היום השמיני: חינוך, ציונות וחקלאות בערבה

מי שרוצה להבין את רוח החלוציות האמיתית של ישראל, חייב לבקר גם בערבה. רק אחרי שפוגשים את האנשים שבחרו לחיות במדבר, להפריח את השממה ולגדל ירקות מתוך החולות, אפשר להבין את הנס של מדינת ישראל כולה.

משלחת המחנכים האוסטרלים הדרימה לערבה ולמדה על האתגרים עימם מתמודדים האנשים שיוצרים במדבר חקלאות, בונים קהילות ומחנכים את הדור הצעיר של ישראל.
תמונה קבוצתית עם כרוב בחוות בין השיטין. צילום: יואב דביר

ירקות בלב המדבר

המשלחת החלה את הביקור בחוות "בין השיטין" במושב חצבה, המאפשרת למבקרים להתנסות בחקלאות דרך הידיים ולטעום את הירקות הנקטפים ישירות מהשיח.

"לא היינו יכולים להקים את החווה הזו ללא עזרת קרן קימת לישראל", אמרה מנהלת החווה מיכל מלצר. "יש המון אתגרים בגידול ירקות בערבה - אזור חם ויבש, שמי התהום בו מליחים", הסביר לאורחים החקלאי עידו ביטרן.

אבל המורים לא הגיעו עד הערבה בשביל להקשיב להרצאות, הם באו לעבוד ולהרגיש בידים את האדמה ואת יבולה. הם שינסו מותניים, הפשילו שרוולים והפכו לחקלאים למשך מספר שעות. הם שתלו, קטפו ולאחר מכן גם בישלו את הירקות על מדורה. ארוחת צהריים בשיטת עשה זאת בעצמך – אין סעודה טובה ממנה.
 
"זה ממש נס לראות צמחים גדלים פה בערבה", אמר אלי ארז, מביאליק קולג' במלבורן. "זכינו לשתול בעצמנו שתילים ולהיות חלק מהנס הזה". ביקורו האחרון בישראל היה לפני 30 שנה. "אני מרגיש שחזרתי הביתה, כי ישראל היא חלק ממני".

החווה מופעלת על ידי עמותת בין השיטין, אשר הוקמה על ידי בני הדור השני בערבה, במטרה לפעול לחיזוק ההתיישבות באזור ולהפעיל תכניות חינוכיות-ציוניות לצעירים.

"חינוך הוא סוגיית מפתח בחברה שלנו", אמר מנכ"ל העמותה אבישי ברמן. "העבודה החקלאית של הצעירים שומרת על הרוח הישראלית".

על חקלאות והתיישבות

משם המשיכה המשלחת למרכז ויידור – חלון לחקלאות בערבה, שהוקם בתמיכת JNF אוסטרליה וקק"ל, כהוקרה למשפחת ויידור. באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים מציג המרכז את ההתיישבות בערבה, החקלאות והחיים במדבר.

חברי המשלחת זכו לחוויה אינטראקטיבית בפרזנטציות הייחודיות: שולחן חול עם מערכת הקרנה ממוחשבת לתיאור תהליכים טופוגרפיים; מידע על גידולים חקלאיים מוצג כאשר נוגעים בערוגת החול; ארונות עץ מסתירים סרטונים על משפחות מהערבה. יש גם תצוגות על עגבניות שרי, הדברה ביולוגית, ואפילו כוורת דבורים ואקווריום דגים.

בסיור במו"פ החקלאי שמעו כיצד מפתחים זני ירקות ופרחים לטובת חקלאי האזור. עודד קינן, מנהל מרכז המדע לילדים, שהוקם בתרומת JNF אוסטרליה וקק"ל, הפועל במסגרת המו"פ, אמר: "מטרתנו לתווך בין המחקר המדעי, החקלאות והחינוך".
 

ידע ישראלי לעולם

התחנה הבאה היתה במרכז ההשתלמות החקלאית הבינלאומי .AICAT סטודנטים מארצות שונות באפריקה ובמזרח הרחוק מגיעים למקום ללמוד חקלאות. בתום הלימודים הם חוזרים לארצותיהם עם ידע וביטחון שאפשר להצליח בחקלאות, אפילו בתנאים הקשים ביותר. יותר מ- 1,000 סטודנטים מ-16 מדינות שונות לומדים מדי שנה במקום.

מרכז ההשתלמויות, שהוקם בשיתוף קק"ל, הוא דוגמה כיצד הידע הישראלי יכול לסייע למדינות מתפתחות. בעידן שבו תהליכי המידבור הולכים ומתרחבים במקומות רבים בעולם, אין תחליף למומחיות שפותחה בישראל.

מנהלת מחלקת פיתוח משאבים במועצה האזורית ערבה תיכונה נועה זר פגשה את חברי הקבוצה ואמרה להם: "אחרי שהסטודנטים מגלים שאפשר להפריח את המדבר, הם מבינים שעם הרבה עבודה קשה וידע אין דבר שהוא בלתי אפשרי".

קנת', ראש קבוצת הסטודנטים מקניה, סיפר כי סיים את לימודיו לפני שנה, וכעת חזר לסייע לסטודנטים חדשים ללמוד בישראל. "קיבלתי פה השראה שאפשר להגשים כל חלום", אמר.
חברי המשלחת עצרו להפוגה בפארק ספיר הסמוך, נווה מדבר ירוק ומקסים. מי שלא ראה ברווזים משייטים בהנאה באגם מים בלב הערבה, לא ראה מחזה סוריאליסטי מימיו.

בדרכם מהערבה לכיוון ים המלח נסעו בדרך השלום, נתיב נסיעה שעובר לאורך הגבול בין ירדן לישראל. הם עצרו לתצפית במצפור השלום, הכולל גם מרכז הוקרה לידידי קק"ל שתרמו לפיתוח הערבה. המורים התמלאו בשמחה וגאווה לראות ברשימת ידידי הערבה גם את בתי הספר שלהם.
 

רוקדים ולומדים

בערב השתתפו כל חברי המשלחת בסדנת "כי האדם עץ השדה". המורים גילו שאפשר ללמוד לא רק בעזרת ספרים ומחברות, אלא גם דרך ריקוד. באמצעות הריקוד הם למדו על עצי ארץ ישראל, על סיפורי התנ"ך ועל תולדות עם ישראל, שחררו את הראש ואת הגוף אחרי היום הגדוש בפעילויות ותכנים והתקרבו זה לזה.

"המסע הזה הראה לי צדדים חדשים בישראל שלא ידעתי שקיימים", אמרה קלייר מורטון, מבית הספר קינג דיוויד במלבורן. "ראינו את עולם הטבע, הרים, יערות, בעלי חיים ומדבר, פגשנו קהילות ולמדנו המון על הפעילות המגוונת של קק"ל".