תחמס אירופי – הסוד הלילי של יער גברעם

החשכה החלה לרדת על יער גברעם בנגב הדרומי ולפתע נשמע קול ממושך, שהזכיר מכונה קטנה שמטרטרת ללא הפסקה... הצפרים ביער האזינו היטב, אולי הפעם הם מצאו משהו נדיר ביער? ואכן, הייתה זו ציפור קטנה שבטח רובכם עדיין לא ראיתם – התחמס האירופי. 
 

התחמס האירופי הוא ציפור לילית בעלת יכולת הסוואה מופלאה וקול מטרטר – ביום הוא נעלם בין צבעי העצים והקרקע, ובלילה יוצא לצוד חרקים מעופפים. בישראל הוא מוכר בעיקר כעובר אורח בעונות הנדידה, ובמשך שנים הוא נחשב רק לחולף ולא למקנן בישראל. אלא שבשנת 2021, במהלך סקר אקולוגי שנערך ביער גברעם לקראת תוכנית לחידוש קידוחי נפט באזור, התגלו תחמסים ביער. הגילוי, ובעקבותיו ממצאים נוספים, עוררו עניין מחקרי והעלו שאלות מסקרנות: האם התחמסים מקננים ביער? מה הופך דווקא את יער גברעם לבית מתאים עבורם, ואיך אפשר לשמור על האוכלוסייה שלהם בישראל?

גם אם קשה לראות את התחמס, בהחלט אפשר לשמוע אותו! הזכר משמיע טרטור מהיר וממושך, המורכב מרצף של תקתוקים ונשמע למרחק של מאות מטרים. הטרטור עשוי להימשך דקות ארוכות ומשמש, בין היתר, לתקשורת ולסימון טריטוריה. בזמן המעוף משמיע התחמס גם קריאות קצרות.

הקולות האלה הם בדיוק מה שהוביל לגילוי התחמסים ביער גברעם. כדי לאתר תחמסים נוספים, השמיעו החוקרים ברחבי היער הקלטות של קריאות זכרים, והאזינו לתגובות. התחמסים שהשיבו לקריאות הסגירו כך את נוכחותם, גם בלי שהחוקרים הצליחו לראות אותם.

התחמס האירופי מקנן באזורים נרחבים באירופה ובמרכז אסיה, ובכל שנה נודד בין אזורי הקינון לאזורי החריפה שלו. בישראל הוא חולף במספרים גדולים בעונות הנדידה, אבל במשך שנים נחשב הקינון שלו בארץ לתופעה נדירה.

ואז הגיעו הגילויים המפתיעים: כבר בשנת 2017 גילה חוקר הציפורים הדורם שיריחי אוכלוסייה מקננת באזור הירמוך והירדן הדרומי. בשנת 2022, בעקבות גילוי התחמסים ביער גברעם, נערך סקר שבו זוהו לא פחות מ-13 טריטוריות של תחמסים ביער, ועוד שתיים ביער יד מרדכי. חשוב להדגיש שטריטוריה היא אזור שעליו מגן הזכר בעונת הקינון, ולא בהכרח קן פעיל.

 

וזה לא נגמר שם: בשנת 2023 נמצאו תחמסים גם ביערות חסה ודורות, וכן באזור עין טייסים ונחל רפאים בהרי ירושלים, שם הוערך מספר הטריטוריות בכ-15.

האם ייתכן שהתחמס מקנן בישראל במקומות רבים יותר משחשבנו? הממצאים בהחלט מעלים את האפשרות הזאת. ייתכן שהציפור החמקמקה פשוט הצליחה להסתתר מאיתנו כל השנים בזכות פעילותה הלילית וכישורי ההסוואה יוצאי הדופן שלה.

תשכחו מקן שבנוי מענפים וזרדים: התחמס האירופי לא טורח לבנות קן כלל! הנקבה מטילה את ביציה ישירות על הקרקע, לעיתים בשקע רדוד, ושני ההורים מטפלים בגוזלים, שבוקעים לאחר 17–18 ימי דגירה. צבעי ההסוואה שלהם מסייעים להסתיר אותם מעיני טורפים, אבל הקינון על הקרקע גם חושף אותם לסכנות, כמו טורפים והפרעות מצד בני אדם.

אז מה הופך דווקא את יער גברעם לבית מתאים לתחמסים? לחוקרים עדיין אין תשובה חד משמעית, אבל יש להם כמה השערות. התחמסים נמצאו בעיקר באזורים השקטים והחשוכים של היער, הרחק מסביבת קיבוץ גברעם, שבה יש יותר רעש ותאורה מלאכותית. ייתכן שגם גודלו של היער, מבנהו, סוגי העצים והצמחייה שבו מספקים לתחמסים מקומות מסתור ותנאים נוחים לקינון.

כדי לשמור על התחמסים ועל בית הגידול שלהם, ממליצים החוקרים להימנע מעבודות יער משמעותיות, כמו כריתה ודילול, בחודשים אפריל עד ספטמבר, שבהם התחמסים שוהים ביער. המלצה נוספת היא להימנע מפיתוח מוקדי פעילות ותשתיות שיוסיפו רעש ותאורה ליער, ולשמור על השקט והחשכה שהופכים אותו לבית מתאים עבורם.

אז אם תצאו לטבע בשעות החשכה כדאי שתקשיבו היטב... אולי לא תראו את התחמס, אבל אם תשמעו את הטרטור המסתורי שלה אולי תצליחו למצוא אותו – ולגלות שגם ביערות המוכרים לנו עדיין מסתתרות, לפעמים, הפתעות.