דירקטוריון קרן קימת לישראל התכנס בשבוע שעבר ואישר באופן סופי את החלטות ועדת ההנהלה שאושרה עוד קודם, המגדירות את סדרי העדיפויות התקציביים של הארגון לטובת חיזוק הפריפריה הגיאוגרפית. ההחלטה המרכזית שהתקבלה נוגעת לתקצוב מיידי של תוספת בסך כולל של כ- 29 מיליון שקלים, אשר מיועדת להשלמת הקמתם של "בתי קק"ל למצוינות" בערים המצויות בקו העימות בצפון ובעוטף עזה.
במסגרת ההחלטה שאושרה על ידי הדירקטוריון נקבע כי יועברו 5 מיליון שקלים לטובת בית קק"ל למצוינות בקריית שמונה ו- 7.5 מיליון שקלים לטובת זה שבצפת. בדרום, אושרה תוספת של 4 מיליון שקלים להשלמת המבנה בשדרות ו- 4.5 מיליון שקלים לאופקים. כמו כן, הוחלט להקצות 4 מיליון שקלים נוספים להשלמת הקמת בתי קק"ל בכל אחת מהערים אשקלון ונתיבות.
נושא זה היה מיועד להיות מתוקצב כבר בשנת 2025 אך לא קודם ובהנחיית היו"ר הדירקטוריון הנכנס, אייל אוסטרינסקי, נכנס לקידום מידי כבר בתחילת הקדנציה על מנת שהשלמת הבתים תואץ ולשפחות בשני היישובים, אופקים ושדרות, הבתים ייכנסו לפעולה כבר במהלך 2026.
צילום: נעה עזר
כמו כן, במסגרת המשך הסיוע ובחינת דרכים נוספות לחיזוק הכלכלה והעסקים ביישובי קו העימות הצפוני ועוטף עזה, ולאור בקשה שעלתה בסיור בעיריית קריית שמונה על ידי ראש העיר, אביחי שטרן, קיבלה הנהלת קק"ל החלטה אסטרטגית משמעותית הנוגעת למדיניות הרכש של הארגון במסגרתה הוחלט על מתן עדיפות של 10% במחיר לספקים מעוטף עזה וקו העימות הצפוני במכרזים של קק"ל. בנוסף, הורתה ההנהלה לדרג המקצועי לגבש עבודת מטה בדבר הקלה במוסר התשלומים ומעבר מתשלום בשיטת "שוטף פלוס 30" לשיטת תשלום מידי לעסקים באזורים המדוברים, על מנת להקל על תזרים המזומנים שלהם. העבודה תובא תוך 60 יום לכל היותר לאישור ההנהלה ותוטמע בנהלי הארגון.
אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, התייחס לאישור ההחלטות ואמר כי הן מהוות דוגמה לחיבור העמוק של קק"ל לשטח וליכולת של קק"ל לפעול במהירות ולגבש צעדים אופרטיביים לתמיכה ברשויות ובעסקים באזורי העדיפות האלה. לדבריו, בסיורים שקיים לאחרונה בניר עוז, קריית שמונה, מנרה והגליל עליון, יחד עם הנהגת הרשויות המקומיות, התחדד הצורך לא רק בפיתוח תשתיות ארוכות טווח לקידום ההתיישבות באזורים הנ"ל אלא גם בהזרמת משאבים כספיים מידיים.
אוסטרינסקי הדגיש כי ההחלטה לשלב בין השקעה בתשתיות פיזיות לבין תיעדוף רכש מספקים מקומיים היא שילוב שקק"ל תמשיך להוביל בין פיתוח אסטרטגי אזורי לבין מענים דחופים לצרכים מיידיים והכל על מנת לסייע להחזרת החיים למסלולם ולעידוד צמיחה דמוגרפית באזורים אלה בעתיד שאחרי המלחמה והחזרה הקשה לשגרה.