ישאו דברים בטקס: שגרירת הולנד בישראל ה.מ. מרייט שורמן, ד"ר חיים כ"ץ, יו"ר המרכז העולמי של בני ברית–ירושלים; אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל; משה שפירא, אביו של ענר שפירא הי"ד גיבור המיגונית ברעים ונכדו של המציל היהודי השר חיים משה שפירא ונציגי משמר הגבול. כמו כן, במסגרת מפעל ההנצחה הבינלאומי "לכל איש יש שם", חנה ארנון, ניצולת שואה מהולנד וחברה מייסדת של הועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה, תקריא את שמות חלק מיותר ממאה בני משפחה שנרצחו בשואה. הטקס ישודר בשידור חי בערוץ היוטיוב של קק"ל (קישור) ובערוץ הפייסבוק של בני ברית בעברית עם כתוביות (קישור).
במהלך הטקס יוענקו "אות המציל היהודי" על ידי המרכז העולמי של בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה (JRJ) לארבעה מצילים שפעלו בהולנד, פולין וצרפת.
אותות יוענקו בטקס לכבודם של המצילים הבאים:
* שושנה ינסיה ליטן-סרלואי (הולנד 1911 – צ'כוסלובקיה 1945) – ניהלה יחד עם בעלה ד"ר מנפרד ליטן את חוות ההכשרה של עליית הנוער בעיר חאודה (Gouda) בהולנד מטעם ההסתדרות הציונית. לאחר כיבוש הולנד על ידי גרמניה במאי 1940 שושנה הבינה שיש לתכנן את פינוי 40 החניכים מהחווה. היא יצרה קשר עם המחתרת של יופ ווסטרוויל (Johan Gerard “Joop” Westerweel) והחלה בשיתוף פעולה עם חבר המחתרת היהודי יואכים סימון (Joachim Simon) ממקבלי אות המציל היהודי. היא הצליחה להציל שלושה מחניכי החווה שהצטוו להתייצב בתחנת הרכבת המקומית לקראת גירוש למחנה המעבר פיכט (Ficht), משם נשלחו יהודים למחנות ריכוז והשמדה. בעזרת רופא הבית של החווה ומנהל בית החולים המקומי שושנה הכריזה על שלושת החניכים כחולי דיזנטריה והביאה לאישפוזם בבידוד בבית החולים וגם הכניסה את החווה להסגר מלא בהוראת בית החולים. בכך הצילה את החניכים. ב-1942 שושנה, יחד עם סימון ובסיועו של דירק ואן סחייק (Dirk van Schaik) שעבד בחווה, הצליחה לארגן לכל אנשי חוות ההכשרה תעודות זהות ללא הסימון "J" וכן תלושי מזון וכתובות של מקומות מסתור ונתיבי בריחה. באפריל 1943 נערכה האקציה הגדולה בחאודה והגיעו צווים לכל יושבי החווה להתייצב בתחנת הרכבת לפינוי למחנה פיכט. חלק מאנשי החווה ירדו בתחנות בדרך ופונו למקומות המחבוא המתוכננים; אחרים נסעו באמצעי תחבורה חלופיים והגיעו למקומות המסתור. כל החניכים הגיעו בשלום למקומות המסתור. ד"ר מנפרד ליטן נתפס בדרכו למקום המחבוא בעיר דן האג (Den Haag). ניסיון לחלצו משם לא צלח והוא הועבר למחנה וסטרבורק ומשם לטריזנשטאדט ואח"כ לאושוויץ. לאחר פינוי החווה, שושנה התגוררה עם בנה גדעון בעיירה ריבק (Riebeck) והמשיכה לנהל משם את כל תיאום ההצלה של החניכים. באוגוסט 1943 מסרה את בנה בן ה-7 למחבוא אצל משפחה קתולית בעיר אמרספורט (Amersfoort) שם הוא שהה במשך שנתיים, שרד את המלחמה ועלה לארץ בעליית הנוער באפריל 1943. שושנה המשיכה לפעול במחתרת ההולנדית במסגרת קבוצת יופ וסטרוויל והשתתפה בהברחת הגבול של צעירים מצרפת לספרד דרך הרי הפירנאים. היא המשיכה במציאת מקומות מקלט, ארגון תעודות זהות מזויפות, הנפקת תלושי מזון ומציאת מקורות מימון למחתרת. ביוני 1944 שושנה נעצרה בתחנת הרכבת בעיר אוטרכט (Utrecht) על ידי האס.אס., כנראה בעקבות הלשנה. היא גורשה למחנה וסטרבורק שם פגשה את בעלה. שניהם נשלחו לאושוויץ. ד"ר מנפרד נרצח שם בפברואר 1945 ושושנה נשלחה למחנה עבודה בכפייה בצ'כוסלובקיה. באפריל 1945 שושנה נספתה באחד ממצעדי המוות שהוציאו הגרמנים ממחנה
Zwodau . את האות יקבל בנה, גדעון לוטן.
* אלן - אלי וטרמן (הולנד 1918 – הולנד 1993) – פעלה עוד ב-1941 בזיוף ניירות ובחיפוש מקומות מסתור יחד עם יאפ למבק. באוגוסט 1942 במסגרת קבוצת וסטרוויל סייעה בהסתרה של כ-50 נערים שהתגוררו בבית עליית הנוער בלוסדרכט. כדי לבצע את המשימה היא יצרה קשר עם קבוצת סטודנטים באוטרכט. (Utrecht). עקב מעצר הוריה ירדה למחתרת ב-1943 אך המשיכה בהנפקת תעודות זהות וטביעות אצבע מזויפות ועסקה בהכנת מקלטים למסתתרים. גם לאחר מעצרם של חברי המחתרת וילי וסטרוויל (Willie Westerweel) וחיל סאלומה (Chiel Salome) בדצמבר 1943 המשיכה לבקר ולדאוג למאות המסתתרים במחוז לימברג (Limburg). בדירה באמסטרדם שהיתה רשומה על שמה המחתרתי אליאונורה יונקהיר (Eleonora Jonckheer) הסתתרו שמונה אנשים, אך לאחר מעצרם של מייסד המחתרת יופ וסטרוול (Joop Westerweel) והחבר באוקה קונינג (Bouke Koning) במרס 1944 נאלצה לסגור את בית המסתור הזה. לאחר שהוגבלה תנועת גברים ללא אישור מהשלטונות ב-1944, אמצה אלן חלק מתחומי האחריות של חבר המחתרת הרי אשר (Harry Asscher) במחוז פריזלנד (Friesland). יקבל את האות אחיינה פרופ' יהודה אפק.
* שמחה "קאז'יק" רותם (פולין 1924 – ישראל 2018) – אחד מהלוחמים הבולטים של מרד גטו ורשה. הצטרף לתנועת הנוער הציוני בגיל 13. לקראת סוף 1940 לאחר שרותם נפצע ואיבד את אחיו ובני משפחה נוספים בהפצצת ביתם - ויהודי העיר הצטוו להיכנס לגטו, נשלח רותם לקרובי משפחה בכפר אך לאחר שלושה חודשים חזר לגטו. בזכות החזות הארית שלו ובתמורה לשוחד ששילם לעובדי העירייה בוורשה הוא הצליח לנוע מהגטו לאזור הארי ובחזרה דרך תעלות הביוב. דרך התעלות הוא הצליח להבריח עשרות מורדים אל הצד הארי. לאחר דיכוי המרד הוא המשיך להשיג נשק עבור המחתרת היהודית. רותם עלה לארץ בשנת 1946. יקבל את האות בנו איתי רותם.
* פול ז'נייבסקי (אוסטריה 1926 – צרפת 2011) – חבר במחתרת תנועת הנוער הציוני בצרפת. גויס בגרנובל על ידי סימון לוויט (Simon Levitt) מראשי התנועה, לאספקת תעודות מזויפות. פעל בביתה של ג'אן לאטצ'יבר – ממקבלי אות המציל היהודי - וכתלמיד בית הספר התיכון המקומי הסתיר תעודות מזויפות בתוך ספרי הלימוד שלו והעבירם ליהודים שנזקקו להם כדי להינצל. כשנעצר על ידי המשטרה האיטלקית ששלטה באזור נהג בקור רוח והציג בפניהם את תעודת הזהות המזויפת שלו ואלו שיחררו אותו. ז'נייבסקי נהג לנוע באופניים לישובים שונים בניסיון לגייס ראשי ערים לשתף פעולה עם המיתרת – פעולה מסוכנת שתוצאותיה לא היו ידועות מראש – ואחר כך חזר לאסוף מראשי העיריות תעודות זהות מזוייפות. באחת הנסיעות בהרים נפל ונפצע קשות, אושפז בבית חולים אך חזר לפעילות לפני שהחלים לגמרי. לאחר שכוחות גרמניה כבשו את האזור האיטלקי בצרפת בספטמבר 1943, נעצר ז'נייבסקי שוב אך שוחרר על ידי איש מליצה צרפתי שהשתכנע שאינו איש מחתרת, ביו היתר בגלל שירים לאומיים שחיבר ונמצאו בין חפציו. נוסעי האוטובוס האחרים שנעצרו אתו הוצאו להורג. לאחר המלחמה פול ז'נייבסקי היה עיתונאי ואיש תקשורת בצרפת. תקבל את האות אחייניתו ג'ודי גונן.
מאז סוף שנת 2000 מקדמת הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה (JRJ) והמרכז העולמי של בני ברית, פעולות מגוונות רבות, שמטרתן להעלות את סוגיית המצילים היהודיים על סדר היום הציבורי. הוועדה גם מאגדת את סיפוריהם של המצילים במאגר מידע. "אות המציל היהודי" נוסד ב-2011 במטרה להוקיר את פועלם של הגיבורים שהעזו לסייע לאחיהם בצרה ולמרוד נגד הגורל המר שייעדו הגרמנים לכל יהודי. הם סיכנו את חייהם וגילו סולידריות למופת כדי להבטיח שיהודים יוכלו להמשיך להתקיים על אדמות אירופה או לסייע להם להגיע לחוף מבטחים. עד היום הוענקו אותות לכ-667 מצילים מגרמניה, הולנד, צרפת, סלובקיה, יוון, רוסיה, יוגוסלביה, אוקראינה, אוסטריה, בלארוס, איטליה, פולין, מרוקו, אלג'יריה, לוב, הונגריה, דנמרק, צ'כיה, ליטא ובלגיה.