מהם מינים פולשים וכיצד מתמודדים אתם

מינים פולשים מוגדרים כמינים של צמחים, בעלי חיים או פטריות שהובאו על-ידי האדם במכוון או בשוגג לאזורים הנמצאים מעבר לתחום תפוצתם הטבעי. המינים הפולשים מהווים את הגורם השני להכחדת מינים ברחבי העולם, ועלות הנזק העולמי שנגרם על-ידם מוערכת בכ-1.4 טריליון דולר בשנה.

מהם מינים פולשים

אמנם לא לכל מין זר שיגיע למערכת אקולוגית מסוימת תהיה בה השפעה שלילית, אך ההערכה הרווחת היא שחמישה עד עשרים אחוזים מהמינים הזרים עשויים להתגלות כבעייתיים ולפגוע באופן קשה בתפקוד המערכות האקולוגיות על-ידי גרימת נזקים לחקלאות, לבריאות, למים ולסביבה, ויצירת איום על המגוון הביולוגי המקומי.

התמיכה במגוון הביולוגי הייחודי לישראל הוגדרה בשנת 2014 בתורת ניהול היער בישראל של קק"ל כאחת המטרות החשובות של מפעל הייעור. בין הגורמים השונים אשר פוגעים במגוון הביולוגי, נחשבות הפלישות הביולוגיות לגורם השני בחשיבותו להכחדת מינים ברחבי העולם.

התבססות ראשונית של המין הפולש אילנתה בלוטית ביער נווה אילן. צילום: שני גלייטמן
התבססות ראשונית של המין הפולש אילנתה בלוטית ביער נווה אילן.
צילום: שני גלייטמן, קק"ל

מינים פולשים עלולים לשנות את תנאי בית הגידול, לדחוק מינים מקומיים או לגרום להכחדתם, ואף לפלוש, להתבסס ולגרום נזקים באזורים סמוכים נוספים. לכן, לטיפול במינים פולשים נודעת חשיבות גבוהה בממשק היער בפרט, ובניהול מערכות אקולוגיות ושטחים פתוחים בכלל.

דרכי ההתמודדות עם מינים פולשים

ההתמודדות עם מינים פולשים כוללת שלושה מרכיבים: הימנעות מייבוא ('אינטרודוקציה'), מניעת התנחלות והתפשטות לשטחים טבעיים ולא מופרים, והדברת מינים שכבר פלשו ונמצאים בשלבי התבססות שונים, בכדי למזער ככל הניתן נזקים קיימים ולצמצם את המשך התפשטותם לאזורים נוספים.

הדברת מינים פולשים נחשבת בדרך כלל פעולה יקרה ומורכבת, שלהצלחתה נדרשים טיפול וניטור שטחים נרחבים במשך מספר שנים, ולכן מחייבת גיבוש סדרי עדיפויות, הכולל תעדוף בין מינים, תעדוף מרחבי, ותכנון ארוך טווח.

תעדוף מינים לטיפול תואם בדרך כלל את פוטנציאל הנזק ומהירות הפלישה שלהם, כאשר המינים המזיקים ביותר והמהירים ביותר להתבסס יהיו בעדיפות ראשונה לטיפול.

טיפול קק"ל במינים הפולשים

קק"ל משקיעה מאמצים רבים בנושא ההתמודדות עם מינים פולשים במקרקעי הייעור שבניהולה. בנוסף לכך, קק"ל רואה חשיבת רבה בשיתוף פעולה עם גופים נוספים המנהלים את השטחים הפתוחים בישראל, ולוקחת חלק בוועדות בין-משרדיות ובתכנית האסטרטגית הארצית שמקודמת על ידי רשות הטבע והגנים.


יערן גוש הפרוזדור ג'אמל דויאת בפעולה להדברת התחדשות אמברוסיה ביער נווה אילן.
צילום: שני גלייטמן, קק"ל

להלן סקירת דוגמאות לטיפול בצמחים פולשים במקרקעי הייעור .

צמחייה
מיני הצמחים העיקריים המטופלים כיום במקרקעי הייעור של קק"ל כוללים מיני שיטה וינבוט פולשניים, אמברוסיה מכונסת, פרקינסוניה שיכנית, אילנתה בלוטית, דודוניאה דביקה וטיונית החולות.

בסיס הכרחי לקבלת החלטות ולבניית תכנית עבודה מסודרת לטיפול במינים פולשים הוא מיפוי המצב הקיים. בשנת 2018 נערכת בקק"ל שכבת מיפוי ארצית למינים פולשים, אשר תסייע בשלב הבא לגיבוש המדיניות הכלל ארצית של קק"ל לטיפול במינים פולשים.

החל משנת 2015 קק"ל שותפה בצוות הארצי לטיפול באמברוסיה יחד עם רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשויות הניקוז והנחלים. עד חודש יוני 2018 אותרו במקרקעי הייעור כ-20 מוקדים של אמברוסיה, כולם במרחב מרכז של קק"ל. שטחם של מרבית המוקדים הוא מטרים רבועים בודדים, ולכן הם מוגדרים כמוקדים קטנים שחשיבות הטיפול בהם היא גבוהה.

הטיפול באמברוסיה במקרקעי הייעור, שנערך בהובלת תחום אקולוגיה באגף הייעור, כולל הדברה, ניטור, מיפוי וסריקות שטח לאיתור מוקדי פלישה חדשים.  טיפול זה מהווה דוגמא מוצלחת לבלימת התפשטות של מין פולש מהיר ביותר הנמצא  בשלבי פלישה ראשונים ליערות.

מיזם חדש החל בתחילת 2018 ברחבי הגן הלאומי הרי יהודה, הכולל את יער נווה אילן ויער הקדושים ומנוהל במשותף על-ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים. המיזם, בהובלת תחום אקולוגיה באגף הייעור ומרחב מרכז בקק"ל,  מהווה דוגמא להתמודדות עם מין פולש בראייה ארוכת טווח, בשטח גדול ומורכב.

במסגרת תהליך התכנון וקביעת סדרי העדיפויות המרחביים לטיפול נערך שקלול של גורמים רבים, וביניהם גורמים המשפיעים על סיכויי הצלחת הטיפול לאורך זמן, על הפצת הזרעים, וכן על ערכי הטבע והנוף ומידת הנזק הצפויה להם.

נמלת האש הקטנה
מין נוסף שקק"ל החלה בניטור שלו הוא נמלת האש הקטנה. נמלה זו, שמופיעה גם ברשימת מאה המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם, זוהתה לראשונה בישראל בשנת 2005 ונמצאת כיום בכ- 300 יישובים בכל רחבי הארץ. גורם ההפצה המרכזי של הנמלה הוא משתלות נוי נגועות. בשנת 2017 החל בקק"ל ניטור קבוע לבדיקת הימצאות הנמלה בשלושת המשתלות של קק"ל, בכדי למנוע את הפצתה לאתרים חדשים.

ניוט נמלת האש הקטנה ביער קק"ל באמצעות חמאת בוטנים.  צילום: מאור אלרון, קק"ל
ניטור נמלת האש הקטנה באמצעות חמאת בוטנים.  צילום: מאור אלרון, קק"ל

מוקדים שנמצאו נגועים בנמלה מטופלים ומנוטרים על ידי מדור בריאות היער בקק"ל בשיתוף עם מנהלי המשתלות, ושתילים שיוצאים מהמשתלות נבדקים גם הם ומיוצאים מהמשתלה רק במידה והם נמצאו נקיים מהנמלה.