אפריל 2017: אל ראש התבור

החלטתם לבוא לפסגת התבור? הפעילו את ה-waze וצאו לדרך, וכאשר תראו הר שפסגתו עגלגלה כמו כיפה תדעו שתכף תגיעו אל היעד. הפסגה העגולה של ההר, שגובהה מגיע ל-567 מטר, מרשימה והנוף שנשקף ממנה יפהפה: אפשר לצפות ממנה על עמק יזרעאל, הגלבוע, נחל תבור, הגליל התחתון ונצרת ואפילו עד לחרמון. למרגלות ההר נמצאים שלושה כפרים שמקיפים אותו: דבורייה, ערב א-שיבלי ואום א-ע'נם.

הגענו לשביל הפסגה ועכשיו מצפות לנו כשעה וחצי-שעתיים של הליכה, אז קדימה. מתחילים ברחבת החניה שנמצאת ליד כנסיית ההשתנות הפרנציסקנית. יוצאים בדרך עפר קצרצרה החולפת על פני חפיר המבצר של ימי הביניים – לאחר כ-100 מ' פוגשים את השביל המסומן בשחור ופונים שמאלה. הליכה בשביל תחשוף את צדה האחורי של כנסיית ההשתנות ואת הפינה הדרומית-מזרחית של המבצר מימי הביניים.

ממשיכים – ומקבלים מנה הגונה של נוף מהמם: רמות הגליל התחתון המזרחי, בית הספר כדורי ובית קשת וכל המרחב שנפרש עד לחרמון. ובינתיים, על השביל אנו מגיעים אל הפינה הצפונית-מזרחית של אותו מבצר מימי הביניים, וקצת הלאה ממנו נפער משמאל פתח של מערה חצובה, מעוטר בקשת בנויה. ייתכן שבשלב כלשהו היא שימשה למגורי נזירים. בחורף עולה לצד השביל פריחה מרהיבה של מיני סתוונית, כדן, כרכום, כלנית ועיריוני. באביב פורחת כאן גביעונית הלבנון.

ועכשיו לעמק השווה: השביל מוביל אותנו אל החלק הצפוני של פסגת ההר, עובר למרגלות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, ופונה שמאלה, לצדה הדרומי. בדיוק כאן אנו פוגשים בשער מקושת שמוביל לרחבה מפולסת. מאחורי הרחבה הזו חצובה בסלע קפלת מלכיצדק, השייכת לכנסייה היוונית, והם, היוונים-אורתודוקסים מאמינים שממש כאן נמצא עמק השווה, המקום שבו נפגשו אברהם ומלכיצדק, מלך שלם.

עוד קצת והגענו ל"שער הרוח", וכאן גם עובר הכביש שמגיע בחזרה לרחבת החניה. השער (אם אנחנו כבר כאן) נבנה לפני יותר ממאה שנה, וחלק מאבניו הן אבני המבצר. מכאן תגיעו לסוף המסלול, רחבת החניה.