוזרים מעט אחורה עם הכביש, וגולשים אל עמק המעיינות).מסלול המשפחות חוזר אל הכביש, ומשם נכנס עם השביל אל העמק.
חרבת עקד היא גבעה בולטת בשטח, ועליה שרידי ביצורים יווניים מימי המרד החשמונאי. בזמן שלטון האימפריה היוונית, פרץ מרד שהחל באזור זה, בהנהגתו של מתיתיהו המכבי ובניו (שאת ניצחונו אנו חוגגים בחנוכה). בקחידס, שר צבא יווני, שנשלח לארץ לעזור בהרגעת המרד, בונה, מבצר ונלחם. (השער שאנו רואים הוא חלק מביצוריו). בקרב שהתחולל כאן מול יהודה המכבי, בקחידס וצבאו הפסידו.
מה עוד ניתן לראות? אם נרים את עינינו נוכל לצפות במשטרת לטרון (דרומית מערבית לנו), שם התרחשו קרבות גדולים מאד במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים, והיום היא משמשת כמוזיאון חיל השריון, שם גם נמצא אתר ההנצחה הרשמי של החיל.
צפונית לנו יוכלו חדי העין להבחין במגדל תצפית, שם יושב תצפיתן של קק"ל, המשגיח שלא יתרחשו שריפות ביער. אם מתגלה לעיניו רמז קל של עשן- הוא מזעיק את האחראים, ובכך מונע התפתחות שריפות ביער. (מסלול הליכה רגלי, מסומן באדום, עובר תחת המגדל, ואם מבקשים יפה- ניתן לעלות ולתצפת על פני היער).
בהמשך הגבעה נמצאת מחצבה גדולה. בימים ההם, לפני שהיו משאיות שיכלו לשנע אבנים ממרחק רב, היו נוהגים לחצוב את האבן המקומית, וממנה לבנות בתים ומבצרים. (ניתן לשער שחלק מהאבנים שנחצבו בה שימשו לביצור המקום.)
עץ חרוב מפואר יזמין את רגישי האוזן והלב לשבת בצילו, לשתות תה ולהקשיב לרוח.
שביל המעיינות הולך לאורך אמת המים הרומית. הרומאים, ששלטו בארץ במשך כ-300 שנה, הביאו איתם בניה מפוארת ותרבות חיים אחרת. אחד הדברים שאיפיינו תרבות זו הוא השימוש הרב במים, שבא לידי ביטוי בבתי מרחץ לעינוג הגוף ובמזרקות לייפוי ערים. בארץ ישראל, בה כמות המים אינה מזומנת בקלות ובשפע, היו צריכים הרומאים להנדס מפעלי מים חדשים כדי להצליח לקיים את בתי המרחץ והמזרקות. בעיר אמאוס, עיר מבוססת וחשובה, התבקש קיום בית מרחץ. לשם כך השתמשו הרומאים במעיינות האזור. הם בנו מהמעיינות אמות ארוכות ומרשימות שיובילו את מים אל בית המרחץ שישב בעיר, למרגלות השלוחה. שם היו תנורים שחיממו את המים, ומערכת שלמה שתיפעלה בית מרחץ על פי הכללים הנהוגים אז. השביל בעמק המעיינות מטייל גם בינות לבוסתני עצי פרי (שקדים, תאנים, גפנים ועוד) שנותרו מהכפרים הערביים שחיו כאן.
נסיים ליד בריכת מים, מלאכותית, אסורה לכניסה ויפהפיה, המוקפת בכר דשא מושלם לפיקניק, מנוחה ומשחקים משפחתיים.
בפארק פזורים חניוני קק"ל רבים, ומסתתרות עוד עשרות פינות חמד המחכות לכם לגלות אותן.
בעלי אופניים - אל תחמיצו את מסלולי האופניים של הפארק!