ינואר 2020: בארות ומתקני מים בבארי

יער בארי, שידוע במרבדי הכלניות הנפלאות שבו, משתרע כיום על פני 11 אלף דונם. בתוכו נמצאת דרך מתקני המים שאורכה כ-2.6 ק"מ, ושבה נמצאים מתקני מים קדומים שפעלו מהתקופה הביזנטית ועד המאה ה-20. מתיישבי קיבוץ בארי, שהוקם בן לילה ב-6.10.1946, בעת מבצע מיוחד שבמהלכו הוקמו 11 יישובים חדשים בנגב, הם אלו שנטעו את עצי היער הראשונים, שמאז רק גדל והתעצם. בטיולנו זה נעבור מנקודה אחת לשנייה ברכב, בדרך עפר שעבירה גם לרכבים פרטיים.

נתחיל את הטיול משלט המבואה הגדול שנמצא בחניון רעים וכולל מפה מפורטת של הדרך. ליד השלט נמצאת באר שלידה בנויה בריכת אגירה ריבועית, והיא אחת מהבארות שסובבות את שרידי הכפר הבדווי אל-מנדור (חורבת מדור). בימי המנדט הבריטי שיקמו השלטונות את הבאר העתיקה והעבירו את המים באמצעות משאבה ממונעת מהבאר לבריכה. אם תמשיכו כ-100 מ' מהבאר תגיעו לחניון רעים שבו יש שולחנות פיקניק רגילים וגם נגישים, ושם תוכלו להתחיל את היום במנוחה וארוחה, אם תרצו בכך. כ-100 מ' משם נמצאת באר משוקמת נוספת מסוג אנטיליה. משמעות המונח היא מתקן שאיבה שבנוי על עיקרון של שרשרת נעה, שמסייעת להעביר מים מהבאר למאגר המים והיא מופעלת באמצעות כוח בהמות.
המסלול חוצה את נחל גרר ובזמן שיטפון אסור לחצות אותו גם עם רכב! לכן מומלץ לצאת לטיול במזג אוויר נאה. הנחל הוא המקור למים, שנמצאים בבארות לאורך הנחל ובסביבת חורבת מדור, בזכות אגן הניקוז שלו, שמאפשר איסוף של כמויות גדולות של מי גשמים.
בגדה הצפונית של הנחל תראו שלט שהכותרת שלו היא "קו הנילוס". הייתם מאמינים? במקום הזה עבר צינור שהביא לכאן מים מהנילוס במהלך מלחמת העולם הראשונה. הצבא הבריטי הניח כאן מסילת ברזל וצינור שהזרים מים מהנילוס לטובת הכוחות הבריטים, בזמן שנלחמו נגד הטורקים. אם תיסעו מכאן לכיוון מזרח, לאחר 200 מ' תגיעו לבאר אנטיליה נוספת.