לאור תחזיות האקלים, אופיו של הצומח הים-תיכוני והגורם האנושי הוודאות היחידה היא שהעתיד עוד צופן לנו שריפות יער גדולות אשר יסכנו חיי אדם, ויפגעו ברכוש ובמערכת האקולוגית של היער
לאור תחזיות מדאיגות אלה, התקיים אתמול (13/12)ברמת הנדיב כנס ארצי תחת הכותרת "זה בוער בנו", ששם דגש על חיזוק שיתופי הפעולה בין הגורמים והארגונים השונים ויצירת חיבורים נכונים בין מניעת שריפות וכיבוי שריפות, לצד היבטים של בטיחות ואקולוגיה.
הכנס אורגן במשותף ע"י גופים האמונים על נושא מניעה וכיבוי של שריפות בישראל והשתתפו כ-140 בעלי תפקידים ואנשי מקצוע ברשויות השונות.
נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי, הציג את אתגרי מערך הכבאות לנוכח שינויי האקלים, נציג השירות המטאורולוגי נתן חיזוי לשריפות עד סוף המאה, הוצגה המדיניות והפעילות למניעת שריפות בקק"ל, ברט"ג ובצה"ל ונדונו מקרי בוחן מעניינים והשאלות הנוקבות שבצדם, כמו: איך ייתכן שלמרות כל ההיערכות המקדימה והתנאים הלא קיצוניים לא הצלחנו לצמצם את ממדי השריפה בהרי יהודה ב 2021? איך זה שבית החולים איתנים לא נשרף כשהכול בער בחוץ? האם ואיך השתנתה ההיערכות למניעת שריפות לאחר השריפה הגדולה בכרמל ב 2010?
גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי ומנהל אגף הייעור של קק"ל הציג את המשאבים והפעולות שקק"ל עושה בתחום מניעת שריפות והיערכות לצמצום מספר השריפות והיקפן. "הקמת אזורי החייץ ותחזוקתם נמצאים בעדיפות ראשונה בתוכנית העבודה היערנית לשנת 2023".
ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, הפנה אצבע מאשימה לעבר ממשלת ישראל לדורותיהן ש"מפקירות את אזרחי מדינת ישראל לסכנת שריפות" וקרא לשינוי דחוף של המצב. עוד טען שקדי שבישראל לא הצליחו עד היום ליישם אזורי חיץ ככלי למניעת התפשטות שריפות בסביבת ישובים, זאת למרות שאחרי השריפה בהרי יהודה בשנת 2021 הוכח באופן ברור שאזורי החיץ יעילים ביותר לצמצום נזקי שרפות.
בדיון המסכם שהונחה ע"י פרופ' אבי פרבולוצקי, עלתה באופן ברור הקריאה מנציגי הגופים השונים לשפר מיידית את ממשקי העבודה המשותפים ביניהם ולהקים גוף מתכלל ברמה הארצית, עם נציגות של הגופים הרלוונטים.