2020-2011

בעשור זה הגבירה קק"ל את עשייתה למען המשך פיתוח הארץ, הייעור והסביבה במטרה לסייע בהשגת היעדים הלאומיים של מדינת ישראל. משאבים רבים הופנו לפריפריה לשם פיתוח תשתיות, הכשרת קרקע למגורים ולחקלאות ושיפור איכות החיים. כמו כן הושם דגש על חיזוק החינוך הבלתי-פורמלי, לקראת סיום העשור הובילה קק"ל את תכנית "ישראל 2040 – רילוקיישן ישראלי" שיעדה היה ליישב 1.5 מיליון תושבים חדשים בנגב ובגליל ולהפוך אותם למוקדי הייטק וטכנולוגיה מתקדמים ומובילים. כשפניה אל העשור ה-13 לפעילותה, קק"ל תמשיך לפעול לקידום מטרות שיצעידו את ישראל קדימה, ולתרום לשיפור איכות החיים של אזרחיה.

קק"ל חוגגת 120 שנה - תראו מה הספקנו לעשות!

 

יער וייעור

בעשור ה-12 לפעילותה התמודדה קק"ל עם התגברות תופעות שהופכות את ניהול היער למשימה מורכבת יותר מאי פעם. ראשית, אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מסחרר ולחצי הפיתוח המאיימים על השטחים הפתוחים הלכו והתעצמו. בתגובה לתופעה זו הגבירה קק"ל את מאמציה לעשות ביערותיה שימוש הולך וגובר לא רק כמערכת המעניקה שירותים אקולוגיים חיוניים, אלא גם כמשאב מרכזי של נופש ופנאי לטובת החברה בישראל.

שנית, בעשור זה התגברו תופעות ותהליכים גלובליים הרסניים כגון שנות בצורת רצופות ותכופות ותנאי מזג אוויר קיצוניים, שהביאו עמם סכנות של שריפות ענק והתפרצות מחלות ותמותת עצים. איומים אלה דרשו היערכות הולמת מבחינת ממשק היער והתאמתו לאתגרים האקולוגיים, החברתיים והכלכליים העומדים בפני קק"ל בפעילותה למען המדינה והציבור בישראל. לפיכך, בראשית העשור גיבשה קק"ל לראשונה בישראל "תורת ייעור" (קובץ הוראות והנחיות מקיף ומפורט) מעודכנת ומתעדכנת בהתאם לתנאים ולנסיבות, שנועדה לתת מענה מפורט, מעשי וישים לניהול יער בר-קיימא ולמימוש מטרות הייעור.

נטיעת בטחוניות על רקע בתי ישובי עוטף עזה.  צילום: יואב דביר, ארכיון הצילומים של קקל
נטיעת בטחוניות על רקע בתי ישובי עוטף עזה. צילום: יואב דביר, ארכיון הצילומים של קק"ל

חידוש נוסף שקק"ל הובילה בעשור ה-12 הוא הייעור הביטחוני ביישובי עוטף עזה שבמערב הנגב. העובדה שמדובר באזור של מישורים נרחבים וחשופים טובה לחקלאות אך מסכנת את התשובים מבחינה בטחונית. לפיכך, בשיתוף עם משרד הביטחון והמועצות האזוריות, נטעה קק"ל אלפי עצים בשדרות הסמוכות לצידי הכבישים, לחזיתות היישובים ולשדות. חומת המגן הירוקה מסתירה את הנעשה מאחוריה ומגנה על התושבים מירי מכיוון הרצועה. העצים מחליפים סוללות עפר מכוערות, מוסיפים נוי וחלקם הם עצים צופניים, המשרתים את מגדלי הדבורים.

כחלק מההיערכות להתחממות הגלובלית, עוסקת קק"ל בהתאמת היערות לאקלים המשתנה. יערני קק"ל מאתרים ברחבי הארץ עצי יער ועצי בר המגלים עמידות לחום ולתנאי יובש. ביערות קק"ל התגלו עצי ברוש עמידים ליובש וייחורים שלהם הושרשו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ונשתלו לשם יצירת מאגר גנטי ביער לביא, במשתלת גילת וביער אילנות. מעצים אלה אפשר יהיה לייצר את הדור הבא של הברושים בישראל; ועצים מצטיינים של שיטה סלילנית הם מקור לצאצאיהם המעטרים כבר עתה את צפון הנגב.

בערבה התיכונה התנהל בעשור זה מבצע הייעור "אמץ שיטה". עצי השיטה הפזורים בערבה מעניקים לה את המראה המיוחד של נופי הסוואנה. בעשורים האחרונים ניכרה פגיעה משמעותית באוכלוסיות עצי השיטה, החשובים לאקולוגיה ולנוף של הערבה, כתוצאה מהרחבת משקים חקלאיים, הטיית ערוצי זרימה שהעצים הסתמכו על מימיהם, שאיבת יתר של מי תהום ושינויי אקלים.

בעקבות הפגיעה פתחו קק"ל והמועצה האזורית ערבה תיכונה, בשיתוף עם רשות ניקוז ערבה, בפרויקט סביבתי קהילתי שבו נוטעים התושבים שתילי עצי שיטה במקום עצים שאבדו. מדי שנה נאספים זרעי השיטים ממקומות שונים בערבה. כל זרע זוכה לתעודת זהות משלו, המתעדת בקפדנות את המקום שממנו נלקח. הזרעים מונבטים במשתלת קק"ל שבגילת ואחר כך ניטעים במקומות שמהם נלקחו. מאז 2009, עת נשתל העץ הראשון, ניטעו יותר מ-4,000 עצי שיטה בערבה התיכונה. הפרויקט התקיים בסיוע ידידי קק"ל באוסטרליה, בקנדה ובהולנד.

בעשור ה-12 המשיכה קק"ל לשקם ולטפח את שטחי הייעור על ידי נטיעות למניעת סחף קרקע, שימור נגר ומניעת פעילות בלתי רצויה בשטח. אנשי המקצוע של קק"ל יצרו תשתית מקצועית לטיפול ביערות על ידי התוויית מדיניות, מתן הנחיות מקצועיות, אספקה של כלי עבודה ואמצעים מתקדמים וריכוז מידע במגוון תחומים מקצועיים. קק"ל שיקמה וחידשה בעשור זה יערות אורן ירושלים ותיקים שהגיעו לסוף מחזור הגידול הראשון שלהם, או שנפגעו משריפה. במסגרת זו ניטעו מחדש 4125 דונם ביערות הגלבוע, גבעת המורה, מנחמיה ולביא בחלקות יער בנות 60-50 שנה, במטרה למשוך מבקרים ותיירות אל אזור הצפון ולשמור על היער והסביבה.

הדור השני של היער עוצב כיער בר קיימא רב־מיני, רב־גילי ורב־שכבתי בהתאם לתורת הייעור של קק"ל. בנטיעות אלה נעשה שימוש בשתילים איכותיים שגדלו במשתלת "מרחב הצפון" שבצומת גולני. כמו כן, בשלב הנטיעות יושמה השקיית עזר בטפטוף כדי להחיש את קצב הצמיחה של השתילים ונעשה שימוש בהגנות פרטניות מרעיית בקר במינים רחבי עלים כמו אלונים, אלות וחרובים. צורת הנטיעה מקנה ליערות הדור השני כושר עמידות גבוה בפני עקות שונות הצפויות להתרחש כתוצאה משינויי האקלים באזורנו, במיוחד מיובש מתמשך ומשרפות יער. היערות צפויים להיות בית גידול עשיר למגוון בעלי חיים וציפורים, בעל חזות אסתטית מזמינה.

כמו כן ביצעה קק"ל ניהול בר־קיימא של יערות ישראל לצורך אספקת שירותי מערכת אקולוגיים מגוונים, לצד השמירה על המגוון הביולוגי הייחודי לארץ. לשם כך נוסחו תכניות אב והוקם ממשק יער רב־שנתי על פי עקרונות תורת ניהול היער, תכניות אב נושאיות לשימור ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות, הוגדרו נהלים מקצועיים לצורך שמירה על ערכי טבע מוגנים בעת פעולות ממשק היער (דילול, נטיעה ועוד).

יערות תחת אש

העשור ה-12 לפעילות קק"ל נפתח באסון הכרמל - השריפה הגדולה בתולדות ישראל. בצהרי ה-2 בדצמבר 2010 ניצתה מגחלים שהותירו אחריהם מטיילים רשלנים אש שבערה במשך חמישה ימים תמימים ואיימה על היער ועל תושבי חיפה המתגוררים בסמוך לו. לוחמי אש ומטוסי כיבוי מחו"ל התגייסו לסייע בכיבויה על ידי כוחות הכיבוי וההצלה ויערני קק"ל שפעלו ללא לאות להצלת היערות מכליה. בשריפה נספו 44 בני אדם וכ-17,000 איש פונו מבתיהם ו25,000 דונם של חורש ויער עלו באש

למרבה הצער, השריפה בכרמל לא היתה האירוע הטראומתי היחיד שנתן את אותותיו בעשור זה, בו נדמה היה שהארץ כולה עולה באש, כאשר שריפות יער רבות פרצו ברחבי ישראל. ביניהן ראוי לציין באופן מיוחד את שריפת היער הגדולה, ש השתוללה בשנת 2015 ביערות אשתאול וצרעה וכילתה 1,600 דונם יער, ואת גל השריפות הגדול והארוך שהשתוללו במחצית השנייה של העשור, כאשר מחבלים השליכו בלוני תבערה מרצועת עזה והבעירו את יערות מערב הנגב ואת היבולים בשדות.

כבאי קקל נלחם באש ביער עירון.  צילום: אניל זאהר, קקל
כבאי קק"ל נלחם באש ביער עירון. צילום: אניל זאהר, קק"ל

קק"ל הקצתה משאבים אדירים להגנה על היערות והחורשים מפני שריפות. צוותי כוננות וצופי אש נמצאו בכוננות כל העת וביערות הסמוכים ליישובים נפרצו קווי חיץ כדי להפחית את החומר הדליק שבהם. מספר ה"יעריות" – מכוניות הכיבוי המותאמות לתנועה ביער – גדל בעשור זה הודות לידידי קק"ל מרחבי העולם שסייעו ברכישת יעריות חדשות. כן נוצרו שיתופי פעולה בין מומחי מהייעור של קק"ל ומומחים לכיבוי שריפות משירות הייעור האמריקאי, מרשות הייעור באוסטרליה ואנשי מקצוע בספרד ובמדינות אחרות.

מהלך נוסף שמאפיין את העשור ה-12 הוא שינוי בגישה לשיקום האקולוגי של יערות שנפגעו מאש. בניגוד לעבר, עיקר שיקום היער עבר להתבסס על תהליכי ההתחדשות הטבעית של המערכת האקולוגית, ואילו יד האדם נכנסת לפעולה רק כאשר אין ברירה אחרת ואי אפשר להימנע מדילול זריעים של עצי אורן המשתלטים לעיתים על השטח לאחר שריפות. אם יש צורך בתוספת עצים, מוסיפים בעיקר נטיעות של מינים רחבי עלים ושל צמחייה המסייעת למניעת סחף קרקע מהמדרונות.

יערות קהילתיים

היבט חשוב של טיפוח היערות בעשור הנוכחי הוא פיתוחה והרחבתה של רשת היערות הקהילתיים, שלהם חשיבות רבה בעידוד יציאתו של הציבור אל הטבע, בחיזוק הקשר עם הקהילה תוך חשיפה לאוויר הפתוח, לנוף ולערכי הקיימות, בעיקר בקרב בני נוער וילדים המוצאים בכך תחליף בריא ומהנה לבילוי מול המסכים.

מתנדבי שנת שירות מנקים את היער הקהילתי נשר. צילום: יפעת שרביט, ארכיון הצילומים של קקל
מתנדבי שנת שירות מנקים את היער הקהילתי נשר. צילום: יפעת שרביט, ארכיון הצילומים של קק"ל

בעשור ה-12 קק"ל יצרה מיתוג ושפה אחידים ליערות אלה, במטרה להפוך אותם למקומות בילוי עבור תושבי הערים הסמוכות כל יער קהילתי קודם בתהליך ייחודי לו, תחת חזון ברור ואחיד ובמהלכים משותפים לקק"ל, הרשות המקומית והתושבים. לפי התפיסה המנחה את המודל החדש של ניהול היערות הקהילתיים היער הקהילתי הוא כל המרחב הירוק העירוני (יערות נטועים, שטחים לנטיעה עתידית, שטחים פתוחים, שיקום שטחים מופרים, חורשות, נטיעות עירוניות, נטיעות בחצרות של מוסדות ציבור, פארקים, גינות קהילתיות ויערות מאכל) שקק"ל מטפחת בשיתוף הקהילה על פי אופייה וצרכיה.

כחלק מיישום המודל החדש שהותווה הוקמו וקודמו בשנים 2020-2019 למעלה מעשרה יערות קהילתיים ברחבי הארץ, כולל בסמוך ליישובי המגזר הערבי והדרוזי.

פארקים וגנים ביישובים ובסביבתם

במקביל להמשך פיתוח היערות הקהילתיים ברחבי הארץ, השקיעה קק"ל בעשור זה משאבים רבים בפיתוח פארקים אזוריים, המשרתים את היישובים הסמוכים להם ואת המטיילים באזור. לדוגמה, פארק בן גוריון שבדימונה, המשתרע על פני 370 דונם, זכה לשדרוג רציני, כאשר ליער הוותיק שבנטיעתו החלה קק"ל כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20, נוספו מינים רבים של עצים וכמה אלמנטים מרשימים, ביניהם בולט במיוחד האגם היפהפה על שם שמעון פרס, שבנייתו נשלמה בשנת 2006.

האגם, המשתרע על פני כ-10 דונם, נבנה בסיוע ידידי קק"ל בהולנד וסביבו נשתלו מדשאות ובעצים. בצדו הצפוני של האגם נבנה יציע המאפשר למבקרים לצפות בפעילויות הנערכות במקום, ועל פי התכנון יוקמו בסביבתו בתי קפה. לצד האגם הוקם גן מדע ובו מוצבים מתקני משחק הילדים שתוך כדי הפעלתם הם לומדים על חוקי הפיזיקה ועל אנרגיה חלופית. בלב הפארק הוצבו פסלים סביבתיים, המשמשים גם הם מתקני משחק לילדים.

מתקני משחק בפארק בן גוריון בדימונה.  צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קקל
מתקני משחק בפארק בן גוריון בדימונה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

קק"ל היא שותפה מרכזית בהקמתו של פארק נחל באר שבע, פארק מטרופוליני ענק המשתרע על פני כ-5,300 דונם. בפארק, שפיתוחו נמשך גם בעשור הבא לפעילות קק"ל, הוכשרו שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, מקומות לפיקניק, משטחי דשא ואגם מלאכותי גדול המשתרע על פני 92 דונם. עוד כלולים בפארק אתרי עתיקות, גשר הרכבת הטורקי ומצפה בית אשל, שזכה לשחזור מדוקדק.
פארקים נוספים שזכו לשדרוג בעשור זה הם פארק יצחק נבון ירוחם ופארק גולדה שבנגב.

במחצית השנייה של עשור ה-12 עלה על מפת העשייה הפרויקט המיוחד של גני קק"ל. עד לסיום העשור השתתפה קק"ל בהקמתם של 79 גנים ברחבי הארץ שנועדו לעודד את השימוש במרחב הציבורי של יישובי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ולחזק את הלכידות החברתית ביישובים.

קליטת קהל ביערות ובפארקים

בעשור זה הגבירה קק"ל את מאמציה לפתוח את היערות ואת השטחים שבאחריותה לקהילה, ולקרב את הציבור לטבע ולארץ. לשם כך סללה דרכי נוף המתאימות לרכב פרטי, בנתה חניונים רבים בחיק הטבע, הכשירה מצפורים ושבילי טיול ברגל ושיתפה פעולה עם רשות העתיקות בחפירה של אתרים ארכיאולוגיים.

קק"ל בנתה בעשור ה-12 שלושה מרכזי מבקרים חשובים. הראשון הוא מרכז המבקרים בגן הבוטני היערני ביער אילנות נחנך ב-2017. התצוגה במרכז פועלת בטכנולוגיות החדשניות והעדכניות ביותר בתחום מרכזי המבקרים וכוללת עמדה ממוחשבת המספרת את סודות העץ, עמדות אופניים לרכיבה וירטואלית ביער המשלבת מציאות רבודה, עמדת גלובוס הפותחת צוהר למגוון סוגי היערות בעולם, ועמדת ייעור המזמינה את המבקרים לעמוד באתגר של התאמת יערות לבתי הגידול בישראל. באודיטוריום נפרד מוצג מיצג שבסופו מוזמנים המבקרים לתחרות טריוויה קבוצתית. מרכז המבקרים הוקם בסיוע ידידי קק"ל דנמרק.

מרכז המבקרים באגמון החולה-קקל.  צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קקל
מרכז המבקרים באגמון החולה-קק"ל. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל

בבאר שבע בנתה קק"ל מרכז מבקרים מיוחד, המנציח את הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים (אנז"ק) שהסתערו על העיר במלחמת העולם הראשונה וכבשו אותה מהתורכים. המרכז הוא גם מוזיאון סיפור הקרב שניהלו הפרשים מאוסטרליה וניו זילנד, בלוויית סיפוריהם האישיים – כל זאת בתצוגה חווייתית מרשימה. המרכז להנצחת חיילי אנז"ק, שנחנך ב-31 באוקטובר 2017 במלאות מאה שנה בדיוק לכיבוש העיר, נבנה בשיתוף עם עיריית באר שבע ובסיועה הנדיב של של JNF-אוסטרליה. מרכז המבקרים הוא השלמה לנתיב אנז"ק, מסלול טיול שיזמה קק"ל ומשחזר את מסע הפרשים. בפארק גולדה ובבתרונות בארי, הכלולים בנתיב אנז"ק, השלימה קק"ל את בנייתם של מבואות ובהם מידע מורחב על הנתיב.

בשנת 2019 חנכה קק"ל את מרכז המבקרים השלישי והחדשני בפארק אגמון החולה-קק"ל, שמציג, בין השאר, עמדת מציאות מדומה שבה יכולים המבקרים לחוש בעזרת משקפיים מיוחדים כאילו הם חלק מלהקת עגורים שעפה בשמי הארץ. דגם משוכלל מציג את עמק אגמון החולה ואת אופן היווצרותו וגלובוס משוכלל מראה את נתיבי הנדידה העולמיים. המרכז כולל אודיטוריום גדול שבו מציגים שני סרטים על האגמון ועתיד לשמש אולם קולנוע ומופעים שישרת את תושבי הצפון. מרכז המבקרים באגמון החולה-קק"ל נבנה בסיוע JNF-קנדה ונחנך ב-2019 במעמד ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן ג'יי הארפר, שסייע לקידום הפרויקט ותרם לו באופן אישי.

בעשור ה-12 חוללה קק"ל מהפכה בתחום רכיבת האופניים ביערות ובפארקים, כאשר סללה עשרות מסלולי רכיבה (סינגלים) באורך כולל המתקרב ל-2,000 ק"מ, הוסיפה לאורכם שלטי הכוונה והקימה אתר אינטרנט ייעודי שבו יכולים רוכבי האופניים למצוא את כל המידע עליהם. עם המסלולים שנסללו נמנים מסלול ריש לקיש (גליל תחתון), רום גלבוע, שמשית, יער הסוללים, הרי נפתלי, קצרין, שבילי רון, משגב, געתון-כברי, סובב כנרת ותמרת. קק"ל גם שותפה ליצירתו של שביל ישראל לאופניים, שסלילתו החלה בעשור זה.

בסוף העשור פעלה קק"ל למניעת השימוש בפלסטיק חד פעמי ביערותיה ויצאה במסע הסברה נרחב לציבור בנושא זה. . כמו כן, החלה קק"ל להציב ביערות ובפארקים שלטים שמזכירים למטיילים לא להשאיר פסולת, במיוחד לא פלסטיק חד פעמי, ופיתחה משחק אינטראטקיבי מקוון שמעודד את מניעת השימוש בו.

מים

בעשור ה-12 המשיכה קק"ל בבניית מאגרים הקולטים מי שפכים מטוהרים כדי להעמידם לרשות החקלאים. בין השאר נבנו מאגרים ביהל שבערבה, ביסעור, במצפה רמון ובנבטים, בנגבה וליד מרום גולן. המאגרים שבנתה קק"ל מספקים כיום כמחצית מהמים לחקלאות. מאגר תיירותי בעומר הצטרף למאגר התיירותי שבפארק בן גוריון שבדימונה.

כמו כן בנתה קק"ל מערך אגנים ירוקים בסכנין, שני לאגנים הירוקים שבירקון. אגנים ירוקים (Wetlands) הם בריכות מים המיישמות טכנולוגיה לטיפול משלים בקולחים (שפכים שעברו טיפול). הטיפול מבוסס על תהליכים כימיים, פיסיים וביולוגיים, המתרחשים במערכת אקולוגית המשלבת מים, מצעים נבחרים וצמחייה. במערכת זו מתפתחת אוכלוסיית מיקרו-אורגניזמים המפרקת מזהמים שמפעלי טיהור השפכים אינם מסוגלים לפרק כגון דטרגנטים, הורמונים ושאריות של תרופות. התוצאה המתקבלת היא מים באיכות גבוהה מאוד, שאפשר להזרימם לנחלים ולהחיות בהם את הטבע.

שיקום נחל ציפורי ושביל ההליכה לאורכו.  צילום: ישראל פרץ, ארכיון הצילומים של קקל
שיקום נחל ציפורי ושביל ההליכה לאורכו. צילום: ישראל פרץ, ארכיון הצילומים של קק"ל

בשלהי העשור שבה קק"ל לעסוק בשיקום בתי גידול לחים – נחלים ובריכות חורף. סקר שנערך בשטחים שבניהול קק"ל הראה כי נמצאו בהם לפחות 48 בריכות חורף, שרובן לא היו מוכרות קודם. בריכות חורף הן בתי גידול המקיימים צמחים ובעלי חיים שהסתגלו לחיים בסביבה שבה מתחוללים שינויים עונתיים קיצוניים, לחה בחורף ויבשה לגמרי בקיץ.

בעשור זה היתה קק"ל מעורבת בתהליכי שיקום של נחלים ובהם נחל ציפורי שבאגן ההיקוות של נחל קישון ובקעת בית נטופה, ובשחרור מי מעיינות לטבע בעמק המעיינות (עמק בית שאן). חלק מהמים יגיעו לנחל חרוד וישפרו את איכות המים בנחל וחלקם יזרמו בערוצים אחרים אל הירדן הדרומי. פעילות זו נעשית בשיתוף פעולה עם רשויות הניקוז והרשויות המקומיות.

צפרות

בעשור זה החלה קק"ל לעסוק בפיתוח ענף הצפרות והיא עתה גוף מוביל בתחום זה בישראל. כחלק מתכנית זו פותחה ברחבי הארץ רשת אתרי צפרות המכונה "כנפי קק"ל". באתרים אלה מתקיימות פעילויות הדרכה וחינוך בנושאי צפרות ופעולות של ניטור ומחקר. חטיבת החינוך בקק"ל וכנפי קק"ל מפעילים חוגי צפרות ביישובים רבים ברחבי הארץ, פעילות שזוכה להצלחה רבה. כנפי קק"ל פועלת בשיתוף פעולה עם מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל על שם יהורז כשר. המאגר קולט תצפיות של חובבי צפרות ויש בו מידע עשיר על ציפורים בישראל.

צפייה בציפורים בפארק ראש ציפור.  צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קקל
צפייה בציפורים בפארק ראש ציפור. צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קק"ל

עם המקומות שבהם מתנהלת פעילות של כנפי קק"ל נמנים מוקד הצפרות הבינלאומי באגמון החולה-קק"ל, מתחם כנפי קק"ל בבריכות הדגים של קיבוץ נחשולים, פארק הצפרות העירוני בראש ציפור שבירקון, אגמון חפר, מצפור ויקר במאגר המים של קיבוץ משמר השרון (נחל אלכסנדר), אגם ברוך שבנחל קישון, מוקד כנפי קק"ל בנחל באר שבע, מתחם כנפי קק"ל עין רימון (יער להב), מוקד כנפי קק"ל פארק יצחק נבון ירוחם, מתחם כנפי קק"ל בקיבוץ לוטן שבערבה ומוקד הצפרות הבינלאומי שבפארק הצפרות אילת.

בשלוש השנים האחרונות של העשור מקיימת קק"ל בחג הסוכות את ה"צפרתון" - אירוע הצפרות הגדול בישראל. זהו מרתון תחרותי שנמשך יממה שלמה ובמהלכה מנסים צוותי צפָּרים לזהות כמה שיותר מיני ציפורים. במהלך הצפרתון, בשיתוף עם אגודת צלמי הטבע בישראל, נבחרת תמונת צפרות מנצחת. בשל מגפת הקורונה התקיים בשנה האחרונה של העשור צפרתון דיגיטלי. במשך היום נרשמו באתר הצפרתון 75,000 כניסות ומאוחר יותר היו עוד 200,000 כניסות שבחרו את הצילום הזוכה בקטגוריה חביב הקהל.

שבילי אופניים

בעשור ה-12 חוללה קק"ל מהפכה בתחום רכיבת האופניים ביערות ובפארקים, כאשר סללה עשרות מסלולי רכיבה (סינגלים) באורך כולל המתקרב ל-2,000 ק"מ אופניים כחלק ממאמציה לקדם פעילויות ספורט, פנאי ונופש ולחיזוק הקשר עם הציבור. לאורך השבילים נוספו שלטי הכוונה והוקם אתר אינטרנט ייעודי שבו יכולים רוכבי האופניים למצוא את כל המידע עליהם. סינגל יער חוף כרמל, סינגל פארק שרשרת בתרונות גרר, שבילי אופניים ביער הקדושים, שבילי אופניים סובבי שקמה ועוד. כן שותפה קק"ל ליצירתו של שביל ישראל לאופניים, שסלילתו החלה בעשור זה.

רוכבי אופניים בסינגל יער טורען.  צילום: אילן שחם, ארכיון הצילומים של קקל
רוכבי אופניים בסינגל יער טורען. צילום: אילן שחם, ארכיון הצילומים של קק"ל

בקק"ל נכתבה תכנית אב לאופניים, שבין מטרותיה קישור שבילי האופניים למרכזי יישוב והנגשת מסלולי רכיבה. בצעד חדשני וייחודי זה הפכה קק"ל לגוף היחיד בעולם שהכין תכנית בראייה כלל ארצית בנושא רכיבת האופניים כחלק מניהול היערות והשטחים הפתוחים. פעילות קק"ל בתחום זה של הכשרת שבילי האופניים, חוללה מהפיכה בתחום רכיבת השטח בישראל וקהילת הרוכבים וזכתה להערכה רבה מציבור הרוכבים העושים שימוש בשבילים ההולכים ומתרבים ביערות ובפארקים.

בעשור הנוכחי קידמה קק"ל את תכנית האב הארצית ושילשה את כמות השבילים המיועדים להיבנות בעתיד ל־6000 ק"מ. מחציתם של השבילים בשטחי היערות ומחציתם מקשרים בין היערות ליישובים הסמוכים.

מחקר

בעשור זה התנהל ביער יתיר מחקר בעל חשיבות עליונה. צוות בניהולו של פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן הקים ביער תחנת ניטור שחקרה את הדרכים שבהן יער משפיע על הסביבה ועל האקלים. המחקר הוביל לפיתוח שיטות חדשניות להערכת ההשפעה של הפוטוסינתזה היבשתית על אקלים כדור הארץ ולזיהוי תהליכים כימיים וביולוגים במערכת קרקע-צמח-אטמוספרה המשפיעים על האקלים.

התחנה ביער יתיר משתלבת ברשת תחנות עולמית, המספקת נתונים על השפעת המערכת האקולוגית החצי מדברית על אקלים כדור הארץ ועל השינויים המתחוללים בו. המחקר גילה שהיער המדברי מקבע גזי חממה בדומה ליערות שצומחים באקלים ממוזג. משמעות הדבר היא שאימוץ שיטות הנטיעה המדבריות של קק"ל יוכל לסייע להפחתת כמות גזי החממה בעולם ולתרום למאבק בהתחממות הגלובלית. על מחקר זה זכה פרופ' דן יקיר בפרס ישראל בשנת תשע"ט (2019).

תחנת ניטור ביער יתיר.  צילום: דוד גרינשפן, ארכיון הצילומים של קקל
תחנת ניטור ביער יתיר. צילום: דוד גרינשפן, ארכיון הצילומים של קק"ל

תחנת ניטור נוספת השייכת לרשת העולמית נמצאת ביער הקדושים שבהרי ירושלים. בתחנה זו חקר ד"ר יגיל אֹסם מהקריה למחקר החקלאי (מכון וולקני) השלכות ארוכות טווח של נושאים כגון ממשק יער בר קיימא, התחדשות טבעית, ממשק יערות רב-גיליים מעורבים, מגוון ביולוגי ומורכבות ביער. המחקר מהווה את הבסיס לפיתוח תורת ניהול היער של קק"ל.

בראשית העשור החלו משוכות צבר בצפון הארץ להיפגע בקצב מסחרר ובירורים הראו שמחולל הפגיעה הוא הכנימה Dactylopius opuntiae, או בשמה העברי אֶצְבָּרִית. אגף הייעור של קק"ל שיתף פעולה עם פרופ' צבי מנדל מהקריה למחקר חקלאי בניסיון למגר את הכנימה. המחקר גילה מין של מושית (חיפושית) ומין של זבוב המשמשים אויבים טבעיים לאצברית. אוכלוסיות שלהם פוזרו ברחבי הארץ על פי כל הסימנים יש לכך השלכות חיוביות.

בשלהי העשור פעל המדען הראשי של קק"ל להרחבת תחומי המחקר של קק"ל למגוון רחב של נושאים אקולוגיים. בתקופה זו יצאו לדרך 17 מחקרים חדשים, העוסקים בנושאים כגון שינויי אקלים, אנרגיות מתחדשות, שיקום נחלים ובריכות חורף. לדוגמה, אחד המחקרים ו שהתקדם בעשור זה עוסק באגירת אנרגיות מתחדשות ובדו-שימוש בשטח חקלאי לגידולים חקלאיים ולייצור אנרגיה מתחדשת.

קק"ל תמכה גם ברכישת מכשור לפיתוח חיסון לנגיף הקורונה שמנהלים מכון המחקר מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון) בקריית שמונה ומכון שמיר (המכון לחקר הגולן). מכון מיג"ל כבר פיתח בעבר בהצלחה חיסון לקורונה של עופות וחוקריו מתכוונים לנצל את הידע הזה גם לפיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה הפוגע בבני אדם.

הנגשה ונגישות

בתחום הנגשת היערות התחולל בעשור זה מהפך של ממש, לאחר שבתחילת העשור הציגה קק"ל תכנית הנגשה לנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. התוכנית הושלמה בשנת 2018 ובמהלכה הונגשו ביערות קק"ל כ-300 אתרים ובהם חניונים, מצפורים ושבילי הליכה. ביער חגית, למשל, הונגש שביל האנרגיות המתחדשות, ובתל יזרעאל הונגש שביל למצפור הצופה על העמק. ביער אילנות מונגשים שבילים סלולים באורך של יותר משני ק"מ, וביער בן שמן הונגשו שבילי ההליכה והגישה לאמפיתאטרון המשמש למופעים. מעתה, כל מיזם חדש שמתוכנן ביערות קק"ל זוכה להתייחסות מבחינת נגישות.

קק"ל מתייחסת בהנגשת היערות והפארקים לא רק לסיוע למתקשים בהליכה אלא גם לכבדי ראייה, ללקויי שמיעה ולאנשים שנמצאים על הספקטרום הקוגניטיבי. מיזם הנגשה מיוחד הוקם במרכז המבקרים שנחנך לקראת סוף העשור באגמון החולה-קק"ל. בתחנת הטיבוע שבאגמון מוצגים על גבי גלובוס תבליטים של מסלולי נדידת ציפורים ודגמים של ציפורים שהודפסו במדפסת תלת ממד. המבקרים המתמודדים עם לקויי ראייה מוזמנים למשש את הציפורים, ללמוד על מבנה גופן ולהאזין לקולותיהן. ההנגשה באגמון החולה-קק"ל זכתה בפרס הוקרה מטעם עמותת נגישות ישראל.

מתקני משחק מונגשים בכפר הנופש נהר הירדן.  צילום: יואב דביר, ארכיון הצילומים של קקל
מתקני משחק מונגשים בכפר הנופש נהר הירדן. צילום: יואב דביר, ארכיון הצילומים של קק"ל

בכפר הנופש נהר הירדן, כפר נופש ייחודי לילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות ומחלות מסכנות חיים, הכשירה קק"ל בתמיכת JNF אוסטרליה גן מדעי-חושי. הכפר, השוכן בגבעת אבני שבגליל התחתון, משתרע על פני 245 דונם. בגן כלולים מתקני משחק מיוחדים המעניקים גישה לילדים עם מוגבלויות שונות.

בהתאם לחוק הנגישות שעבר בכנסת בעשור זה, קק"ל רואה חשיבות בצורך למתן שירות שוויוני לכלל האוכלוסייה ובפרט לאנשים עם מוגבלות לא רק ביערות ובפארקים אלא גם במבנים שברשותה ובאתרי האינטרנט שבניהולה. לשם כך היא פעלה לביצוע כל ההתאמות הנדרשות באתרים בשטח כמו גם באתרי האינטרנט ובמוקד פניות הציבור שלה.

תמיכה בפריפריה

מתוך מחויבות לעידוד הפריפריה בישראל עסקה קק"ל בעשור זה בהכשרות קרקע ליישובים ולמגורים בנגב ובערבה, בגליל ובגולן. פרויקטים בולטים שהובילה קק"ל בתחום זה היו הכשרת קרקע חקלאית ליישובים בגולן כגון נטור, כנף ואבני איתן. בנגב פותחו תשתיות ביישובים חדשים ובהם כרמית, שלומית ושבי דרום והוכשרו תשתיות להרחבת יישובים קיימים כגון קדש ברנע, באר מילכה, נווה, בני נצרים, כמהין, טללים ומרחבעם.

תשומת לב מיוחדת ניתנה לפיתוח נופי ולשיפור איכות החיים ביישובים החדשים שבמזרח לכיש ובהם שומריה, אליאב ונטע . הרחבות נרשמו גם ביישובי הערבה עידן, עין יהב, צוקים ויהל. ביישובים הסמוכים לרצועת עזה ולגבול מצרים סללה קק"ל דרכים חקלאיות וביטחוניות.

קיר טיפוס במשחקיה הממוגנת בשדרות.  צילום: דניס צין, ארכיון הצילומים של קקל
קיר טיפוס במשחקיה הממוגנת בשדרות. צילום: דניס צין, ארכיון הצילומים של קק"ל

במסגרת שאיפתה לתרום ליצירת מקורות פרנסה חדשים ביישובי הפריפריה סייעה קק"ל בעשור זה לפיתוח תשתית של אירוח כפרי ביישובי הערבה ובהם יהל לוטן, פארק תמנע, נאות סמדר, חוות ע'רנדל, צוקים וביישובי המועצה האזורית תמר שלחוף ים המלח.

בעשור ה-12 התגייסה קק"ל לתמיכה ביישובי עוטף עזה ובערים נתיבות ושדרות שסבלו מטרור מתמשך של ירי רקטות ועפיפוני תבערה ועפיפוני נפץ. הסיוע, שהושקעו בו משבים רבים, כלל פיתוח ותשתיות והכשרות קרקע לחקלאות ולמגורים, קידום תשתית לשבילי אופניים המקשרים בין היישובים, פיתוח היערות שבאזור, ושיקום והכשרה של דרכים חקלאיות וביטחוניות. בעתות מצוקה אירחה קק"ל את תושבי האזור במרכזי השדה והיער שלה במרכז הארץ ובצפונה והעניקה להם הזדמנות לחוות הפוגה מירי הרקטות.

בשדרות הקימה קק"ל מרכז מרפא, הפועל באמצעות עמותת "עזרה למרפא" בראשות הרב אלימלך פירר. המרכז מעניק שירותי שיקום פיזיים ופסיכולוגיים לתושבי עוטף עזה שסובלים מפגיעות גופניות ומהפרעות פוסט־טראומה שנובעות מהמצב הביטחוני הקשה השורר באזור זמן רב.

שיתופי פעולה בינלאומיים

בעשור זה פעלה קק"ל קיבלה רבות כדי לחלוק את הידע והניסיון שצברה, בעיקר בתחום המאבק במדבור, עם מדינות הזקוקות לסיוע בתחום זה. נציגי מדינות רבות מאסיה ומאפריקה הגיעו להשתלמויות שהעבירו מומחי הייעור של קק"ל ורכשו בהן ידע רב המשמש אותם בארצותיהם.

כמו כן פעלה קק"ל במיזמים המסייעים לקהילות בחו"ל. פרויקט "זרעים של תקווה", שנעשה בשיתוף עם ארגון Fair Planet ואוניברסיטת הרמאיה – האוניברסיטה החקלאית המובילה באתיופיה, סייע למגדלי הירקות במדינה. במסגרת הפרויקט נבחנה התאמה של זני עגבניות לתנאים האגרו-אקלימיים האופייניים לאזור, עמידותם למזיקים ולמחלות, והתאמתם לשיטות הגידול הנגישות לחקלאים המקומיים. הפרויקט שיפר את הרווח שמפיקים החקלאים מיבוליהם ואת רמת החיים באזור.

דוכן קקל בפורום האום ללחימה במדבור (UNCCD) צילום: נציגי קקל לכנס.
דוכן קק"ל בפורום האו"ם ללחימה במדבור (UNCCD) צילום: נציגי קק"ל לכנס.

פרויקט מעניין נוסף שקק"ל השתתפה בו הוא "תלמים במדבר", שהתנהל באזור המדברי טורקאנה שבקניה בשיתוף עם מכון ערבה ללימודי הסביבה, הקהילה המיסיונרית על שם סנט פול, ארגון הסיוע ההומניטרי קריטאס לודוואר והתאחדות האיכרים של טורקאנה. המיזם הציג תכנית פיתוח חקלאי בצפון טורקאנה כמקור לביטחון תזונתי וכפעילות מניבה הכנסה באמצעות שיווק מוצרים חקלאיים. המיזם העניק למגדלים משאבות סולריות שכל אחת מהן יכולה לספק מים לכ-30 חלקות משפחתיות של מטעי תמרים. "תלמים במדבר" הוא דוגמה לשימוש חקלאי בטכניקות ישראליות בעולם המתפתח לשיפור הביטחון התזונתי של התושבים. לאור הצלחת הפרויקט מתכננת קק"ל פעולות נוספות בקניה.

משלחות של אנשי המקצוע בקק"ל השתתפו במהלך העשור בכנסים בינלאומיים בישראל ובעולם ובהם הציגו את הידע והמקצוענות שצברו במהלך השנים בתחומי ייעור באזורים צחיחים, שימור קרקע, שיקום מערכות אקולוגיות ממודברות והיערכות לשינויי אקלים. נציגי קק"ל השתתפו בכנסי האו"ם לשינויי האקלים, שבמסגרתם נוצרו שיתופי פעולה בינם לבין נציגי מדינות רבות הביעו התעניינות בתכנים שהוצגו בדוכן קק"ל.

כנס חשוב נוסף שעסק בשינוי האקלים נערך בשנת 2019 בקובה. בכנס, שאירגן משרד המדע, הטכנולוגיה והסביבה של קובה והשתתפו בו 400 מדענים מ-30 מדינות, הציג המדען הראשי של קק"ל דורון מרקל את ההיערכות בישראל לשינויי האקלים בהיבטים של ייעור ומשק המים. זו הייתה הפעם הראשונה מאז ניתוק היחסים בין ישראל לקובה ב-1973 שמדען ישראלי השתתף בכנס רשמי במדינה זו, שעדיין איננה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

חינוך

בתחום החינוך קיבלה קק"ל בעשור זה החלטה אסטרטגית להקדיש משאבים רבים למסגרות החינוך הבלתי פורמלי, המתנהלות מחוץ לכותלי בית הספר. זאת מתוך תפיסה שהחינוך הבלתי פורמלי, המשוחרר מכללי המבנה הממוסד שקיימים מדרך הטבע בבית הספר, הוא מכשיר יעיל ביותר למימוש מטרות חינוכיות וחברתיות.

בדרך כלל דווקא אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך חשופות פחות לחינוך הבלתי פורמלי, ומתוך אמונה כי חשוב לנצלו להקניית ערכים ולצמצום פערים בחברה הישראלית קיימה קק"ל בתחום זה פעילות רבה בעשור הנוכחי. דוגמה לכך היא תמיכתה תומכת במועצת 18 ארגוני הילדים והנוער ותרומתה להעצמת החניכים המתגוררים בפריפריה שיתוף הפעולה עם ארגונים אלה הוביל ליצירת התכנית “מגשימים עכשיו”, המאתרת ובונה מנהיגות צעירה בפריפריה ומשתתפיה הצעירים עוברים פעילויות להכשרת מנהיגות ולהשגת יעדים חינוכיים-חברתיים הכוללים מפגשים קבועים ורצופים, סמינרים, פעילויות במרכזי השדה, סיורי שטח ופעילויות למידה והתנדבות מעשית.

בית קקל למצוינות בנוף הגליל.  צילום: אבי חיון, ארכיון הצילומים של קקל
בית קק"ל למצוינות בנוף הגליל. צילום: אבי חיון, ארכיון הצילומים של קק"ל

בישראל פועלות יותר מ-50 מכינות קדם צבאיות שחניכיהן מקדישים שנה מחייהם לפעילות חינוכית מעצבת, המחוללת שינוי עמוק בחייהם. קק"ל פרשה את חסותה גם על המכינות הללו, במטרה שבוגרי המכינות הקדם צבאיות שיצאו להגשמה בתום שירותם בצה"ל יהיו אלה שיעבו ערים בפריפריה, יעסקו בחינוך כדרך חיים ויהיו אזרחים בעלי ערכים שהחברה הישראלית זקוקה להם.
קק"ל גם ייסדה ביישוב מצפה אילן הקרוי על שמו של אילן רמון מכינה קדם צבאית חדשה הקרויה "בית אסף", להנצחת בנו אסף רמון פעולה זו נעשתה בסיוע קק"ל צרפת.

כדי ליצור רצף של חינוך בלתי פורמלי מבית הספר היסודי ועד המכינות הקדם צבאיות, מפעילה קק"ל חוגי סיירות בבתי הספר התיכוניים. חוגי הסיירות התרחבו במהלך העשור ופעילים בהם כ-4,000 חניכים הפרושים בכ-50 מוקדים ברחבי הארץ. רבים מבוגרי חוגי הסיירות בוחרים לצאת לפני שירותם הצבאי לשנת שירות ולתרום לחברה בישראל.

תכנית הדגל החברתית החינוכית שקק"ל יזמה והובילה בעשור זה היא הפעלת בתי קק"ל – מרחבים רב-תחומיים הפועלים בפריפריה ומציעים לתלמידים העשרה בשעות אחר הצהריים והערב. בבתי קק"ל נוצרה סביבת לימוד טכנולוגית מעוררת השראה, המעניקה לכל תלמיד ותלמידה תכנית תגבור מותאמת אישית , תוך כדי כך שהיא מעניקה להם הזדמנות להשתתף בפעילות פנאי מעצימה. קק"ל רואה בבתים אלה פלטפורמה חברתית חשובה שתסייע לבני הנוער לפתח כישורי חיים רלוונטיים לעידן המודרני. במרכזי הלמידה שבבתי קק"ל מלמדים מיטב המורים, ובמרכזי העצמה והעשרה שבהם יכולים החניכים להשתתף בסדנאות, להאזין להרצאות מעשירות ולעסוק בפעילות רב תחומית.

עד סיום העשור החלו לפעול שני בתי קק"ל בנוף הגליל ובקריית מלאכי. בית קק"ל שבנוף הגליל כבר הוביל לעלייה של עשרה אחוזים בציוני הבגרות של מקצועות הליבה.

כחלק מהחינוך הבלתי פורמלי העמיקה קק"ל גם את מעורבותה במועצת הילדים ובארגוני הנוער כאשר יצאה בתכנית האסטרטגית "מגשימים עכשיו", המבוססת על התפיסה שלפיה כל אדם כפרט וכחלק מהחברה ראוי להגשים את חלומותיו ואת הפוטנציאל הטמון בו. התכנית יצאה לדרך בשנת 2016, ותוך שלושה חודשים הוקמו 54 קבוצות מנהיגות של בני נוער ביישובי הנגב והגליל. יותר מ-5,000 בני נוער מהפריפריה נחשפו למסלולי שנת שירות, ובאירועים שנערכו ברוח ערכי קק"ל השתתפו מאז למעלה מ-30,000 בני נוער. התוכנית נועדה לחזק את תחושת השייכות של הצעירים לישראל ולקהילתם, להשפיע על השיח החינוכי סביב ערכי הציונות, ולהכשיר בוגרות ובוגרים של ארגוני הנוער להיות חלק מהמנהיגות שתוביל, תשפיע ותגשים מטרות חשובות בחברה הישראלית.

כחלק ממערך החינוך השלימה קק"ל בעשור זה את פיתוח של מרכזי השדה והיער שלה כמוקדי חינוך ונופש. ביער יתיר, ביער שוני, ביער לביא, ביער ציפורי וביער נס הרים. מרכזים אלה, אשר במהלך העשור התארחו בהם מאות אלפי בני נוער, משמשים בסיסים לפעילויות של”ח ולטיולים שנתיים, אירוח תנועות נוער, ארגוני נוער, מכינות קדם צבאיות ונוער מחו"ל.

מרכזי השדה ערוכים לקלוט קהל באוהלים, ובחלקם בבקתות עץ. יש בהם מטבחי שדה וחדרי אוכל, מקלחות, מקרר, שירותים צמודים ומזגן. המרכזים מגודרים ומאובטחים והוכשרו בהם "שטחי גיחה" המתאימים ללינת שטח ולפעילות מחנאית, כיתות לימוד פתוחות וסגורות, מתקני ספורט ונופש ופינות ישיבה בצל עצי היער המאפשרות לימוד חווייתי לצד פעילות בשטח. תכני הפעילות במרכזי השדה הותאמו לעידן המודרני, כמו למשל “חוויער” – משחק ניווט עצמאי מבוסס על טלפון חכם, ניווט בליווי תצלום אוויר ופעילות מקוונת בנושאי הליבה של קק”ל.

בנוסף לפעילותה בישראל, חטיבת החינוך של קק"ל פעלה בעשור זה בצורה נמרצת גם בקרב יהודי התפוצות וקיימה מאות פעילויות חינוך שתרמו להידוק היחסים עם יהדות העולם. מאות אלפי בני נוער מחו"ל השתתפו בפעילויות בישראל. ב"מצעד החיים", מסע משואה לתקומה שמתחיל בפולין בשבוע יום השואה ומסתיים ביום העצמאות בישראל, השתתפו בכל שנה כ-3,500 בני נוער שהחלו בביקור בפולין וסיימו במסע ירוק בשבילי קק”ל ובהצדעה למדינה בכותל המערבי ובלטרון.

בפעולות נוספות רבות השתתפו בני נוער מהקהילות דוברות הרוסית. במסגרת זו נערכו פעילויות לעידוד עלייה בשיתוף תנועת בית”ר העולמית, פעילויות עם תנועות נוער יהודי ובהן חניכי תנועות הנוער הבונים דרור, בית”ר, הנוער הציוני, החלוץ למרחב, השומר הצעיר, מכבי צעיר, תנועת נועם–חזית הנוער, נצר עולמי, בני עקיבא, נצח, צעירי עמי, דור חדש, כינרת ת.נ, הנני יחד ותנועת FZY.

אתגר נגיף הקורונה

בשנת 2020 פרצה מגפת הקורונה, שפגעה תוך כמה חודשים בעשרות מיליונים ברחבי העולם וגרמה למותם של יותר ממיליון איש. ישראל, כמו מדינות רבות, נכנסה לסגרים ממושכים, במהלכם נדרשו אזרחיה להימנע מהתקהלויות וממגע חברתי. תוך כדי ההתמודדות עם הנגיף התברר ששיעור ההידבקות גבוה במקומות סגורים, ואילו במקומות הפתוחים שיעורו זניח, אם שומרים על כמה כללים פשוטים.

ההכרה ביתרון השהייה במרחב הפתוח הגבירה את המודעות לחשיבותם של היערות והפארקים של קק"ל, שקלטו מבקרים רבים וסיפקו את הצורך של הציבור לנפוש בחיק הטבע ולמצוא לעצמם מרגוע לגוף ולנפש בעת מצוקה. ככל הניתן קק"ל אף קיימה בהתאם להנחיות משרד הבריאות אירועים ביערות שהעניקו לציבור אפשרות להירגע מהתחושות הלא קלות שליוו את הסגר הממושך.

היכל קקל - אמפיתאטרון מותאם קורונה ביער בן שמן.  צילום: עובדי קקל
"היכל קק"ל" - אמפיתאטרון מותאם קורונה ביער בן שמן. צילום: עובדי קק"ל

דוגמה לכך היא פתיחת חגיגות יום ההולדת ה-120 לקק"ל בסדרת אירועים מוסיקליים ביער בן שמן בחודש אוגוסט 2020, לאחר זמן רב שבו לא ניתן היה לקיים אירועים ביערות בפרט ובישראל בכלל הקימה קק"ל אמפיתאטרון מותאם קורונה באישור משרד הבריאות והיתה הראשונה להזמין את הציבור לאירועי תרבות שזכו להצלחה עצומה.

בטרם נפתחו אולמות התרבות האחרים במדינה, נענו מיטב אמני ישראל לקריאה לשוב ולהופיע אל מול הקהל שהתגעגע אליהם, ויער בן שמן הפך במשך שבועיים למרכז המוסיקה בישראל. ההיענות של הציבור להגיע להופעות ביער היתה מעל ומעבר וקק"ל גאה בהזדמנות שניתנה לה להחזיר לחיים את העשייה התרבותית בישראל לאחר תקופה ארוכה של שקט שנכפה עליה ולשמח את ציבור שוחרי התרבות שהגיעו לחגוג ביער בן שמן איתה ועם האמנים, אשר גם הם חזרו כולם והביעו במהלך ההופעות את התרגשותם לשוב להופיע ולפגוש את הקהל והביעו תודה גדולה לקק"ל על שאפשרה זאת.

הופעתו של הזמר שלומי שבת ביער בן שמן בתקופת הקורנה.  צילום: עובדי קק"להופעתו של הזמר שלומי שבת ביער בן שמן בתקופת הקורנה. צילום: עובדי קק"ל

בחודשים הבאים המשיכה קק"ל לקיים ביערות בפארקים מגוון אירועים וטיולים מתאימים להגבלות הקורונה שסייעו לציבור להתגבר על קשיי תקופת המגפה.

סיכומי העשור

"חזון ועשייה" -
ספר המסכם את פעילות קק"ל בתקופת כהונת דניאל עטר כיו"ר הדירקטוריון, 2020-2015:

לדפדוף בספר בגרסה מקוונת »

להורדת הספר "חזון ועשייה" כקובץ »

דו"ח מאת אפי שטנצלר עם סיום כהונתו כיו"ר הדירקטוריון, נובמבר 2015:

להורדת הדו"ח »