בחוברת שפרסמה קק"ל בשנת 1930 לכבוד מלאת 70 שנה להולדתו תכנים רבים אודות הרצל, כגון דברים שאמר וקטעים שנכתבו עליו בידי דמויות מפתח בתנועה הציונית. כך למשל תיאר יו"ר קק"ל מנחם אוסישקין כיצד הכיר את הרצל במאי 1896: "הייתי בווינה והתראיתי עם מכריי מחובבי ציון... הדוקטור בירנבוים.... קרמנצקי... והאינג'ניר זיידנר". שלושת המכרים ביקשו מאוסישקין להיפגש עם הרצל, אך הוא סירב בתחילה, בטענה שאין לו כל הצעה מעשית עבור מפתח רעיון הציונות המדינית.
כאשר אוסישקין נענה לבסוף לבקשת הפגישה, שאל אותו הרצל לדעתו על ספרו "מדינת היהודים". אוסישקין הסביר כי הוא "מסכים לצורך לכונן מדינת יהודים בארץ ישראל... אך יש עוד לחשוב ולהתווכח הרבה בדבר הגשמת הרעיון". הרצל אף הזכיר בפגישה את חששותיו שמא לא יצליח למצוא יהודים שירצו להגר לארץ ישראל, ואוסישקין השיב לכך כי "בנידון זה אוכל להרגיעך... אני נוטל עלי להמציא לך אנשים כמה שתוכל ליישב...". [עמ' 16-18 מתוך חוברת "הרצל ז"ל: שבעים שנה ליום הולדתו" שנכתבה בשנת 1930, מתוך תיק "קרן קימת לישראל. הלשכה הראשית, ירושלים. חוברת מאמרים על בנימין זאב הרצל לציון 70 שנה להולדתו" (מספר DD1\6721)].
בחוברת זו אף ניתן למצוא חיבור מאת אדולף פולאק על "הרצל והקרן הקימת". פולאק מסביר כי "בשלוש השנים בהן זכה הרצל לראות את התפתחות המוסד העממי שלנו [קק"ל], השתתף השתתפות ערה ופעילה ביותר בגידולו, חיזוקו, והתפשטותו. לא רק התפשטות רעיון הקק"ל היה קרוב לליבו... אלא שלא הניח שום הזדמנות לשמש דוגמא ומופת לכולנו. בזמן הקונגרס החמישי בבאזל, הרצל נידב את התרומה הראשונה, שהייתה גם ההרשמה הראשונה בספר הזהב [של קק"ל]". [עמ' 30-31 מתוך חוברת "הרצל ז"ל: שבעים שנה ליום הולדתו" שנכתבה בשנת 1930, מתוך תיק "קרן קימת לישראל. הלשכה הראשית, ירושלים. חוברת מאמרים על בנימין זאב הרצל לציון 70 שנה להולדתו" (מספר DD1\6721)].
בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים נהגה קק"ל לציין את יום פטירתו של הרצל שנפטר ב-3 ביולי יחד עם יום פטירתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק שנפטר ב-4 ביולי שלושים שנה אחרי הרצל. במסמכי קק"ל שבארכיון הציוני ניתן למצוא תיעוד מגוון הנוגע לציון פטירתם של השניים. לדוגמה, בברכה ליום הולדת ובה ציון מאורעות המתרחשים על פני לוח השנה שחולקה לילדי ישראל מונצח בחודש תמוז זכרם של הרצל וביאליק. [ברכה ליום הולדת, מתוך תיק "קרן קימת לישראל. הלשכה הראשית, ירושלים. דפי הסבר על "מפעל ימי הולדת" ואגרות ברכה לתלמידים עם של ביאליק ואחרים" (מספר DD1\6475)].
דוגמה נוספת להנצחתם המשותפת של שני האישים הוא ניתן להבחין פנקס תרומות למען מפעל ייעור הארץ שפרסמה קק"ל. מפעל הייעור, שבו צוין יובל השישים לעליית ביל"ו בי"ט בתמוז, הוקדש לזכר השניים. [פנקס תרומות "חורשת ביל"ו ביערות הרצל", מתוך תיק "קרן קימת לישראל. הלשכה הראשית, ירושלים. סקירת פעילות לציון יום מותו ה-35 למותו של תאודור הרצל" (מספר DD1/6669)].
לפירוט נוסף בנוגע לציון יום פטירתו של ביאליק