פרויקט "זרעים של תקווה" באוניברסיטת הרמאיה שבאתיופיה

הפרויקט הוצג במסגרת יום פתוח שקיימו קק"ל וחב' פייר פלאנט הישראלית, והשתתפו בו עשרות נציגים מתחום החקלאות. מנהל משתלת גולני בקק"ל הירוי אמרה שהשתתף באירוע עורר התרגשות והערכה רבה בקרב המשתתפים כשהציג את פעילותה המשותפת של קק"ל וחב' פייר פלאנט באנגלית ובאמהרית.
הדיונים התמקדו בפרויקט "זרעים של תקווה" שמטרתו לספק לחקלאים בעלי משקים קטנים במזרח אתיופיה זרעי עגבניות עמידים המתאימים לאקלים צחיח למחצה. היום הפתוח נחל הצלחה גדולה והשתתפו בו כ- 75 מוזמנים ממשרדי החקלאות האזוריים, קואופרטיבים חקלאיים, חקלאים, חוקרים ואנשי אקדמיה ונציגי התקשורת המקומית.
 
המוזמנים סיירו בשדה מבחני הזנים, קיבלו הסברים מקצועיים וראו במו עיניהם את התוצאות המעולות של קליטת הזנים המקצועיים בשטח בהשוואה לזנים המקומיים. בהמשך היום נערכו הרצאות במבנה ההדרכה של האוניברסיטה.
משתתפי יום העיון בחלקת המחקר באתיופיה. צילום: ארכיון צילומי קק"ל
פייר פלאנט היא חברת הזנק חברתית שנוסדה ב-2011 על ידי ד"ר שושן הרן, ומטרתה לטפל בבעיית המחסור בזרעים באיכות גבוהה, שאיתה מתמודדים חקלאים בעלי משקים קטנים במדינות מתפתחות. החברה מזהה זנים שמתאימים לאזור המיועד, מספקת הדרכה חקלאית מותאמת-אזור לחקלאים המקומיים ומספקת להם זרעים באשראי במשך עונות הגדילה הראשונות. הגישה לזרעים בעלי איכות גבוהה שמותאמים לתנאים המקומיים תאפשר לחקלאים לגדל ולמכור יבול משמעותי, שיוכל לספק הכנסה נוספת, בטחון תזונתי ותזונה משופרת עבור הקהילה כולה.

הפרויקט עורר עניין רב בקרב המשתתפים, ובמהלך הדיונים הובעה הערכה רבה ליכולות הטכנולוגיות של ישראל ולרוח ההתנדבות והסיוע של הישראלים, בבואם לתרום לפיתוח החקלאות באתיופיה תוך דגש על סיוע לחקלאים בעלי המשקים הקטנים.

מנהל משתלת גולני הירוי אמרה הציג את פעילותה הנרחבת של קק"ל בתחומי הייעור והסביבה, משק המים, ההתיישבות, התיירות, החינוך, המחקר והפיתוח ואת הקשרים הבינלאומיים שקק"ל מקיימת בנושאים שונים.

מנהל משתלת גולני הירוי אמרה נושא דברים ביום הפתוח.  צילום: ארכיון צילומי קק"למנהל משתלת גולני הירוי אמרה נושא דברים ביום הפתוח. צילום: ארכיון צילומי קק"ל

במהלך היום הפתוח התקיימו מספר שיחות לגבי יצירת אפשרות למעורבות קק"ל בנושאים נוספים העשויים לסייע לפיתוח החקלאות והסביבה, כגון ניהול מקורות המים, סיוע בתחום ייצור השתילים ופיתוח תחום היערנות באתיופיה.

ד"ר שושן הרן הרצתה בנושא מחקר הזנים המקצועיים בהשוואה לזנים המקומיים, בהציגה נתונים מפורטים שנאספו במחקר שנערך באוניברסיטה ובוטג'ירה במרכז הארץ באתיופיה, ועל שיתוף הפעולה בן קק"ל לפייר פלאנט.

נושאים לפיתוח עתידי

בדיון שהתקיים לאחר ההרצאות הועלו הנושאים הבאים:

  • המשך פרויקט זרעי העגבניות עד קבלת התוצאות הסופיות.
  • בקשה למעורבות יתר של אנשי מקצוע וחוקרים בפרויקט הקיים והעתידי.
  • בקשה למעורבות של קק"ל בנושאים נוספים העשויים לסייע לפיתוח החקלאות והסביבה כגון ניהול מקורות המים, הקמת משתלת ירקות, שיפור ייצור שתילי יער. טיפול בשטחים פתוחים וייעור מדברי.
  • בקשה לקבל עזרה מאנשי מקצוע גילמאים ו/או מתנדבים שיכולים לתרום לפיתוח החקלאות באתיופיה בתחומים שונים.
חלקת העגבניות שפותחו במסגרת המחקר. צילום: ארכיון צילומי קק"ל

במהלך ביקורו נפגש הירוי אמרה יחד עם צוות מומחים מפייר פלאנט ישראל, בראשותה של ד"ר שושן הרן עם ראשי אוניברסיטת הרמאיה, אנשי מקצוע וחוקרים. בפגישות נדון המשך פרויקט מחקר העגבניות והרחבתו לבחינת מינים אחרים כמו פלפל חריף, בצל וגזר. כמו נדונו שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לפייר פלאנט, מעורבות קק"ל בפרויקט והרחבת המעורבות בו של אנשי מקצוע וחוקרים.

לאחר הדיון ביקרו אמרה ואנשי פייר פלאנט בחלקת הניסוי, שם קיבלו ממנהל הטכנולוגיה בפייר פלאנט ד"ר אלון הברפלד הסבר על הזנים המקצועיים בהשוואה לזנים המקומיים, שיטות הכנת השטח, השקיה, דישון, מחלות ומזיקים. בחלקת הניסוי נשעה שימוש בכ-20 זנים שונים. מתוכם יבחר את הזן המתאים לאזור, והוא יסופק לחקלאים המקומיים כדי שיוכלו להגדיל את הכנסתם ולשפר את בריאותם.

אמרה ביקר גם במשתלה מקומית שמספקת שתילים לאזור ונפגש עם האחראי עליה, פרופסור לייעור ומדעי הסביבה, שהסביר על ייעור וייצור שתילים באזור. אמרה ציין כי "שיטות הגידול שלהם שונות משיטות הגידול שלנו ולאחר שקיבלו הסבר וצפו בסרטונים על משתלת גולני, ביקשו המשתתפים את סיועה של קק"ל בנושא שיפור ייצור שתילים איכותיים והיכולת להגדיל את הישרדות השתילים בשטח."

הביקור המחיש את חשיבותו של פרויקט פייר פלאנט בשיתוף קק"ל לפיתוח החקלאות באתיופיה, שלמעלה מ- 80% מאוכלוסייתה עוסקת בחקלאות. הצלחת הפרויקט תשפר את רמת ההכנסה של החקלאים פי חמישה. לכן גם חשוב להרחיב את השתתפותם של אנשי מקצוע וחוקרים מקומיים בפרויקט הקיים ובפרויקטים עתידיים.