2010-2001

העשור ה-11 לפעילות קק"ל הוא פרי תכנון אסטרטגי ארוך טווח ומבנה ארגוני חדש, שאותו יזמה הנהגת קק"ל בשלהי העשור הקודם. בעשור זה הסתיימה כהונתם של יחיאל לקט ושלמה גרבץ כראשי קק"ל, והחליפם בתפקיד אפי שטנצלר.

מבוא

במהלך העשור בוצעו ברחבי הארץ מאות פרויקטים בתחומי הפעילות של קק"ל: פיתוח קרקע, הקמת מאגרי מים ופיתוח היערות והחניונים, כל זאת תוך פיתוח בר-קיימא, המבטיח אורך חיים לפרויקטים והתחשבות רבה ככל האפשר במרקם האקולוגי בסביבת הפרויקט, בצרכים החברתיים של האוכלוסייה החיה בקרבתו ובהבטחה שהדורות הבאים יוכלו גם הם ליהנות מפירות הפיתוח.

במהלך עשור זה העמידה קק"ל את מאגרי המים בראש סדר העדיפויות, תוך שימוש גובר במים מטוהרים ומוחזרים ובפעילות בשיקום נחלי ישראל.

פעילותה של קק"ל בעשור זה בתחום הייעור, המים והקרקע הופכת אותה לגוף הירוק הגדול במדינה התורם לאיכות הסביבה בישראל.

סדר יום ירוק

הפיכת היערות לנגישים לציבור היא אחד התוצרים החשובים של תהליך התכנון האסטרטגי שהחל בקק"ל בין השנים 1998-99. במטרה להציב את הפארקים והיערות במקום חשוב במערך פעילויות הפנאי והנופש בישראל, ולהעלות את מספר המבקרים ביערות, קק"ל מזמינה את הציבור לקחת חלק במגוון אירועים שהיא יוזמת ביערות ובפארקים: סיורים מאורגנים, קונצרטים והופעות, סיורי ג'יפים, אירועים משפחתיים, טיולים לאור ירח, תצפית על ציפורים, פעילויות ילדים ונוער בתקופת החופשות והחגים ועוד. מדי שנה מתקיימים באתרי קק"ל מאות סיורים ואירועים שבהם משתתפים רבבות מבקרים.

מתוך תפיסה הדוגלת בהפיכתו של הנופש בטבע לנגיש לכל, התמקדה קק"ל בעשור ה-11 לקיומה התאמתם של החניונים ביערות ובפארקים לאנשים עם מוגבלות. דוגמאות לפעילות בולטת בתחום זה הם החניון והמצפור ביער בית קשת, חניון נופש פעיל ביער לביא, דרך הנוף ביער ביריה, אגמון החולה, פארק המעיין במטולה, שביל נחל השופט בפארק רמת מנשה, חניון ביער ראש העין, חניון בפארק בריטניה, פארק העיוורים ביער בן שמן, חניון ותצפית ביער נווה אילן, מתקני הכושר בפארק הלוחם, אמפיתיאטרון בפארק חרובית, חניון ביער המלאכים, חניון ביער להב, פארק ספיר ואתרים רבים אחרים ברחבי הארץ. כמו כן, קק"ל הכשירה מסלולי טיול רבים כך שיתאימו למוגבלים בתנועה: בפארק רמת מנשה, ביער אילנות, ביער בר גיורא, בסטף, ביער עמינדב, ביער הקדושים וביערות נוספים.

אחד הפרויקטים הבולטים בתחום עשייתה הירוקה של קק"ל בעשור זה הוא פיתוחו המתמשך של אגמון החולה, המשלב את מגמת טיפוח הסביבה ושימורה עם מתן מענה לצורכי הנופש והפנאי של הציבור. בעשור האחרון הפך אגמון החולה לאחד מאתרי הצפרות החשובים והייחודיים בעולם. הוכשרו בו מצפורים, שבילי סיור ומתקיימים סיורים מאורגנים, כדי לא לפגוע במאזן האקולוגי של הסביבה ולאפשר לאלפי מבקרים לחזות במיליוני הציפורים השוהות במקום בעונת הנדידה.

טיילת שכניה. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
טיילת שכניה. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל

השקעת המשאבים בשמירת "הריאות הירוקות" והשטחים הפתוחים יצרה מעורבות קהילתית גוברת, שבה נוטלים חלק רשויות מקומיות ואזוריות, ארגונים, תנועות נוער ובתי ספר, ואוכלוסיות המתגוררות בסמוך ליערות. מתוך תפישה זו, תמכה קק"ל בקבוצת פעילים לשימור יער ירושלים, שפעלה עד לקבלת תוכנית קק"ל לפיתוח יער ירושלים בשנת 2003. כמן כן תמכה קק"ל בעשור זה בביטול תכנית ספדי לבנייה באזור הר חרת ונחל רפאים - הריאה הירוקה של דרום מערב ירושלים.

קק"ל החלה בראשית המאה ה-21 בטיפוח יערות קהילתיים ליד ערים ויישובים בישראל. הפרויקט זוכה להצלחה רבה בזכות שותפות פורייה בתכנון ובעשייה של יערני קק”ל עם פעילים ומתנדבים מהקהילה - “נאמני היער הקהילתי” - ועם הרשויות המקומיות, והיערות הקהילתיים פורחים לרווחת המתגוררים בקרבתם והציבור הרחב.

במהלך העשור ה-11 לפעילותה, הכשירה קק"ל עשרות חניונים חדשים ושיפרה את הקיימים. החניונים חודשו וצוידו בשולחנות פיקניק, מתקני מנגל, שירותים, מגרשי משחק ומתקני שעשועים. באתרים רבים פותחו ושופצו מסלולי טיול מעגליים, נבנו מצפורי נוף, הוכשרו מסלולי אופניים, ריצה, הליכה ופעילות ספורטיבית. כל אלה, מתוך כוונה לעודד את הבאים ליהנות מהטבע ומהשהייה בפארקים וביערות.

תחומים נוספים בפעילות קק"ל בעשור זה שהושם בהם דגש רב על נושא איכות הסביבה הם הובלת ימי הניקיון הבינלאומיים (Clean Up the World) בישראל. מ-2001 מובילה קק"ל בישראל את פרויקט "מנקים את העולם" (Clean up the World). בפעילות ביערות ובשטחים הפתוחים, כמו-גם בערים וביישובים, משתתפים מאות אלפי תלמידים, חיילים, סטודנטים, חניכי תנועות נוער, פעילי סביבה, עובדי חברות ואזרחים.

קק"ל מקיימת קשר מתמיד עם הקהילייה הבינלאומית האמונה על הנושא (למשל השתתפות נציגי ומומחי קק"ל בוועידות הרלוונטיות של האו"ם והובלת שיתופי פעולה אם גופים וארגונים מקבילים ברחבי העולם).

במהלך העשור ה-11 לפעילותה הכשירה קק"ל מגוון שבילי נוף ומסלולי טיול ואופניים, שהפכו את היערות והפארקים לאטרקטיביים עבור מטיילים ברגל וברכב, ברכבי 4X4 וברכיבה על אופניים. קק"ל הקפידה לתת ביטוי להיסטוריה ולמורשת באתרים השונים. נסללו דרכי יער חדשות והוצבו מאות שלטי הסבר, הכוונה, מודיעין ואזהרה ביערות ובפארקים. בכניסה לרבים מהאתרים מחולקים למבקרים דפי מידע ומפות המחולקים ללא תשלום, ומדריכי קק"ל נמצאים ברבים מאתרים אלה כדי לספק מידע וסיוע.

במהלך עשור זה קק"ל המשיכה לפתח אתרי מורשת ודאגה לשימור ממצאים ארכיאולוגיים בשטחה, כמו גם להנגיש אותם לציבור הרחב. להלן מקצת דוגמאות: פיתוח פסיפס מעון, פיתוח חורבת ענים ביער יתיר, חשיפת השכבה היהודית בחרבת רמון ופיתוח דרך המתקנים החקלאיים ביער להב.

היער והייעור תופסים מקום מרכזי בסדר היום הירוק של קק"ל. בכל שנה קק"ל נוטעת עצים באלפי דונמים של חלקות חדשות וכן בחורשות, בפארקים וביערות קיימים ברחבי הארץ. כמו כן מתמודדת קק"ל באופן יומיומי עם צורכי תחזוקת היערות על ידי סלילת דרכי יער, פילוס קווי חיץ למניעת התפשטות שרפות, שימור קרקע וטרסות וחידוש עומדים שנפגעו.

בשנת 2006 חצה היקף השטח המיוער, שהוא גם השטח הירוק הגדול בישראל, את קו מיליון הדונם. כגוף המופקד על טיפוח היער וההגנה עליו , התבלטה קק"ל בעשור האחרון כארגון ארצי לשמירה על איכות הסביבה וטיפוחה, כשהיא נוטלת תפקיד מרכזי בתהליכי תכנון לטווח ארוך והגנה על השטחים הפתוחים בישראל.

קק"ל מפיקה דוחות שנתיים העוקבים אחרי פעילות במסגרת התכנית הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22). בנוסף בוצע בעשור זה גם סיכום נתונים שנתיים ומצטברים, וכן ניתוח היקפי של החריגות מתמ"א 22 שאושרו על פי סוגי היער השונים.

בשנת 2005 חנכה קק"ל תכנית לפיתוח מסלולי הליכה בריאותית, "ללכת בשביל הבריאות", ובמסגרתה הכשירה שבילי הליכה ביערות הסמוכים ליישובים ברחבי הארץ: כוכב יאיר – צור יגאל, יער ראש העין, יער שוהם, יער "ראש ציפור"- גני יהושע, הר איתן-סטף, הר חרת, פארק הולנד באילה, ניצנה ומסלול סובב אילת שהוא שביל הליכה וגם שביל אופניים. שבילי ההליכה הבריאותית. אלה התווספו למסלולי טיול ושבילי אופניים, שהכשרתם מהווה את אחד מנושאי הדגל של פעילות קק"ל בתחום זה בעשור הנוכחי.

בשנת 2010 חנכה קק"ל את שביל האופניים "מים אל י-ם", שאורכו כ-125 ק"מ והוא מאפשר לראשונה לחצות את ישראל לרוחבה ברכיבת שטח. השביל שמחולק לארבעה מקטעים, יוצא משפך הירקון בתל אביב ומגיע עד לירושלים. כמו כן הכשירה קק"ל עשרות שבילי אופניים בכל בצפון, במרכז ובדרום הארץ, ובכך הפכה לאחד הגופים המקדמים באופן מעשי את תופעת הרכיבה על אופניים שמעמדה כפעילות ספורטיבית בחיק הטבע הולך ומתחזק בישראל בתקופה זו.

*עדכון מיום 31.5.2022: שביל האופניים "מים אל י-ם", בו רכבו מאות רוכבים לאורך השנים, נסגר לרכיבה בשל שינויי תשתיות פיזיות של פיתוח במרוצת העשור האחרון.

בשנת 2005 חנכה קק"ל גם שני מסלולי טיול בהשראת המקורות - "בעקבות סיפורי שמשון" ביער הנשיא ו"בעקבות שאול" בגלבוע ותל יזרעאל. ביער יתיר נפתח בשנה זו חדר אירוח ומידע לרשות ההולכים בשביל ישראל, הפתוח 24 שעות ביממה ללא כל תמורה.

שנת 2006 עמדה בצלה של מלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה עלו באש מאות אלפי עצים, וכתמים שחורים הופיעו על פני כ-15 אלף דונם יער וחורש טבעי בגליל, בעיקר ביער ביריה ובהרי נפתלי. קק"ל התארגנה במהירות וביעילות כדי לטפל בתופעה זו תוך הפגנת נחישות, נאמנות ודבקות במטרה. במהלך הקרבות התגייסו עובדי קק"ל מכל הארץ להצלת היערות ולמניעת נזקים כבדים למטעים ולרכוש. על כך קיבלו יערני קק"ל את אות מלחמת לבנון השנייה.

עם שוך הקרבות, הוחל בשיקום היערות הפגועים. קק"ל השקיעה במחצית השנייה של העשור מאמץ מיוחד בשיקום היערות, והציבור הוכיח שהיערות יקרים ללבו, כאשר רבבות מתנדבים מהארץ ומחו"ל, מכל המגזרים והגילים, הגיעו לסייע לקק"ל בשיקום היערות. בשטח השרוף מתבצעים מאז מחקרים בשיתוף שירות הייעור האמריקאי ומומחים אקדמיים, במטרה לבחון את השפעתן הסביבתית של שריפות יער והדרך הניאותה לחידוש היער. בשנתיים האחרונות של העשור נרכשו ונכנסו לפעילות 11 כבאיות חדשות מדגם "יערית", פרי פיתוח ייחודי של קק"ל.
בדצמבר 2010 פרצה בכרמל שריפה גדולה שהפכה במהלך הימים הבאים לאסון לאומי עם היוודע הבשורה הקשה על מותם של 44 מחלצים שפעלו בשטח האש. 12 כבאיות חדישות של קק"ל ומאות מעובדי הארגון ניהלו באזורים שונים קרב בלימה אדיר מול האש. מייד לאחר כיבויה הסופי של השריפה החלה קק"ל בהיערכות לשיקום נזקיה ולהחזרת הירוק לכרמל.

ההערכות הראשוניות העלו שבמהלך השריפה עלו באש כ-35,000 דונם של יער נטוע וחורש טבעי ומיליוני עצים. שיקום נזקי השריפה יארך זמן רב וייעשה תוך שיתוף פעולה בין קק"ל ושאר הגורמים האמונים על כך.

נטיעת עצים היא הדרך האקטיבית העיקרית להפחית את כמות דו תחמוצת הפחמן באטמוספרה ובכך להקטין את ההתחממות הגלובאלית המאיימת על קיום האנושות. היערות שנטעה וטיפחה קק"ל בעשור זה תורמים לאיכות הסביבה בדרכים רבות: העצים משמרים את הקרקע ומונעים סחף, ממתנים את לחץ הקרינה ויוצרים צל ומיקרו-אקלים נוח, מונעים תהליכי מידבור בשולי האזורים הצחיחים, מהווים מגן מפני אבק וחומר זיהום, ומחלישים את אפקט החממה.

לקראת תום העשור, הכריזה קק"ל על פרויקט "עץ לכל תושב", כחלק מהכרזת מזכ"ל האו"ם על פרויקט "נוטעים את העולם" שנועד לסייע במאבק בהתחממות הגלובלית ושיפור איכות הסביבה. במסגרת הפרויקט, התחייבה קק"ל לנטיעת יותר משבעה מיליון עצים בשנים הקרובות.

סדר יום כחול

אחת המסקנות של דו"ח התכנון האסטרטגי של קק"ל משלהי העשור הקודם התייחסה לצורך לסייע למשק המים הלאומי הנמצא במשבר, לאחר שמקורות המים הטבעיים מוצו עד תום. קליטתם של מיליון עולים בעשור הקודם יצרה ביקוש גובר למים, ובמשך כמה שנים רצופות בשלהי העשור הקודם, סבלה ישראל מבצורת. כל הגורמים הללו יצרו במדינת ישראל מחסור של כ-220 מיליון מ"ק מים.

במקביל לפעילותה למען פיתוח מקורות מים שוליים ובניית מאגרי מים חדשים, קק"ל קיבלה לידיה את הפרויקט הלאומי לשיקום נחלים, אחד המשאבים היקרים והמזוהמים בישראל,. כמו כן בוצעה בעשור זה השבחה של מי הקולחין לפני הזרמתם להשקיה ולנחלים בעזרת האגנים הירוקים לדוגמת יד חנה, הירקון ודימונה.

במחצית הראשונה של העשור הקודם גדלו באופן ניכר תקציבי קק"ל שייוחדו להקמת מאגרי מים חדשים. כתוצאה מכך הורחבה פעילות קק"ל בתחום זה ולמשק המים של ישראל נוספו מיליוני מ"ק מים, שמקורם במי מעיינות, מי שיטפונות, מים מושבים ומי שופכין מטוהרים. פעילות זו משלימה את עשיית קק"ל בתחום גאולת הקרקע, שכן אין עתיד לחקלאות, להתיישבות וליצירת מקורות תעסוקה במצב של מחסור במים. נוסף לתועלת שהפיק המגזר החקלאי מפעילות משמעותית זו לטובת משק המים, בכמה מהמאגרים שקק"ל הקימה פותחה גם תשתית תיירותית.
מאגר אדמית. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק''ל
מאגר אדמית. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק''ל
בשנת 2002 סיימה קק"ל לבנות את סכר הגיא הדרומי במאגר תרצה, מאגר יד חנה, מאגר צאלים, מאגר ניצנים, מאגר נחל לבן-ניצנה, מאגר אדמית, מאגר שלומי ומאגר עורבים שבגולן. בסך הכול עד סוף 2002 בנתה קק"ל כ-160 מאגרים המכילים כ-120 מיליון מ"ק – כרבע מכמות המים לחקלאות בישראל. במקביל, החלה קק"ל בבניית מאגרים חדשים: מאגר דוד ליד אופקים, מאגר אליפז ב' בבקעת תמנע, מאגר חביבה-קולחין עירון, מאגר מעיין צבי, מאגר קורן, מאגר צוקים, מאגר בית יואב, מאגר נעמה בבקעת הירדן ושיקום סוללות מאגר יבנה.

בין השנים 2002 – 2004 בנתה קק"ל 17 מאגר מים נוספים. בשנת 2003 נחנך בנגב המערבי מאגר חוחובה ונמשכה במשנה מרץ העבודה על מאגרי געתון ב', שמיר, נעמה המערבי, עמיעד, בית לחם הגלילית, שני מאגרים בשדות גבעת ברנר והרחבת מאגר קדמה שליד קריית מלאכי. בשנת 2004 עסקה קק"ל בבניית מאגרי אורטל, מחניים, אבן, כפר מנחם, שומרת, אוג, תל יצחק וקדמה. בשנת 2005 הוחל בביצוע מאגר לכיש ובריכות הטיהור בנאות סמדר, הפועלות בעזרת צמחי מים. בשנת 2006 החלה העבודה במאגר שרונה בצפון, מאגר מצר במרכז ומאגר נתיב הל"ה בדרום.
במחצית השנייה של העשור הוקמו כ-30 מאגרים חדשים, בהם סדרת מאגרים בבקעת באר שבע, בתחום המועצה האזורית בני שמעון ועוד. שרשרת מאגרי המים שקק"ל הקימה בצפון הנגב הביאה לשינוי מפת המים במקום.

עד סוף העשור ה-11 לפעילותה הקימה קק"ל ברחבי ישראל כ-220 מאגרי מי שיטפונות ומאגרי מי קולחין מטוהרים. חלק ממאגרי המים המטוהרים מתמלאים מספר פעמים בשנה. כך, יכולת קיבול של 160 מיליון מ"ק מייצרת עד 260 מיליון מ"ק מים בשנה. בשנת 2010 סיפקו המים שנאספו במאגרים שבנתה קק"ל כמחצית מהמים לחקלאות בישראל.

סדר היום הכחול של קק"ל הגדיל בעשור זה את מספר מאגרי המים, שבעבר זרמו לים התיכון. מאות אלפי מ"ק של מי שופכין מוזרמים למאגרים שבנתה קק"ל ומשמשים להשקיית שדות וחממות. בד בבד, החלה קק"ל בניסוי חדשני בשיטת הביו-פילטר שהוקם בכפר סבא, שנועד לטהר ולאגור את מי הגשמים הזורמים ברחובות הערים, להחזירם לקרקע ולהשיבם לשימוש חוזר. פעולות אלה הביאו לחיסכון במים שפירים שנוצלו לצריכה ביתית, הקטנת זיהום הנחלים ומי התהום, והגדלת כמות המים הטהורים לשתייה ולהגנה על הסביבה.

בנוסף למאגרי המים, הקימה קק"ל מנהלות מקומיות לשיקום נחלים ובוצעו פרויקטים רבים, בהם ניקוי הנחלים: באר שבע, אלכסנדר, התנינים, חדרה, חרוד, ציפורי, מחניים, השופט, שורק, שמריה, לכיש, באר שבע, בשור, הקישון, הירקון, פארק העמקים ונהר הירדן. שיקום הנחלים בעשור האחרון כלל עבודות לעיצוב הנוף, נטיעות בגדות הנחלים, פיתוח פארקים ופינות נופש וצל, טיפול אקולוגי בנחלים ובגדותיהם, סילוק פסולת ומטרדים, ויצירת ריאה ירוקה הכוללת מסלולי הליכה וטיול.

סדר יום חום

עם צמצום השטחים החקלאיים והקיצוץ של כ-50 אחוז במכסות המים, הביא בעשור זה לירידה בפעילות קק"ל בפיתוח קרקע לחקלאות, ולהמרתה במאמצים לסייע לאוכלוסייה בדרום הארץ במציאת תעסוקה בתנאים החדשים. באמצעות מנהלת פיתוח הקרקע (מפ"ק), הזרוע הביצועית של קק"ל, הוכשרו במחצית הראשונה של העשור בנגב ובערבה שטחים להתקנת חממות, נטיעת עצי פרי, פרדסי הדרים ובריכות לגידול דגים.

העשור ה-11 לפעילות קק"ל עמד בסימן השקעה של משאבים רבים במחקר ופיתוח. קק"ל יזמה ומימנה פרויקטים מחקריים בנושאים אקולוגיים בעלי חשיבות לפעילות הירוקה, שמטרתם להגיע להבנה טובה יותר של הסביבה וצמצום הנזק שהפיתוח המואץ והצרכים הלגיטימיים של האוכלוסייה הגדלה גורמים לנוף.

מאז 1998 קק"ל תומכת במרכזי מחקר ופיתוח חקלאיים גדולים ובארבע תחנות מו"פ קטנות יותר, שכל אחת מהן סיפקה בעשור זה מענה לצרכים החקלאיים של סביבתה, בנוגע לגידולים חקלאיים חדשים, טכנולוגיות חדשות ושיפור הגידולים הנוכחיים כך שיאפשרו לחקלאים להגדיל את רווחיהם. התחנות הללו, הפועלות בשיתוף מוסדות מחקר ואוניברסיטאות בישראל, נועדו לנצל במלואו את הפוטנציאל של כל אזור כל הנוגע לאקלים, אדמה ומקורות מים.

במשך העשור ה-11 לפעילותה המשיכה קק"ל לבצע פרויקטים של ניקוז ושימור קרקע כדי לתקן נזקים סביבתיים שנוצרו בעקבות עקירת יערות, השקיה מוגזמת, סלילת דרכים, התיישבות וכדומה. הפרויקטים שמבצעת קק"ל לתיקון המערכת האקולוגית כוללים שחזור דרכי מים כדי לאפשר זרימה שוטפת, ייצוב פלגי מים כדי למנוע ארוזיה של הגדות והשדות הסמוכים, סלילת דרכי שירות לצד הנחלים כדי לאפשר נגישות לעבודות תחזוקה, פינוי תעלות ניקוז באזורים חקלאיים ושיפור התעלות הקיימות, בניית גשרים ותעלות מים, בניית מתקנים לפינוי מים עודפים ולאגירתם, ושטיפת השכבה העליונה של קרקעות ומקורות מים שהומלחו באופן ניכר.

עבודות פיתוח בנגב.צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
עבודות פיתוח בנגב.צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל

בתגובה לכך שפעילות המגזר החקלאי בישראל נמצאת בירידה מתמדת, מיקדה קק"ל את פעילותה בתחום זה בעשור ה-11 לקיומה בפרויקטים של פיתוח קרקע לצורכי תיירות. מאמצים אלה בלטו במיוחד בצפון הארץ, שם החליפו מפעלים תיירותיים חלק ניכר מהפעילות החקלאית ההיסטורית. קק"ל הכשירה עבור ציבור המטיילים אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים לצד מקומות ללינה כפרית, עסקה בשיפור כבישים ודרכי גישה למושבים ולקיבוצים, בנתה מספר גדל והולך של נקודות תצפית נוף, פילסה שבילי טיול נוחים ביערות ובפארקים והשתתפה בשיפור מצב חופי הכינרת וים המלח.

פרויקטים בולטים שביצעה קק"ל בתחום פיתוח הקרקע בשנת 2002 היו המשך פריצת דרכי גישה ליישובי הצפון, שתרמו לביטחונם של התושבים, ביניהם כביש עוקף מלכיה, כביש משגב עם, כביש עוקף מושב דובב ומושב מגשימים – תל סאקי, אביבים, חניתה, רג'ר ומנרה. במקביל, פיתחה קק"ל דרכי גישה גם ליישובים חדשים בנגב: חלוקים שליד שדה בוקר ובאר מילכה שבנגב המערבי. בשנת 2003 עלו לקרקע היישוב צוקים שבערבה התיכונה, גבעות בר ויישובים נוספים שקק"ל הכשירה את התשתית הקרקעית שלהם ופרצה דרכי גישה אליהם. בשנת 2005 סייעה קק"ל בהקמת כפר הנוער שאנטי במדבר.

לקראת תהליך פינוי היישובים מעזה בשנת 2005, נערכה קק"ל בהתראה קצרה להכשרת מאות דונמים לחממות ושטחים חקלאיים באזור מבקיעים, זיקים, ניר עוז, נירים ועוד עבור החקלאים שהתפנו מגוש קטיף. בנוסף, הועתקו עצים מאזור גוש קטיף למשתלת קק"ל בגילת ולאתר מגורי המפונים בניצן. ב-2006 פעלה קק"ל לפיתוח תשתית קרקעית ודרכי גישה ליישובים החדשים בנגב - באר מילכה, חלוצית 1 וחלוצית 4.

עד שנת 2006 השלימה קק"ל את הכשרת הדרכים גם במטה אשר, עמק הירדן, מגידו, יואב, לכיש, תמר, יתיר, אילות ורמת מגשימים. בנוסף נפרצו דרכי יער ונוף בבית קשת, אום אל-פחם, קדימה ופארק בריטניה. במהלך העשור ביצעה קק"ל עבודות תשתית באיילון, חניתה, עין יעקב, חוסן, שתולה, סאסא, חוות גד"ש, שדה אליעזר, דישון, שאר ישוב, טירת צבי, עין מודע, תל קציר, מסדה, דגניה ב', אשדות יעקב, ישובי מוא"ז מגילות, כפר הרי"ף, רמות מנשה, מדרך עוז, עין גדי, נאות הכיכר, צופר, יטבתה-גרופית, נתיב העשרה וצאלים-תלמי יוסף.

בעשור זה סייעה קק"ל, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, בהקמת פארקים עירוניים וקהילתיים ברחבי הארץ והשיקה פרויקטים שונים: טיילות, גני משחקים וחידוש פארקים קיימים. תנופה מיוחדת ניתנה לפיתוח פארקים ביישובי הפריפריה: קריית שמונה, בית שאן, מעלות, כרמיאל, יקנעם, רמלה, לוד, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, אופקים, ירוחם, דימונה, באר שבע ועוד.

סדר יום חברתי וחינוכי

בנוסף לטקסי הנטיעות המסורתיים שקק"ל מקיימת בט"ו בשבט, ושנועדו לילדי הגן ובתי הספר היסודיים, כלל סדר היום החינוכי של קק"ל בעשור ה-11 לפעילותה שלושה מרכיבים עיקריים: תוכנית ארצית לתלמידי חטיבות הביניים (בדגש על כיתות ח') וחברי תנועות הנוער, תוכנית הדרכה למנהיגים צעירים בגילאי התיכון, ותוכניות להכשרה ולהעשרה של מורים. תוכניות חדשות פותחו גם עבור צעירים יהודים ברחבי העולם.

בראשית עשור זה חנכה קק"ל את פרויקט "מעוף", מפעל חינוכי ייחודי לתלמידים עולים ביישובי הפריפריה, שנועד לחזק את ערכי "הציונות הירוקה" בקרב העולים החדשים, באמצעות טיולים, ימים ירוקים ופעילות בבתי הספר. הנושא הפך במרוצת השנים לאחד מהפרויקטים המרכזיים של האגף לחינוך ונוער בקק"ל. בשנת 2003 התקיים הפרויקט ב-11 יישובים: בית שאן, יבנה, מצפה רמון, כפר סילבר, באר שבע, יבנה, כרמיאל, יקנעם, אופקים, נווה הדסה ותל אביב. בשנת 2005 הצטרפו לפרויקט גם עכו, מרחבים וקריית מלאכי. עד סוף העשור התפרסה התוכנית על פני 19 ישובים והשתתפו בה כ-35 אלף תלמידים ו-500 מחנכים. גולת הכותרת של הפרויקט היא הקמתם ביישובים השונים של מרכזי לימודים ייחודיים, העוסקים בנושאי ציונות ואיכות הסביבה תוך שימת דגש על תרומת קק"ל לפיתוחם.

פעילות חינוכית במחנה הנוער של קק''ל, יער לביא. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
פעילות חינוכית במחנה הנוער של קק''ל, יער לביא. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל

בעשור זה חל גידול משמעותי בפעילות קק"ל בתחום החינוך הבלתי פורמאלי ובסוף העשור מקיפה פעילות זו למעלה מ-100 אלף בני נוער מקרב תנועות הנוער וארגונים שונים ברחבי הארץ. התוכניות בתחום שופרו והן כוללות מגוון פעילויות רב מבעבר. בשנת 2004 הורחבה פעילות קק"ל בהובלת נוער וצעירים כחלק ממפעל יום הניקיון הארצי, שנערך במסגרת יום הניקיון העולמי של ארגון "מנקים את העולם".

בשנת 2006 הכריזה קק"ל על החזרת הקופסה הכחולה למוסדות החינוך בארץ ובתפוצות. במיצג מרהיב של קופסאות כחולות, שעוצבו בידי אמנים בולטים, ביניהם מנשה קדישמן ומיכל נגרין והוצגו בשדרות רוטשילד בתל אביב. במקביל פיתחה קק"ל את התוכנית החינוכית "קופסה כחולה – קטנה אבל גדולה", בשיתוף משרד החינוך והפיקה את ערכות התוכנית שהופצו בערכת החינוך לכ-15 אלף תלמידים.

בפברואר 2001 חתמו קק"ל ומשרד החינוך על אמנה המגדירה את היעדים המשותפים לממשלה ולקק"ל בתחום החינוך והנוער: חיזוק הקשר בין הנוער הישראלי לציונות, חיזוק הנכונות של הנוער להתנדב ולתרום לקהילה, לחברה ולסביבה וחיזוק הקשר בין הנוער הישראלי לנוער היהודי בתפוצות, וחיזוק הקשר של יהודי התפוצות עם הארץ. הפעילות בתפוצות התקיימה באמצעות משלחות מיוחדות ושליחי האגף לחינוך ולנוער של קק"ל בארה"ב, צרפת, ארגנטינה, אנגליה, אוסטרליה, סקנדינביה, איטליה וברזיל. כך, לדוגמה, בשנת 2003 הגיעו לישראל משלחות הזדהות מחו"ל, שצעדו 4 ימים בנגב ובערבה, בסימן תרומה לבניית מאגרי מים.

סיכום

ניתן לומר כי המכנה המשותף לכל תחומי הפעילות שאפיינו את קק"ל בין השנים 2001 - 2011 הוא יצירת תנופה חדשה לערכיה של קק"ל – ערכי הציונות, אהבת הארץ והשמירה על הסביבה והשטחים הפתוחים היקרים והנדירים עבור תושבי ישראל והמבקרים בה בהווה ובעתיד. מתוך תפישה זו, הושק בשנת 2000 חוג ידידי קק"ל "בשביל הירוק". בשנת 2001 כבר הגיע מספר החברים "בשביל הירוק" ל-35 אלף איש מ-900 ישובים שונים בארץ, מספר שגדל והלך במרוצת השנים. במהלך העשור שינה חוג הידידים את פניו, ובסופו קק"ל מקיימת קשר שוטף עם ידידיה באמצעות e-ירוק – ניוזלטר שבועי שמנויים עליו כ- 70,000 ידידים.

ההתפתחות המואצת בתחום המדיה והאינטרנט בעשור ה-11 לקיומה, הביאה את קק"ל ללוות את פעילותה בכל התחומים בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות. בעשור זה הוקם "קו ליער", מוקד המידע הטלפוני של קק"ל, ושופר אתר האינטרנט הארגוני. פותח אתר האינטרנט "חלון ירוק" המיועד לבני נוער, ותכניו מקושרים לאתרי האינטרנט הרלוונטיים המובילים בישראל. באמצעות אתר האינטרנט "הקלק וטע", שהושק בתחילת העשור, הפכה אפשרות הנטיעה המקוונת לאחת מזירות הפעולה האטרקטיביות בעשור זה לפעילות קק"ל, כאשר גולשים מישראל ומרחבי העולם נטעו באמצעותה קרוב למאה אלף עצים.

בתום העשור ה-11 לפעילות קק"ל, ממשיכה תמיכת ידידיה בישראל ובעולם להיות כוח מניע לפעילות הענפה של הארגון. בזכותה ממשיכה קק"ל לפעול ללא לאות להשגת יעדיה ולהגשמת החזון של ראשוני הציונות ולמען ישראל יפה וירוקה יותר.

הפרויקטים הבולטים שביצעה קק"ל בעשור זה בסיוע ידידיה הם: שדרוג פארק הירדן, פיתוח הר הקפיצה והאמפיתיאטרון בנצרת לקראת ביקור האפיפיור בשנת 2009, פיתוח עמק המעיינות בבקעת בית שאן, פיתוח פארק עמק התכלת בצפת, שיקום הכרמל לאחר השריפה ב- 2010, הכשרת מסלולי אופניים סביב הכינרת, שביל אופניים מים (ת"א) לי-ם (ירושלים) , שביל לאורך הקישון ונחל חרוד, פיתוח נחל אלכסנדר ופארק הצב הרך, פיתוח יער ראש ציפור ואגנים ירוקים בירקון, פארק נחל באר שבע, שרשרת המאגרים בצפון הנגב, הכשרות שטחים נרחבים לחקלאות והתיישבות בערבה ובנגב, פיתוח פארק תמנע, פארק דימונה ופארק ירוחם, הקמת אנדרטה בעמק הארזים שבפארק ירושלים לזכר הנספים בפיגועי ה-11 בספטמבר ועוד.