מיזם "מים במדבר": לראות מים בעיניים אחרות

המוסד המוביל את המחקר: מו"פ מדבר וים המלח
רפרנט קק"ל: ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל
חוקר ראשי: ד"ר ויקטור רינה
חוקרים נוספים: ד"ר גבי בנט, ד"ר רחלי ארמוזה זבולוני

זה לא סוד שבנגב, ובערבה הדרומית בפרט, הגשם הוא אורח נדיר. וזו בדיוק הסיבה שבמרחב צחיח זה מתקיים זו השנה החמישית מיזם מדעי מרתק הכולל ניסוי חינוכי ייחודי: ללמד דור שלם לראות מים בעיניים אחרות - כמשאב קריטי שמעצב חיים, תרבות ועתיד.
"מים במדבר" – צירוף המילים הזה נשמע כמעט כמו דבר והיפוכו, אבל זהו השם המדויק שנבחר למיזם פורץ הדרך שמובילה קק"ל יחד עם מו"פ מדבר וים המלח בחבל אילות. באמצעות מיזם זה, תושבי האזור - ילדים, נוער ומבוגרים - יוצאים למסע למידה, ו"על הדרך" גם מסייעים למחקר החשוב.

וברוח מעט יותר רשמית: המטרה של מיזם "מים במדבר" היא לחשוף את תושבי חבל אילות והסביבה לנושא המים על כל היבטיו - כולל היבטים מדעיים ומקצועיים, כפי שהוא בא לידי ביטוי באזור מדברי, וקידום מנהיגות סביבתית אזורית בנושא המים. מעבר לכך, המיזם עוסק בהכרת הסביבה המדברית-מקומית של דרום הערבה וחבל אילות: מחזור המים בטבע ובמדבר, התמודדות האדם עם מחסור מים במדבר, הידרולוגיה בערבה בעבר ובהווה, שיטפונות, טכנולוגיות מים ועוד. המיזם כולל בתוכו כאמור היבטים חינוכיים, מדעיים וקהילתיים, בשילוב גופי המחקר, האקדמיה, התעשייה והסביבה. הנה כמה מהרבדים של מיזם "מים במדבר".

מדי גשם זעירים – מדע אזרחי בערבה ובנגב

מיזם "מים במדבר" מתבסס בין השאר על חלוקת מדי גשם זעירים לתושבים, כדי לאסוף נתוני גשם. נשאלת השאלה, מדוע בכלל לאסוף ולנטר את הנתונים הללו? הערבה היא המרחב הצחיח בארץ, והיא מתאפיינת במיעוט משקעים ובטמפרטורות גבוהות. כאשר פוקדים את האזור גשמים משמעותיים, מתרחשת זרימה שטפונית שמנתבת את המשקעים לערוצי הנחלים השונים. מים אלו (נגר עילי) מזינים ומפיחים חיים במערכות האקולוגיות השונות המתקיימות באזור זה. מסיבה זו, מבקשים החוקרים להבין את השונות ברחבי הערבה ואת כמויות המשקעים בכל אירוע גשם שכזה. כאן נכנס לתמונה תחום המדע האזרחי. מדע אזרחי כולל עריכת מחקרים המתבצעים בשיתוף פעולה בין מדענים למי שאינם מדענים – הציבור הרחב, פעילים מקומיים, קבוצות מתנדבים, נוער, תלמידים ואחרים – לצורך יצירת ידע מדעי או תצפיות ותגליות חדשות. תחומי המדע האזרחי מגוונים – מתפוצת פרפרים וציפורים, דרך ניטור איכות המים והאוויר ועד ניטור מיני צמחים ובעלי חיים. בנוסחה הזו, כולם מנצחים: החוקרים מקבלים שפע של נתונים מהשטח והמשתתפים תורמים למדע ולשמירת הטבע, וכן זוכים להכיר תחומי עניין וידע חדשים. על פי הדוח המסכם של השנה הרביעית של "מים במדבר", בשנת 2025 הורחבה מפת האפליקציה של מדי הגשם הזעירים לאזור מצפה רמון והנגב, שם חולקו מדי גשם בחוות בודדים ובבתי ספר.
לצפייה במפת מדי הגשם העדכנית

(שותפים - סרג' כהן, תכנת ויוצר האפליקציה; ד"ר רחלי ארמוזה, הידרולוגית; שלומי ברנדמן – עוזר מחקר; הילה אלבז, רכזת פרויקטים בחממת ערבה, מו"פ מדבר וים המלח; קארה וויסוואסר, רכזת חינוך סביבתי מו"פ מדבר שלוחת מצפה רמון; ענת שאול, רכזת חינוך סביבתי במו"פ מדבר וים המלח בחבל אילות).

מערכת השקיה להצלת תמרי עין רדיאן (ד"ר גבי בנט)

נאת המדבר עין רדיאן היא פנינת טבע פראית ומיוחדת המשלבת הזדמנויות למידה מגוונות, וייתכן שיש לה גם פוטנציאל תיירותי. עורכי הדוח המסכם מציינים כי עין רדיאן הוא מקום של חיבור בין תחומים, בין דורות, בין תקופות היסטוריות ובין האדם למדבר. מסיבה זו, חשוב לממש את הפוטנציאל של המקום הזה לקירוב לבבות בין תושבי הערבה לסביבתם המדברית ולהמשיך לקיים שם פעילות חקר לתלמידים ואנשי מדעי.
לפני כשנתיים, בעונת הקיץ, הונחה תשתית השקייה מרשימה שתפקידה להציל את תמרי עין רדיאן מהתייבשות. כ-300 עצי תמר עתיקים הפזורים בשטח הראו סימני התייבשות עם ירידת מי התהום בשטח בגלל שאיבת המים לחקלאות המקומית. קיבוץ יוטבתה, שנווה המדבר עין רדיאן קשור במורשת שלו, התגייס למשימה והניח תשתית מיוחדת במסגרת השנה השלישית של הפרויקט. ההשקיה היא תת-קרקעית, מונחת בתוך צינורות גדולים, כדי שלא ייווצרו מפגעים סביבתיים כמו צמחייה לא רצויה ובעלי חיים פולשים.
באשר לתוכנית החינוכית – בשנת 2025 החלה הקמת משתלה לשימור הזנים העתיקים של עין רדיאן. בין השאר, סומנו עצים ונאספו מהם זרעים. בהמשך, הזרעים של כל עץ נזרעו, וכעת כבר מצויים בחממה מספר שתילים.

(השתתפו השנה בתוכנית החקר בעין רדיאן: יעלה בן מאיר, מורה לביולוגיה ומדעים בתיכון מעלה שחרות; ד"ר גבי בנט, חוקר במו"פ מדבר וים המלח, מנהל החממה ורכז תחום הביולוגיה בביה"ס מעלה שחרות; ד"ר ויקטור רינה, חוקר ומורה לאלקטרוניקה ומחשבים במו"פ מדבר וים המלח; ענת שאול, רכזת חינוך סביבתי בחבל אילות; כיתות ז' ח' ו ט' מביה"ס מעלה שחרות).

משתלת צמחי בר (רחלי ברדו, חממת ערבה)

בעקבות משבר האקלים והתמעטות משקעים באזור הערבה הדרומית, שגם כך מוגדר צחיח קיצון, יש עניין בקרב תושבי הערבה בהצלת צמחי מדבר נדירים שהולכים ונעלמים. מסיבה זו הוחלט להקים משתלת צמחי בר: ללמוד על מנגנוני הנביטה המורכבים שלהם ולהצליח להנביט אותם. צמחי בר נשתלו לאורך בגדר של בית הספר עם שילוט של שמות הצמחים – הזדמנות מצוינת להכיר את שוכני המדבר.

חממה חכמה (ויקטור רינה, מגמת מחשבים ואלקטרוניקה)

תלמידי כיתה י' במגמת אלקטרוניקה ומחשבים הכינו ערכות חיישנים מבוססות מיקרו-בקרים
על מנת לסייע במדידת נתוני הניסויים השונים המתבצעים בחממה, והקימו אתר שמאפשר עיבוד נתונים ושליטה מרחוק.

הקמת מרחב חקר ירוק

מחוץ לחממת בית הספר החלה ההקמה של מרחב החקר הירוק, שבו יתקיימו פעילויות מדעי הצמח:
שתילים שנוצרים בחממה ימצאו מקום בחוץ, וייצרו שטח נרחב שבו אפשר יהיה לגדל צמחי בר וגידולים חקלאיים תוך שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מתקדמות. מתנדבים מעמותת איילים באילת ומלגאי חבל אילות מצטרפים להקמה – ובכך נוצר עניין משותף לתלמידים, מורים וצעירים בקהילה.

כנס צמחי מדבר

ביולי 2025 התכנסו יחדיו חוקרים, מורים, מדריכים ומומחים בתחום הצומח המדברי מחבל אילות, ערבה תיכונה והנגב. אורחים ומרצים נוספים הגיעו מהמרכז והצפון - ובכנס נכחו כ-120 משתתפות ומשתתפים, כולם חובבי צמחים ואוהבי מדבר מתחומים שונים. היום החל בגן מדבר בקיבוץ סמר, גן מקלט לצמחי מדבר נדירים, שזכה באותה שנה בתואר גן בוטני. היום המשיך בסבב הרצאות בשלוחת אילות של מו"פ מדבר וים המלח.

כותבי הדוח המסכם מציינים כי הם מצפים להעמקת מרכיבי הפרויקט השונים בשנתו החמישית – הן בתחום החינוך הסביבתי והקהילתי והן בתחום המדעי-מחקרי.

צילום: ענת שאול