עם התחממות האקלים, תקופת הסיכון לשריפות שריפות יער לא מבוקרות התארכה מתחילת האביב ועד סוף הסתיו. שריפות מהוות סכנה ממשית ומיידית ליערות ישראל, למערכת האקולוגית וליישובים הסמוכים. בניגוד לאזורים אחרים בעולם בהם גורמי טבע כברקים מחוללים שריפות, בישראל הגורם הבלעדי כמעט להתלקחות אש הוא הגורם האנושי. כמעט כל שריפה שפורצת ביערותינו היא מעשה ידי אדם, בין אם מדובר ברשלנות של מטיילים וחקלאים, פעילות צבאית או הצתות מכוונות. עם זאת, התלקחות ראשונית היא רק תחילת הסיפור. כדי ששריפה מקומית תהפוך ל"שריפת ענק" הרסנית (שריפת קיצון), נדרש שילוב של שלושה גורמים מרכזיים: תנאי מזג אוויר קיצוניים הכוללים יובש, חום ורוחות עזות; טופוגרפיה תלולה המאיצה את התפשטות האש; ומעל הכל – רצף של חומר בעירה יבש וצפוף. כאשר הצמחייה צפופה ורציפה, האש יכולה לטפס מהקרקע אל צמרות העצים ("סולם אש") ולנוע במהירות אדירה, מה שהופך את המניעה והטיפול בצומח לקו ההגנה החשוב ביותר שלנו.