השביל שנפתח כעת, משקף לראשונה בשטח את חזון הפרויקט: נחל משוקם, גדות שהוחזרו לטבע, שבילי הליכה ורכיבה חדשים, ומוקדי עניין הכוללים מעיינות, נטיעות ושיקום צמחיית נחלים, אשר מאפשרים לראות בעיניים את השינוי האקולוגי שכבר מתחולל. החניכה מסמלת מעבר משלב חזון שהתבשל למעלה משני עשורים, לשלב של תשתיות טיילות ממשיות - שלב שבו כבר נראים ניצנים ראשונים לפיהם הציבור מתחיל ליהנות מהטבע המתחדש.
פתיחת שביל נחל קישון אינה רק חנוכת שביל חדש, אלא יציאתו הרשמית לדרך של אחד ממיזמי הטבע והתיירות המשמעותיים ביותר שקמו בישראל, בתכנון משרד "ליגם", פרויקט מחולל שינוי מהים התיכון לבקע הירדן. "מהים לירדן", זהו מיזם לאומי רחב היקף, שבסיומו ייווצר לראשונה בישראל מסדרון טבע רציף באורך כ- 90 ק"מ, שיחבר בין עמק הירדן למפגש הקישון עם הים התיכון. המסדרון יכלול שבילי הליכה, מסלולי רכיבה, אתרי טבע, חניוני לילה, נחלים משוקמים ומוקדי תיירות חדשים לכל אורכו. זאת, לצד חיבורים לשבילי אופניים ולתשתיות טיילות.
למרות שהרעיון לשיקום הנחלים ולהקמת מסדרון טבע אזורי עלה בקק"ל כבר בראשית שנות ה- 2000, הרי שתשתיות כבדות, בניית הרכבת, קו הגז, שטחים חקלאיים וחסמים נוספים, מנעו את היכולת לתכנן את הפרויקט. רק בשנים האחרונות הצליחו קק"ל ורשויות הניקוז להסיר עשרות חסמים תכנוניים ולייצר תוואי ביצוע ברור.
הפתיחה השבוע מסמנת את נקודת המפנה: הפרויקט הגדול עובר משלב תוכניות ומאבקים, לשלב של - שבילים שנפתחים בשטח.
עד כה שוקמו והוכשרו למעלה מ- 20 ק''מ של שביל בטון, לצד נטיעות עצים, שיקום צמחיית גדות הנחל וחיזוק בתי הגידול המקומיים לאורך נחל הקישון. העבודות בוצעו בהשקעה של מיליוני שקלים מקק"ל ומהקרן לשטחים פתוחים, בשיתוף רשות ניקוז קישון והרשויות שבתחומן עובר הנחל - מועצות אזורית זבולון, עמק יזרעאל וקריית טבעון.
התכנון לשנת 2026 והלאה הוא להמשיך בפיתוח שביל טיילות ייעודי לאורך נחלי חרוד, נבות, גלבוע והקישון, ולשלב בו מוקדי עניין מרכזיים כגון אגם כפר ברוך, תל יזרעאל, עין יזרעאל ועוד. זאת, כחלק מפרויקט מחולל שינוי שנועד להנגיש את המרחב הייחודי לציבור הרחב, בשיתוף רשות ניקוז ירדן דרומי והמועצות האזוריות גלבוע ועמק המעיינות.
כבר היום ניתן לראות שינוי ניכר כגון: בתי גידול לבעלי חיים שנפתחים מחדש, מינים אשר חזרו אחרי שנים של היעדרות, תנועת בעלי חיים לאורך המסדרון ושיקום צמחיית גדות טבעית.
שלי בן ישי, מנהל מרחב צפון בקק״ל אומר: "שביל נחל קישון הוא סיפורו של נחל שחזר לנשום בכל ההיבטים, וזוהי רק תחילת הדרך. עבורי זהו מסע אישי שהחל לפני כ- 25 שנה, כשנטעתי עצים רבים לאורך הנחל מתוך אמונה בפוטנציאל השיקום שלו, וכעת הוא מתממש כפרויקט לאומי מחולל שינוי היוצר מסדרון אקולוגי וטיילות רציף באורך כ- 90 ק''מ מהים לירדן. בכוונת קק"ל להאיץ את השלמת המיזם, ואני קורא לרשויות להצטרף לשיתוף פעולה אזורי שיממש את הפוטנציאל האדיר לטובת הטבע, התיירות ואיכות חיי התושבים".
דני עטר, ראש מועצה אזורית גלבוע: "מצאתי לנכון להוביל תוכנית אזורית פורצת דרך, שבמרכזה נמצא מרחב הגלבוע, מתוך ראייה עתידית כוללת של האזור כולו. החבירה לגופים השותפים ובהמשך לרשויות מקומיות נוספות על הציר, תאפשר לכולנו ליהנות מתחייה מחודשת של רצועת נוף מרכזית במדינת ישראל. הפרויקט יעשיר את האזור באתרי נופש וטיילות, ויבסס את מקומו של העמק לא רק כערש ההתיישבות העובדת בישראל, אלא גם כמרחב של פינות חמד ושימור המגוון הביולוגי שלה".
אייל קנץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי: "התוכנית מהווה הזדמנות לתכנון מחודש של סביבת הנחל, תוך התחשבות בצרכים האקולוגיים של המערכת, כגון הרחבת רצועת הנחל ושיפור הממשק בו, הסרת חסמים הידרו-ביולוגיים, שיקום צומח ועוד. מיצוב הנחלים כצירים מרכזיים לטיילות תסייע בהעלאת המודעות למצבם ובחשיבות שבשמירה עליהם כמערכת אקולוגית מתפקדת. אנו רואים בפרויקט כמנוף להעלאת קרנו של ציר נחל חרוד ויובלי המשנה שלו וכן את שיקום ופיתוח המעיינות ואתרי הטבע באזור".
אורי רגב, מנכ"ל רשות ניקוז קישון: "בעמקים עובר מסדרון אקולוגי ארצי בעל חשיבות לאומית. תכנית זו תאפשר לשטח להמשיך לתפקד כשטח מאוד איכותי המשמש למעבר עבור בעלי החיים האקווטיים והיבשתיים, ובכך תתרום למאמצים לשימור עולם החי תחת לחצי פיתוח שונים. אני רואה בחזוני את תוואי הטיילות הארצי שיחל בחיפה, עובר דרך עמק יזרעאל, ממשיך בגלבוע ואל עמק חרוד ובקע הירדן. זהו המסדרון הרוחבי היחידי בארץ בעל משמעות כה גדולה הן לטיילות והן למערכות הטבע".