מי אני? זהו את העץ

יש עצים שצמחו בתוך אגדות, יש מי שמקודשים לדתות מסוימות ויש כאלו שנושאים בתפקידים חשובים לסביבה. לפניכם עשרה עצים שגדלים כאן, בישראל. לכל עץ יש תעודת זהות קטנה, וקצת שונה – לא הסיפור הרגיל של שם האב וארץ המוצא.

בואו לגלות מיהם העצים שמסתתרים מאחורי הרמזים.

• המקור לשם שלי הוא אגדה המספרת על בן שקטל את אביו, והכול כיוון שצבע הקליפה שלי אדום כדם.
  
  
• הענפים שלי מפותלים כמו זרועות עם שרירים משורגים, ומכאן זכיתי להיות גיבור באגדות דווקא על תחרות ומאמץ.
  
  
• העצה שלי קשה מאוד, ולכן נהגו לכרות אותי כדי להכין מחרשות, קערות ואפילו קירוי לגגות.
  
  

רמז: השם טמון באגדה.

האם עניתם נכונה? בידקו»

• כן, ממש כך, הזרע שלי נקרא קראט, ומשקלו קבוע – חמישית גרם. לכן הוא משמש לשקילת זהב ואבנים טובות.
  
  
• רוצים לדעת מהי מידת הנעל שלכם? הניחו זרעים שלי בשורה לאורך הנעל ותקבלו את מידתה!
  
  
• אני "עץ צופני", שעוזר לדבורים לייצר דבש.
  
  
  

מי אני?

רמז: הפרי שלי דומה לחרב.

האם עניתם נכונה? בידקו»

• הגרעין של הפרי שלי רעיל – כן, בדיוק כך – ולכן בני אדם לא אוכלים אותו, ואולי בגלל זה גם לא כל כך כרתו אותי, בהשוואה לעצים-שכנים אחרים שלי.
  
  
• יש החושבים שהשתמרתי כיוון שאני מקודש למוסלמים, המאמינים שמטהו של משה רבנו נוצר ממני.
  
  
• אנשים אוהבים לחרוז מחרוזות מגלעין הפרי שלי.
  
  

מי אני?

רמז: ערביי הארץ קוראים לי אַבְּהָר.

האם עניתם נכונה? בידקו»

• לא פחות ולא יותר – בהולנד אני משמשת לייצור כפכפי העץ המסורתיים. במקומות רבים בעולם אני עובדת כמשברת הרוח במטעים, ובמקומות אחרים אני הופכת לגפרורים ותיבות.
  
  
• אני מוזכרת כבר במיתולוגיה היוונית כעץ המוקדש להרקולס שהרג את הענק קוקז בנו של וולקן במערה מוקפת בעציי. וסימן הניצחון של הרקולס – זר על ראשו – עשוי מענפיי.
  
  

מי אני?

רמז: בצדם התחתון העלים שלי לבנים-כסופים, דבר שמופיע גם בשמי.

האם עניתם נכונה? בידקו»

• בישראל אני נחשב לעץ נדיר – מספר פרטיי בטבע מגיע אולי לאלפים בודדים, ובדרך כלל, במקומות שבהם אני צומח אני אחד בודד.
  
  
• פעם הייתי עץ מקודש, ונטעו אותי בקרבת מקומות קדושים, סמוך למים זורמים. היום תמצאו אותי בעיקר בגליל המערבי – בנחלי בצת, כזיב, בנחל עמוד ובמקורות הירדן.
  
  
• ברפואה העממית השתמשו בקליפה ובפירות שלי לעקיצות עקרב ולהכשות נחש. העלים שלי שימשו לריפוי כוויות.

מי אני?

רמז: ערביי הארץ קוראים לי בשמי הארמי, "דולבא".

האם עניתם נכונה? בידקו»

• אני מאוד קוצני וסבוך והענפים שלי גדלים בצורת זיגזג. הנוצרים מאמינים שזר הקוצים שקלעו הרומאים לישו בדרכו האחרונה, במטרה לענות אותו ולבזות אותו, נוצר מענפיי...
  
  
• בארץ, בתקופת ההתיישבות, עשיתי חיים קשים לחקלאים, שתיארו אותי כאויב עיקש.
  
  
• הערבים, אגב, דווקא כן אוהבים אותי – הם מייחסים לי סגולות מאגיות וסגולות רפואיות.
  
  
• הפרט הזקן ביותר שלי הנמצא בארץ הוא בן 800 שנה. אם תהיו בעין חצבה, אתם מוזמנים לבוא לראות אותו.
  
  

מי אני?

רמז: הפירות שלי אכילים.

האם עניתם נכונה? בידקו»

• בעולם קיימים כ-700 מינים שלי, שהגיעו מאוסטרליה. הקואלה אוהבת מאוד לזלול את העלים שלי.
  
  
• מהעלים שלי מכינים שמן אתרי, שעוזר במצבים של שיעול ומחלות דרכי הנשימה.
  
  
• "מכוסה היטב" – זה פירוש שמי ביוונית.
  
  
• פעמים רבות אני מוצא שהדבורים עברו לגור לידי – כיוון שהן אוהבות את הפרחים שלי, ומכינות מהם דבש איכותי, והדבוראים מציבים את הכוורות בשכנות אליי.
  
  

מי אני?

רמז: הביאו אותי לארץ כדי לייבש את הביצות.

האם עניתם נכונה? בידקו»

• כולם מכירים את עליי – שביוון העתיקה נהגו לשזור אותם לזר לראש ולהניח אותו על ראשי מנצחים וגיבורים.
  
  
• העלים שלי פופולריים גם כתבלין למאכלים רבים, וכמרפא לבעיות שונות. מהעלים שלי ומפרותיי מפיקים שמן אתרי שהמסייע לכאבים ראומטיים ולמחלות עצבים.
  
  
• ומאיפה קיבלתי את שמי הלא-רשמי? מהסיפור המקסים מן המיתולוגיה על הנימפה דפנה, שהאל אפולו התאהב בה ורדף אחריה, אבל היא לא רצתה בו. כיוון שלא הייתה לה דרך להימלט ממנו, ביקשה דפנה מאביה, שהיה פניוס, אל הנהר, שיהפוך אותה לעץ. אפולו שבור הלב שנותר עם עץ במקום עם נימפה, הכין לעצמו את זר מעלי עץ הדפנה וענד אותם לראשו,
  
  וזה גם הרמז שלכם –
  

האם עניתם נכונה? בידקו»

• מצד אחד אני נחשב ליפה שבעצי החורש בישראל, אבל מצד שני יצא לי שם לא כל כך טוב אחרי שיהודה איש קריות תלה את עצמו עליי לאחר שהסגיר את ישו לידי הרומאים (כך לפי האמונה הנוצרית). אז, אגב, קיבלתי את השם "עץ יהודה". מספרים גם שעד אז היו עליי לבנים, אבל כיוון שהמעשה של יהודה גרם לי לבושה, הסמקתי, ומאז פרחיי בצבעי ורוד-ארגמן.
  
  
• הערבים והדרוזים בישראל אוהבים לאכול את העלים שלי, והערבים מכנים אותי ערוס אל-ג'אבה – כלת השממה. הערבים הנוצרים מעטרים את ראש הכלה בכתר מפרחיי בטקס הכלולות בכנסייה.
  

מי אני?

רמז: בשמי יש רמז להיותי מושלם.

האם עניתם נכונה? בידקו»

• נולדתי באוסטרליה, ובראשית תקופת המנדט הבריטי העלו אותי לישראל. כיוון שאני עמידה לתנאי סביבה רבים, יש לי המון אחים ברחבי העולם – באפריקה, אסיה, אמריקה, אוסטרליה וניו-זילנד – לשם הביאו אותי למטרות ייצוב קרקע.
  
  
• אני גם מאוד גבוהה (יכולה להגיע ל-35 מ') ובישראל נטעו אותי בהרבה מקומות כמשברת רוח, לאורך צדי הדרכים.
  
  
• ילידי אוסטרליה מאוד אהבו את הענפים שלי – הם הכינו מהשורשים שלי מגנים, בומרנגים ומטילי חניתות. את השרף שלי הם גירדו מתחת לקליפה, אטמו איתו סירות קאנו וגם עשו בו שימושים רפואיים.
  

מי אני?

רמז: המחטים שלי משתלשלים מטה כנוצות העוף קזואר.

האם עניתם נכונה? בידקו»