יער לנדוי

יער לנדוי, השוכן בפאתי קרית טבעון, מנציח את זכרו של שמואל חיים לנדוי (1928-1892), הוגה דעות ומראשי תנועת הפועל המזרחי.  היער ניטע ביוזמת קק"ל על ידי חברי מושב שדה יעקב ב- 1931.  ביער שרידי חקלאות עתיקה מבית שערים הקדומה , שהגיעה לשיא תפארתה בימי רבי יהודה הנשיא שהעביר אליה את הסנהדרין (170 לספירה בקירוב) ולמרות שעבר לציפורי שב להיקבר בבית שערים שהפכה לאתר קבורה יהודי ענק.


תעודת זהות

חניון ביער לנדוי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
חניון ביער לנדוי. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

• מרחב: צפון

• אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל: גליל מערבי - כרמל

• אתרים מיוחדים ביער: שביל ראשית ההתיישבות הציונית.

אתרים נוספים בסביבה: קרית טבעון, יקנעם, שדה יעקב, צומת אלונים.

• איך להגיע? רחבת החניה של חורשת השומרים, נמצאת ברחוב השומרים בקרית טבעון. הבאים ממרכז הארץ ייסעו לצומת יקנעם (כביש 70).  כאן יש לנסוע צפונה כחצי קילומטר ולפנות ימינה לעבר צומת השומרים(כביש מספר 722), מיד לאחר הכניסה לשדה יעקב יש לפנות שמאלה ולעלות לכיוון שיכון אלה שבקרית טבעון ולהמשיך לרחוב השומרים.

הבאים מחיפה ייסעו לקרית טבעון (כביש 75).  צומת השומרים נמצא ממזרח ליישוב. בצומת פונים ימינה (כביש מספר 722), ומגיעים לאחר כקילומטר  לפניה ימינה ולעליה לכיוון שיכון אלה שבקרית טבעון ומשם להמשיך לרחוב השומרים.

הבאים מצפון הארץ יגיעו לצומת אלונים (כביש 75 מנצרת, או כביש 77 מצומת הסוללים).  מצומת אלונים יש להמשיך כקילומטר לצומת השומרים.  כאן יש לפנות שמאלה ואחרי כקילומטר  מגיעים לפנייה ימינה ולעליה לכיוון שיכון אלה שבקרית טבעון ומשם להמשיך לרחוב השומרים.

הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.

  למפת יער לנדוי

על היער

הגבעה שבה צומח יער לנדוי נושאת שרידים מבית שערים הקדומה, בעיקר חציבות של מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית. בית שערים הגיעה לשיא תפארתה בימיו של רבי יהודה הנשיא, שהעביר אליה את מושב הסנהדרין (170 לספירה בקירוב).  מאוחר יותר אמנם רבי יהודה עבר לציפורי, אך לאחר מותו הובא לקבורה בבית שערים ובעקבות כך הפך בית הקברות של העיירה לאתר קבורה יהודי ענק.

לאחר שקק"ל רכשה את אדמות בית שערים, התיישבו בה בשנת 1924 חסידי יבלונה, קוז'ניץ ואחרים שעלו ארצה מפולין. הם הקימו את היישובים נחלת יעקב וזכרון אברהם, אך לא עמדו בתלאות הקדחת ובקשיי הסביבה וסופו של דבר עזבו את המקום והקימו את כפר חסידים.
 
טיול ביער לנדוי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
טיול ביער לנדוי. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

מסלולי טיול ואופניים


למידע מפורט על מסלולי טיול ביער לנדוי:

שביל ההתיישבות הדתית

בשנת תשס"ח פרצה קק"ל את השביל ביער, כהוקרה לפועלם של חלוצי תנועת הפועל המזרחי.  מרחבת החניה של חורשת השומרים השביל יורד במדרון לאחר שנחלוף על פני גרם מדרגות היורד למטה, נפנה ימינה בשביל בין עצי אורן ירושלים ועצי חרוב אשר ניטעו בידי קק"ל לבין עצי אלון תבור, הצומחים כאן בר. מלווים אותם עוזרר קוצני, לבנה רפואי, אלה ארצישראלית ואשחר ארצישראלי.  בין הסלעים בולטים במיוחד אזוב מצוי וזוטה לבנה ובחורף מתכסה המדרון בפריחה עונתית של כלניות ורקפות.  השביל כולו זרוע במתקנים חקלאיים קדומים, חצובים בסלע.

השביל מגיע לאחר כ-200 מטרים לדרך עפר.  צועדים בדרך ימינה, במורד המדרון, ולאחרכ-100 מטרים השביל שוב פונה ימינה במורד בתוככי היער.  זהו יער מעורב של עצים נטועים עם עצי בר. השביל מגיע לאלון הגדול שברחבת החניה של בית הקברות של קרית טבעון משם השביל אוגף את בית הקברות ועולה בגרם מדרגות חזרה לכיוון חורשת השומרים.

מומלץ להמשיך היישר לפנים, קק"ל הקימה כאן חניון ובו מתקני שעשועים המתאימים גם לנכים. בקצה המזרחי של היער נמצא מצפור לזכרם של חיים שמעון ופעשא אלפרט. זוהי תצפית מקסימה, המשקיפה על קרית טבעון, הרי נצרת, גבעת המורה, הגלבוע ועמק יזרעאל.  למרגלות המצפור נראים היטב בתי מושב שדה יעקב.

כמו כן, כדאי לצאת מהחורשה לרחוב השומרים.  במפגש רחוב השומרים עם רחוב יזרעאל נמצאת אנדרטה בתוך גן המציינת את המקום בו נרצח השומר אלכסנדר זייד. זייד (1938-1886) נרצח כאן כאשר היה בדרכו לאתר ההתיישבות הזמני של קיבוץ אלונים, הנמצא סמוך לכאן. בסמוך לאנדרטה לזכרו נמצא שלט נוסף המציין את המקום בו ארבו לו רוצחיו.

בצדו השני של רחוב השומרים נמצא פתח בית הקברות המיוחד, שבו קבורים חברי אגודת השומרים, ביניהם גם אלכסנדר זייד. מצבות הקברים בנויות מאבנים בלתי מסותתות והמקום כולו משרה אווירה מיוחדת.

בשנת תרפ"ו (1926) עלתה למקום "קבוצת הרועים". חבריה ביקשו להקים כפר של רועים. הניסיון הרומנטי משך אליהם גם אנשים מתל אביב, ביניהם המשורר אלכסנדר פן, שכתב כאן אחדים משיריו היפים.  לאחר מספר ניסיונות התיישבות כושלים, עזבו הרועים את גבעות בית שערים. מי שנשאר במקום היה השומר אלכסנדר זייד, שהתגורר במקום עד שנרצח (1938).

בשנת תרפ"ז (1927) נוסד מושב שדה יעקב, המושב הראשון של הפועל המזרחי בעמק יזרעאל. מייסדיו, חלוצים עובדי אדמה, חדורי אמונה באהבת הארץ ואהבת התורה, התיישבו תחילה בגבעת בית שערים ורק אחר כך עברו להתיישבות קבע בעמק יזרעאל, למרגלות במקום מושבם הנוכחי.  שם היישוב מנציח את הרב יצחק יעקב ריינס, מייסד הפועל המזרחי.
 
שלט הנצחה ביער לנדוי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
שלט הנצחה ביער לנדוי. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

היסטוריה

תנועת הפועל המזרחי
תנועת הפועל המזרחי יסדה שמונה יישובים לפני קום המדינה ועוד97 יישובים לאחר מלחמת העצמאות, ביניהם 18 יישובים בגוש קטיף. התנועה דוגלת בטיפוח ערכי תורה ועבודה, בהתיישבות חלוצית של חברת עובדים, ובחינוך הדור הצעיר לאהבת הזולת, אהבת הארץ ואהבת התורה.

הרב שמואל חיים לנדוי - שח"ל
"תורה ועבודה - שניים שהם אחד במקור, ברוח ובמחשבה" (שח"ל).  חנוכת השביל נעשתה במלאת שמונים שנה לפטירתו של אחד ממנהיגיה הבולטים של הציונות הדתית. שמואל חיים לנדוי (שח"ל) נולד בתרנ"ב 1892 בפולין למשפחה חסידית. כבר בגיל צעיר הוא שילב לימודי קודש עם פעילות ציבורית ועיתונאית במסגרת תנועת "המזרחי" ערך שני עיתונים: "המזרח" ו"הקדם".

בשנים 1922-1925 ריכז את עבודת ההנהלה  של "צעירי המזרחי"  והקים חוות הכשרה חקלאית כהכנה לעליה לארץ.   הוא ראה ב"מזרחי" תנועה של תחייה דתית לאומית ברוח נביאי ישראל. בהקשר לכך טבע את הסיסמא " המרד הקדוש",  מרד בסדר החברתי הגלותי והמרתו בחברה צודקת ויצרנית.

כשהוקמה תנועת "הפועל המזרחי" ב-1922 הוא הפך למנהיגה הרעיוני והמדיני.  ב- 1926 עלה לארץ והתיישב בירושלים.  הוא זכה להערכה רבה גם מצד תנועות ציוניות שחבריהן היו רחוקים מחיי תורה ומצווה. פעל לאיחוי הקרע בין שני חלקי הפועל המזרחי" לתנועה אחת ולאיחוד קופות החולים של ההסתדרות הכללית והפועל המזרחי".  הרב לנדוי נפטר ממחלה בהיותו בן שלושים ושש בלבד, אך הותיר אחריו כתבים רבים ומסורת של עשייה ציונית ברוח המסורת היהודית.
תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים
יער לנדוי שוקם ופותח בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים »