אחד מתחומי הפעילות של קק"ל שבהם יכול מדע אזרחי להשתלב ולסייע, מגיע בדמות מחקרים אקדמיים אשר נתמכים בקולות קוראים של הארגון. אלו הם מחקרים יישומיים אשר עוסקים בתחומים הרלוונטיים לפעולותיה של קק"ל ומטרתם לתת מענה לשאלות הקשורות ישירות בניהול השטחים הפתוחים שברשותה.
מתוך התבוננות שנעשתה ביחידת המדען הראשי בתוכניות המחקר השונות, התבהרה ההבנה כי מחקרים רבים עשויים להרוויח נדבך נוסף משיתוף הציבור באיסוף נתונים רחב-היקף. מטבע הדברים, ועל אף כי ברור שאין המדובר בניטור מקצועי, ההשתתפות במחקרים האקדמיים דורשת רמה מתודולוגית בסיסית, מחויבות, הנחיה ולעיתים אף ציוד מדידה. מתוך כך, נחתם מיזם משותף עם המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר (TCSS – Taking Citizen Science to School), המשותף לאוניברסיטת חיפה והטכניון.
ללמד אחרת, ללמוד אחרת
מרכז TCSS מתמחה ביצירה של תוכניות לימוד המשלבות תרומה למחקרים אקדמיים, תוך התכתבות עם תוכנית הלימודים של משרד החינוך במקצועות הלימוד השונים. התלמידים לומדים על תחום המחקר ומושגי היסוד עליהם הוא בנוי; מכירים את המחקר הספציפי ואת החוקר/ת/ים שמאחוריו; מתוודעים לנושא המדע האזרחי; ולבסוף משתתפים באיסוף נתונים התורם ישירות למחקר. המרכז יוצר את מערכי השיעור, התכנים ועזרי הלימוד; מלווה את המורים לאורך יישום התוכנית ומסייע בהתאמתה לצרכי בתי הספר השונים; ואף מנהל מחקר חינוכי-פדגוגי סביב אופן השילוב של מדע אזרחי בפעילות החינוכית ובוחן גורמים כמו השפעתו על האוריינות המדעית של התלמידים והמורים או ההון המדעי המתפתח.
עבור המיזם המשותף נבחרו שניים מתוך מחקרי יחידת המדען הראשי ואגף הייעור, וסביבם נבנו סביבות למידה:
1. חמציץ ביער. חמציץ נטוי הוא מין פולש בישראל אשר מתפשט בכל הארץ ויוצר הפרעות קשות למערכות האקולוגיות שאליהן הוא מגיע. הוא מפריש לקרקע תרכובות שגורמות להחמצתה, מתפרש בשטח ומפריע למינים מקומיים לצמוח וגם משאיר אחריו בצלצלים קטנים שנובטים במהירות עם בוא הגשמים. מחקר שנערך ע"י ד"ר מאור מצרפי מנווה יער וד"ר עודד כהן ממכון שמיר[IS1.1], ואשר נתמך ע"י אגף הייעור בקק"ל, בודק את יעילותם של טיפולים שונים למיגור החמציץ הנטוי בשטחים הפתוחים. במסגרת התוכנית שנבנתה, תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים ילמדו על מינים פולשים, תכונותיהם והשפעתם על המערכות האקולוגיות אליהן הם מגיעים. בהמשך ייצאו התלמידים לשטח וימדדו את השפעתם של גורמים סביבתיים שונים על צפיפות ופריחת החמציץ הנטוי – רמת ההצללה, תכונות הקרקע, טמפרטורה, כמות משקעים - וגם את היחס בין תפוצת החמציץ לתפוצתם של מיני בר מקומיים. הנתונים שייאספו ישמשו את החוקרים לבניית תמונה מקיפה של התנהגות החמציץ כמין פולש בבתי גידול שונים ברחבי הארץ.
2. אצה – מה הבעיה? אצות מהוות רכיב חשוב במערכת האקולוגית המימית, ובמקרים רבים משמשות כביו-אינדיקטוריות (סמנים ביולוגיים) המעידים על איכות המים. מחקר שנערך ע"י ד"ר רותי קפלן-לוי מהמכון לחקר הכנרת, ואשר נתמך ע"י יחידת המדען הראשי בקק"ל, מבקש לאפיין באמצעות כלים גנטיים מתקדמים אוכלוסיות של אצות ממקורות מים מתוקים שונים, שישמשו כסימניות של איכות המים בבתי גידול חשובים אלו. החוקרת יוצרת גם את "ספריית האצות של ישראל", אשר רבות מהן אינן ידועות לנו. במסגרת התוכנית, התלמידים ילמדו על בתי הגידול הלחים השונים והמערכות האקולוגיות שלהם, יכירו שיטות בסיסיות ומתקדמות לאפיון וזיהוי האצות ויחקרו את התנאים הסביבתיים המשפיעים על הרכב אוכלוסיית האצות בבית הגידול. התלמידים ייצאו למקור מים קרוב לבית הספר, ימדדו מדדים הקשורים לתנאי סביבה, ידגמו את המים והאצות מנקודות שונות במקור המים ויזהו אותן תחת המיקרוסקופ. הדוגמאות ישלחו גם למעבדה לחקר הכנרת, שם יעברו זיהוי גנטי בכלים מולקולריים מתקדמים. איסוף הדוגמאות וניטור התנאים הסביבתיים שהשפיעו על היווצרותן יסייע להרחיב את מאגר הידע הקיים על אצות מים מתוקים בישראל ויעמיק את היכולת לאפיין את אוכלוסיות האצות השונות כביו-אינדיקטוריות לאיכות המים.
מיזמים אלו מדגימים כיצד מדע אזרחי יכול להשתלב במחקרים הנתמכים בקולות קוראים של קק"ל, להרחיב אותם, ובכך להעמיק את הידע היישומי בארגון ולסייע בשיפור פרוטוקולי ניהול השטח במקביל ללימוד חוויתי של תלמידים.
ד"ר יעל וגנר היא אחראית תחום מדע אזרחי ביחידת המדען הראשי בקק"ל. הטקסט נכתב בשיתוף ובסיוע של פרופ' יעל קלי וד"ר אורנית שגיא מאוניברסיטת חיפה ומרכז TCSS.