היום השביעי של הסיור הוקדש לאזור גבול עזה, באר שבע והנגב והעניק לאורחים הזדמנות לסייר בבתי ספר שונים, להיפגש עם עמיתיהם הישראלים ולשוחח עם תלמידים
ביקור בקיבוץ ניר עם שעל קו הגבול עם עזה
התחנה הראשונה בסיורם של חברי המשלחת בנגב הייתה קיבוץ ניר עם, שממוקם כקילומטר אחד מגבול עזה ושדותיו נושקים לגדר הגבול. חברי המשלחת טיפסו לגבעה בפאתי הקיבוץ ותצפתו לעבר הגבול. במקום הזה, כשרואים עד כמה הישובים הישראליים קרובים לגבול, אפשר להתחיל להבין את האתגר העצום שהתושבים מתמודדים אתו מידי יום.
בצמוד לנקודת התצפית הוקמה כיתה פתוחה ללימודי סביבה ומרכז הוקרה לידידי JNF באוסטרליה, שסייעו בהקמת מגוון פרויקטים במועצה האזורית שער הנגב ובאזור עוטף עזה. בשדה הקיבוץ, רק כמה עשרות מטרים מהכיתה, נחשפה מנהרת טרור בעת שחקלאי מהקיבוץ קצר את החיטה.
בסמוך נמצא מוזיאון המים, שהוקם במבנה היסטורי אשר שימש כבית המשאבות של קו המים הראשון לנגב שהונח לפני קום המדינה. האתר מציג את תולדות ההתיישבות בנגב, ואת המקום המרכזי של המים בהיסטוריה של האזור.
לא רחוק משם נמצא מאגר ניר עם, אחד מבין למעלה מ-230 מאגרים שקק"ל הקימה ברחבי הארץ, לקידום השימוש החוזר במי גשם ולמניעת זיהום על ידי שפכים. ישראל היא המובילה העולמית בשימוש חוזר במים, כאשר יותר מ-80% מהשפכים עוברים טיהור והשבה לשימוש חקלאי. מרבית החקלאות בארץ מושקית כיום במי קולחין מטוהרים.
נחל עוז: חיים על הגבול
בהמשך הסיור ביקרו חברי המשלחת באתר כיפת ברזל, מערכת ההגנה מפני ירי טילים מרצועת עזה. למרבה הצער המערכת אינה יכולה להגן על ישובי הגבול, שנמצאים קרוב מדי למקור הירי. דוגמה מובהקת לקרבה הזו היא קיבוץ נחל עוז, שנמצא רק 700 מטר מהגבול.
לאורך גדר הקיבוץ פגשו האורחים במקרה קבוצת חיילים בסיור ששיתפו אותם בחוויות השירות בצבא ואמרו כי "אין לנו ספק שאנחנו עושים דבר למען המדינה כשאנחנו שומרים על האזרחים ומאפשרים להם לחיות כאן בשקט".
חברת הקיבוץ יעל רז לחיאני אמרה לחברי המשלחת כי "במקרה של ירי יש לנו רק 3 שניות להגיע למקלט. מה שאתם שומעים בחדשות, הא בשבילנו החיים האמתיים". היא סיפרה על דניאל טרגרמן בן ה-4, שנהרג מפגיעת רקטה בביתו בסיום מבצע צוק איתן: "זה היה היום הקשה ביותר שהקהילה שלנו חוותה, אבל החלטנו לא לוותר על נחל עוז, לא לעזוב את המקום ולהמשיך לקלוט משפחות חדשות".
יעל הודתה בחום לידידים מאוסטרליה, שהשותפות עמם מאפשרת את פיתוח הקיבוץ, כולל חידוש מאגר המים הישן והגדלת הקיבולת שלו, וכן יצירת גינון אקולוגי בחצר הקיבוץ, על ידי שדרוג מערכת ההשקיה ומעבר לצמחייה חסכונית במים.
לדברי חבר המשלחת ריק מקלאוד ממלבורן, "קשה לדמיין איך ניתן לגדל ילדים באזור כזה, בעולם אחר ובמציאות לגמרי שונה מכל מה שאנחנו מכירים. ובכל זאת, התושבים מתמודדים עם האתגר ובנו פה מקום מדהים עם שדות ירוקים".
שער הנגב: מקום בטוח ללימודים
חברי המשלחת המשיכו לסיור היכרות עם מערכת החינוך במועצה האזורית שער הנגב. הם התפצלו לשלוש קבוצות, בהתאם לתחומי הפעילות של המורים: גן ילדים, בית ספר יסודי ותיכון.
קבוצת הגננות העבירה פעילות נחמדה לילדי הגן בנחל עוז. מורי בית הספר היסודי סיירו בבית הספר והתרשמו משלל הפעילויות. הם ביקרו בשיעורי מוזיקה והתפעלו מהנגנים הצעירים והמוכשרים, ופגשו את חברי מועצת התלמידים, שהקריאו ברכה מרגשת באנגלית.
ילדי מרכז ההעצמה חוסן סיפרו לאורחים על הכלים שהם מקבלים להתמודדות עם קשיים. הם הדגימו את שיטת הפרח והנר, שבה אוחזים ביד אחת פרח דמיוני וביד השנייה נר. הילדים והאורחים הריחו את הפרח ונשפו על הנר, וכך נשמו ונרגעו.
מנהלת בית הספר שלומציון כהן ציינה כי מדובר בכלים שמסייעים לא רק בעת ירי טילים, וכמה מהילדים סיפרו כיצד הם נעזרים במה שלמדו, ביניהם ילדה שאביה חלה בסרטן, והיא לימדה את כל משפחתה כיצד לשאוב כוחות ולהמשיך בשגרת החיים.
בכיתה הפתוחה, שהוקמה בתמיכת JNF אוסטרליה, פגשו האורחים את חברי קבוצת המנהיגות הירוקה, שהציגו פעילות בנושא טבע וסביבה. בסיום הביקור, הכינו חברי הקבוצה ברכות לבית הספר ותלו אותן על עץ מיוחד שמוקדש לכך. בין ברכותיהם הם איחלו לילדים שלום ושמחה והבטיחו להמשיך ללוות אותם בעתיד.
מורי התיכון סיירו בבית הספר האזורי, שכולו ממוגן מפני טילים. בכניסה לבית הספר יש גן ארכיאולוגי וגינה אקולוגית, שהוקמו בעזרת JNF אוסטרליה. מנהל בית הספר אהרלה רוטשטיין הסביר כי "הארכיאולוגיה מייצגת את העבר, את החיבור לשורשים. האקולוגיה מייצגת את העתיד. חשוב לנו לחזק את הזהות של התלמידים, כדי שיידעו למה אנחנו כאן. במקביל אנחנו מטפחים ערכים דמוקרטיים".
המיגוניות הפזורות בחצר מזכירות כי ירי טילים הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אפילו בזמן הלימודים. במקרה של אזעקה התלמידים יכולים להגיע למקום מוגן בתוך מספר שניות, לא משנה היכן הם נמצאים. "אנחנו מדברים עם התלמידים על המצב ומנסים להשיב לשאלותיהם ולהעניק תחושת ביטחון", הוסיף רוטשטיין.
בסיום הביקור אמרה לינדי בלוך כי "מדהים לחשוב שתלמידים שנמצאים כל כך קרוב לעזה יכולים להיות מלאי חיים ואהבה, וליהנות מכל חוויה, בדיוק כמו הילדים באוסטרליה".
כוכבי המדבר: מנהיגי העתיד בחברה הבדואית
המשלחת כולה התאחדה שוב לקראת הביקור בתיכון כוכבי המדבר למנהיגות בדואית – בית ספר ראשון מסוגו, שנפתח לפני כשנה במרכז ג'ו אלון למורשת הבדואית. בית הספר הוקם בסיוע הארי טריגובוף, מידידיה הבולטים של JNF אוסטרליה. התלמידים מרחבי הנגב נבחרו בתהליך מיון קפדני, כדי לוודא שהם בעלי מוטיבציה, יכולת לימודית וכישורי מנהיגות. זאת מתוך שאיפה שבוגרי בית הספר יהיו מנהיגי העתיד של החברה הבדואית בנגב.
מנהלת בית הספר היא אחלאם אלצנע מהישוב לקיה היא מנהלת התיכון הראשונה במגזר הבדואי. לדבריה, "לא באתי לבית הספר בשביל לעבוד, אלא מתוך שליחות ורצון לשמש דוגמה". היא ריגשה את האורחים כשסיפרה כיצד למדה בילדותה קרוא וכתוב בעודה רועה את הצאן: "ההורים שלי האמינו שהחינוך הוא המפתח להתקדמות. החיים הקשים הם שנתנו לי את הרצון להצליח".
על מעמד האישה בחברה הבדואית אמרה: "אישה בדואית שרוצה להצליח צריכה להיות סוג של סופרוומן. אני מאמינה שזו האחריות האישית שלי להצליח, ורוצה שעתידה של בתי יהיה טוב יותר משלי".
מנהלת פיתוח המשאבים בכוכבי המדבר יעל ביאלר אמרה כי "אם ניתן לצעירים תקווה, מיומנויות ושאיפות לעתיד, הם יחזרו לקהילה שלהם ויובילו שינוי מבפנים".
מנהל כפר הנוער עודד ברמן התייחס לעבודתם המשותפת של אנשי החינוך היהודים והבדואים: "שיתוף הפעולה לא רק תורם לדו-קיום, אלא עוזר לנו להיות יצירתיים יותר".
חבר הנהלת כוכבי המדבר נמרוד שפר הביע את דעתו כי הפערים בחברה הישראלית הם האיום המרכזי על מדינת ישראל: "החברה הבדואית זקוקה למנהיגות אמתית, שתוביל את הקהילה לחברה ישראלית מאוחדת", אמר.
חברי המשלחת התחלקו לקבוצות דיון משותפות עם תלמידי בית הספר, מהם שמעו מהם על חייהם ועל לימודיהם. מאי מרהט סיפרה שהיא חולמת להיות מורה לאנגלית: החברים שלי חשבו שהשתגעתי כשהחלטתי ללמוד כל יום עד שש בערב. הסברתי להם שאני רוצה להתקדם בחיים, ולא להסתובב ברחובות".
לדברי רנים מרהט, "אני מאמינה שבתור מנהיגה אוכל להוביל לשינוי בחברה שלי. החלום שלי הוא שהנשים יקבלו מקום ומעמד בחברה שלנו, ואני מאמינה שבזכות בית הספר אוכל להיות חלק מהשינוי הזה".
בסיום הביקור, פגשו האורחים את ראש הכפר שייח שחדה אבו סבית שהדגיש בדריו כי "השאיפה שלנו היא ליצור מנהיגות שתישאר בנגב ותוביל לשינוי. חשוב לנו לבנות זהות בקרב הצעירים, שיידעו שאפשר להיות בדואי מוסלמי וגם ישראלי גאה. בתחילת הדרך נתקלנו בהתנגדות מצד החברה הבדואית, אבל היום אנשים מתחילים להבין את החשיבות של מה שאנחנו עושים".
גיטה סמית' מסידני אמרה כי "המחנכים בכוכבי המדבר הם קרן של תקווה, נווה מדבר בקהילה מורכבת. "הם מהווים דוגמה לתלמידיהם ומעוררים בהם השראה ללכת בעקבות החלום. הם מעודדים אותם לקחת אחריות לעתידם למען חיים טובים יותר".
מוזיאון אנז"ק: הוקרה לכובשי באר שבע
בצמוד לבית העלמין הצבאי הבריטי הישן הוקם מוזיאון האנז"ק להנצחת סיפורם של הלוחמים האוסטרליים והניו זילנדים בצבא הבריטי, שהשתתפו בכיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה.
המוזיאון, שהוקם בתמיכת JNF אוסטרליה, כולל תצוגה של תמונות, סרטוני וידאו, מסמכים, חפצים אישיים ומכתבי חיילים, שחושפים את הסיפורים האישיים של הלוחמים.
חברי המשלחת סיירו במוזיאון וחוו מעט מתחושותיהם של חיילי האנז"ק. תוך כדי צפייה בסרט. מעלית גדולה טיפסה באיטיות למעלה, עם המבקרים בתוכה. הדלתות נפתחו למרפסת התצפית, ממנה השקיפו לעבר בית העלמין.
174 לוחמים אוסטרליים קבורים בבית העלמין הצבאי הבריטי בבאר שבע, 31 ניו זילנדים ויותר מ-1,000 חיילים בריטיים. מוזיאון האנז"ק חולק כבוד ללוחמים אלה ומנציח את זכרם.
סבו של חבר המשלחת איירין וויטון מסידני שירת באנז"ק ולחם במלחמת העולם הראשונה בסיני ובארץ ישראל. לדבריה, "הוא לא דיבר על המלחמה, לפחות לא על הצדדים הנוראים שלה. מרגש אותי מאוד לבקר כאן ולצעוד במקומות שהוא לחם בהם, שבזמנו היו רק מדבר, והיום יש בהם ישובים פורחים".
סדנאות וחשיפת ערכות חינוכיות
יום הסיור בנגב הסתיים בחשיפת חומרים חדשים שפיתח אגף החינוך של קק"ל, לשימושם של המורים בבתי הספר שלהם. מנהלת מחלקת חו"ל באגף החינוך חני דסה אמרה כי "אנחנו מאמינים שהחומרים הללו יוכלו לשמש אתכם ולעזור לכם לעורר עניין בין התלמידים".