צביקה מנדל, המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני
במאה השנים האחרונות התרחבו מאד יערות אורן ירושלים Pinus halepensis באגן הים התיכון, בשל התחדשות טבעית, בעיקר במערב האגן, ובעקבות נטיעה נרחבת באזור. אוכלוסיות אורן ירושלים במזרח הים התיכון וביוון מצטיינות בהישרדות גבוהה בתקופות יובש קיצוניות וארוכות יותר בהשוואה לאוכלוסיותיו במרכז ומערב האגן ומאורן ברוטיהPinus brutia ssp. brutia .
אורן ירושלים נחשב המחטני המתאים ביותר להתמודדות עם שינויי האקלים. האיום המרכזי על הישרדות אורן ירושלים במזרח הים התיכון היא כנימת המצוקוקוס Matsucoccus josephi. מקורה של הכנימה הוא ביערות אורן ברוטיה. 'התפקיד' האקולוגי שלה באבולוציה של אורן ברוטיה היה יצירת לחץ ברירה בכיוון של עמידות ליובש. במהלך הזנתה הכנימה משבשת את התפתחות הטרכאידים. בטווחי זמן ארוכים, רק פרטים שעמדו בעקת המים המושרית על-ידי הכנימה שרדו.
התבססות הכנימה ביערות אורן ירושלים בישראל חוללה נזקים נרחבים שניכרו כבר במחצית השנייה של שנות 1930 בתמותה המונית בנטיעות צעירות. בין השנים 1980-1990 התחוללה פגיעה קשה ביער הבוגר, ונדרש היה לחדש כ-40% משטח היער הנטוע בשל נזקי הכנימה. התמודדות עם הפגיעה בנטיעות הצעירות החלה מראשית שנות 1940 והתמקדה בחשיפת חלקו התחתון של הגזע באמצעות גיזום. נטיעה נרחבת של אורן ברוטיה כתחליף לאורן ירושלים החלה משנות ה-1980. אספקת זרעים מקומית של אורן ירושלים ממוצא יווני ונטיעתו החלו ב 1994.
משנות ה-1990 התגבשה ההכרה בחשיבות הדילול כאמצעי ריסון של הכנימה. התפרצות המצוקוקוס ביערות המתחדשים היא תרחיש צפוי: א) לחץ הברירה שמפעילה המצוקוקוס על אוכלוסיית אורן ירושלים הינו תהליך איטי, ב) אין נתונים אודות התחדשות עומדי אורן ירושלים ממקורות יווניים, ו – ג) העמידות למצוקוקוס של המכלואים המופיעים ביערות קק"ל היא עדיין אניגמטית. ראוי לפעול להשבחה ולחידוש עומדי אורן ירושלים בפעולות ממשק של דילול איכותי על פי עקרונות יערנים. יש לפעול להשבחה של מקורות הזרעים המקומיים של אורן ירושלים, וחידוש של יערות על בסיס פנוטיפים המציגים גנטיקה משופרת באמצעות התמקדות בפרטים מצטיינים. נדרש להמשיך ולרתום כלים מולקולאריים להשבחת מקורות גנטיים של אורן ירושלים לעמידות לכנימת המצוקוקוס.