מערכת מפוי דינאמית לזיהוי וכימות שינויים ארוכי טווח בתפוצת עופות בישראל

אייל שוחט ועופר עובדיה - המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שינויי אקלים ותהליכי פיתוח מואצים בישראל במהלך שלושת העשורים האחרונים גרמו לשינויים דרמטיים בתפוצה ובשפע של מיני עופות. מספר מינים אקזוטיים פולשים התבססו היטב בישראל, ומינים מלווי אדם הרחיבו את צפיפותם ותפוצתם. מספר מינים טבעיים גם הצליחו, באופן טבעי או בעזרת ממשק שימור מוצלח, להרחיב את תפוצתם הגאוגרפית.

מנגד ישנם מינים טבעיים רבים אשר התמעטו ותחום תפוצתם הצטמצם, ואשר במקרים קיצוניים הגיעו אל הכחדה מקומית או אזורית. תהליכים שליליים אלה הם תוצאה ישירה של שינויי ייעודי קרקע, או תוצאה עקיפה של אינטראקציות שליליות עם מינים פולשים ומלווי אדם. שינויי תפוצה אלה תועדו באופן פרטני, אולם עד כה לא נעשה מאמץ למפות אותם ולנתח את הגורמים להם, כדי להבין את ההשפעה המשותפת של שינויי אקלים וייעודי קרקע על התפוצה, השפע, והמגוון של מיני העופות בישראל. השתמשנו בנתונים משני מאגרי מידע: המאגר הלאומי לציפורי ישראל ו-eBird כדי למפות ולנתח מגמות בתפוצת 36 מיני עופות בישראל. מאלה נבחרו עשרה מינים לניתוח יסודי: שלושה מרחיבי תפוצה, ארבעה פולשים, ושלושה מתמעטים. ריכזנו את כל הנתונים הקיימים עבור כל אחד ממינים אלה ומיפינו את התפוצה על מפות אטלס מקוריות שפורסמו לראשונה ב-1996.

להשוואת דגמי תפוצה בעבר ובהווה, פיתחנו תכנית מחשב המייצרת מיפוי לכל שנה בהתבסס על נתונים משני המאגרים. המפות השתמשו גם במספר שכבות סביבתיות אותן ניתן היה לחשב כפרופורציה מכל משבצת אטלס, ולהוריד לטבלת אקסל ולבחון כמותית כנגד נתוני התפוצה של העופות באותן המשבצות, כגורמים אפשריים לשינויי תפוצת העופות. אנו מציגים תוצאות של ניתוח כמותי של מגמות בתפוצה, ודנים ביתרונות ובחסרונות של תכנית המחשב שבנינו. תוצאות ניתוח זה יאפשרו הבנה טובה יותר של פלישות, הכחדות, והגורמים הסביבתיים המשפיעים עליהן, ובהתאם לפתח תכניות ממשק ושימור למיני עופות בישראל.