בקרה על רעייה בסביבת נחלים ככלי לשימור ערכי טבע ונוף

גיא דוברת1*, חיים גורליק1, מעין מרמלשטיין1 ואורן שלף2

1 המחלקה לאגרואקולוגיה ומשאבי טבע, מרכז מחקר נווה יער, מנהל המחקר החקלאי - מכון וולקני
2 המחלקה לאגרואקולוגיה ומשאבי טבע, מנהל המחקר החקלאי - מכון וולקני
* dovrat@volcani.agri.gov.il

רעייה היא כלי מרכזי לניהול שטחים פתוחים בישראל אך מקורות מים רגישים לרעיית בקר אינטנסיבית. מחד, רעייה עשויה לגרום להפרעה של אזור הגדה ולהשפעות ישירות ועקיפות על הצומח והחי, מאידך, ללא רעייה מתכסים בדר"כ מקורות מים בצמחיה צפופה, אחידה ודליקה.

בקרת רעייה בסביבת מקורות מים יכולה לשמש ככלי ממשקי לפתרון מורכבות זאת. במחקר באגן נחל גוש חלב, בגליל העליון, בדקנו מעבר מרעייה קבועה של בקר ושל צאן לרעיית קיץ קצרת טווח. שש גדורות מפוצלות הוקמו לאורך אגן הנחל, לרעיית קיץ ולמניעת רעייה (ביקורות) ולצדן סומנו חלקות ברעייה קבועה. הטיפולים נוטרו מידי שנה בקיץ ובחורף לפני ולאחר הרעייה למדדי צומח וקרקע. כמו כן התבצע מעקב רציף אחרי מדדים אביוטיים בטיפולים השונים ובמי הנחל.

רעיית קיץ של בקר ושל צאן שימרה כיסוי נמוך של פטל בגדה בהשוואה לחלקות הביקורת שהתכסו בצמחייה עבותה. בהתאם לכך, יצרנות וכיסוי צומח עשבוני נמוך עלתה בחלקות רעיית הקיץ ביחס לחלקות הביקורת, ולחלקות שברעייה קבועה. הרכב הצומח העשבוני לא היה שונה בין טיפולי הרעייה אך נמצאה השפעה של מין בע"ח שברעייה, בכתמים העשבוניים בשטחים שברעיית בקר נמצאו עושר מינים ושפע פרטים גבוה מאשר בשטחים שברעיית צאן. נמצאה השפעה מוגבלת של טיפולי הרעייה על הקרקע בגדה, רעיית צאן קבועה העלתה במעט את ערכי החנקן והפחמן בקרקע. טמפרטורת הקרקע הייתה נמוכה יחסית בחלקות הביקורת המכוסות פטל בהשוואה לטיפולים האחרים, אך לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים ובין סוגי הרעייה באומדן ביואינדיקטורים בקרקע ובתנאי מיקרו אקלים בצל הפטל.

מניעת גישה של בקר וצאן אל קו המים לא השפיעה כמעט על מדדי מים וסדימנט, אך מדידות מים בנחל חשפו ערכי אשלגן גבוהים ושטפי חנקן בנחל עם הירידה בשפיעה בקיץ, ללא תלות ברעייה. המחקר מראה כי מעבר לרעיית קיץ בגדות נחלים הוא ממשק יעיל המצמצם את כיסוי הצומח הרב שנתי בגדה, אך לא מדכא אותו לחלוטין. ממשק רעיית קיץ מגדיל את הכיסוי והיצרנות של כתמי הצומח העשבוני בגדת הנחל ומפחית השפעות רעייה בגדה.