כתב האמנה בין ממשלת ישראל וקק"ל

נוסח האמנה

וזאת האמנה שהיום הזה נחתמה בירושלים בין מדינת ישראל המיוצגת לענין על ידי שר האוצר, ובין קרן קיימת לישראל, על דעת ההסתדרות הציונית העולמית, המיוצגת לענין זה על ידי יושב ראש מועצת המנהלים של קרן קימת לישראל.

א. למן היווסדה לפני יובל ומעלה, פעלה הקרן הקימת לישראל ברכישת מקרקעים בארץ ישראל והעברתם לבעלות העם, בהכשרת מקרקעים וייעורם, בהחכרת מקרקעים להתישבות ולשיכון ובהנהלת משק מקרקעיה. העקרון היסודי של הקרן הקימת לישראל הוא כי המקרקעים לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם וימסרו בחכירה בלבד.

ב. לאחר קום המדינה הלך ופחת היקף רכישת המקרקעים על ידי הקרן הקימת לישראל מידי בעלים לא יהודים, ואילו ממדיה של גאולת האדמה מן השממה הלכו ורחבו, המדינה נהיתה בעלת רוב האדמות ישראל, והממשלה מנהלת ומפתחת המקרקעים האלה.

ג. ממשלת ישראל והקרן הקימת לישראל גמרו אומר לסלק את הכפילות שנוצרה בניהול אדמותיהם הידי מוסדות שונים, לאחד בידי המדינה את ניהול אדמות אלה, שמירתן והטיפול בהן, ולחזק את ידי הקרן הקימת לישראל בהגשמת יעודה של גאולת הקרקע מן השממה.

אשר על כן הסכימו ביניהם בעלי האמנה לאמור:

1. עם תחילתו של חוק יסוד: מקרקעי ישראל (להלן באמנה הזאת - "החוק") ירוכז ניהול הקרקעות, שהם אדמת המדינה, ואדמת רשות הפיתוח, או אדמת הקרן הקימת לישראל, בין אם נרכשו בעבר ובין אם יירכשו להבא, בידי המדינה.

2. הממשלה תקים מינהל מקרקעי ישראל (ולהלן "המינהל") ותמנה, לאחר התייעצות עם הקרן הקימת לישראל, מנהל שיעמוד בראש המינהל. המנהל יהיה כפוף לשר שיתמנה על  ידי הממשלה לביצוע אמנה זו (להלן - "השר").

3. על אף האמור בסעיף אחד, לא יחול שינוי בבעלות המקרקעים כפי שהיא רשומה בספרי האחוזה, אלה במידה שבעלי האמנה יסכימו, לענין מקרקעים מסוימים, לרושמם על שם המדינה, או על שם הקרן קימת לישראל, אם בדרך חילופין ואם בדרך אחרת.

4. מקרקעי ישראל יתנהלו לפי החוק, לאמור על פי העקרון כי אדמה אינה נמכרת אלה נמסרת בחכירה בלבד, ולפי המדיניות הקרקעית שתיקבע על ידי המועצה שהוקמה לפי  סעיף 9. המועצה תקבע את המדיניות הקרקעית במטרה להגביר את כח הקליטה של האדמה ולמנוע ריכוזים קרקעיים בידי יחידים. אדמות הקרן הקימת לישראל ינהלו, נוסף לכך, בכפיפות לתזכיר ולתקנות ההתאגדות של הקרן הקימת לישראל.

5. ראה המינהל, לענין עסקה פלונית, צורך לסטות מעקרונות המדיניות כאמור בסעיף 4, בפרט זה או אחר, לא תעשה עיסקה כאמור אלה באישור המועצה שהוקמה לפי סעיף 9. ולגבי מקרקעים הרשומים על שם הקרן הקימת לישראל - בהסכמת הקרן הקימת לישראל, ולגבי מקרקעי ישראל אחרים - בהסכמת השר.

6. כל עיסקה במקרקעי ישראל תעשה בידי המינהל בשם הבעלים הרשומים של אותם מקרקעים ובתורת סוכנים, וכל פירות אותם המקרקעים הם נכס בעליהם הרשומים, והמדינה מקבלת עלעצמה, תמורת אמנה זו, לשאת בהוצאות המנהל.

7. המינהל ימסור לבעלים הרשומים של מקרקעי ישראל, אחת לשלושה חודשים (ובפעם הראשונה כתום ששה חודשים מיום תחילתו של החוק), דין וחשבון על ההכנסות וההוצאות בניהול מקרקעיהם. בהוצאות יכלל סכום קבוע שייקבע על ידי המינהל, אם כאחוז מסויים מן ההכנסות ואם במכסה החלה על כל שטח אדמה מסויים. עם מסירת דין וחשבון כאור, יראו כל יתרה המופיעה בו לזכות הקרן הקימת לישראל, כחוב המגיע לה והעומד לפרעון מאת המדינה, וכל יתרה המופיעה בו לחובת הקרן הקימת לישראל, כחוב המגיע והעומד לפרעון ממנה למדינה.

8. המינהל ימסור לממשלה ולקרן הקימת לישראל אחת לשנה, דין וחשבון על כלל פעולותיו.

9. הממשלה תקים מועצה, בראשות השר, שתקבע את המדיניות הקרקעית, תאשר הצעת תקציב של המינהל, ותפקח על פעולות המינהל ואל אופן ביצוע אמנה הזאת. מספר חברי המועצה יהיה 13: מחציתם פחות אחד ימונו על פי הצעת הקרן הקימת לישראל. ניתן יהיה להחליף את חברי המועצה באחרים באותה דרך בה נתמתנו החברים היוצאים, הודעה על מינוי המועצה ושמות חבריה, כפי שיתמנו מזמן לזמן, תפורסם ברשימות.

10. הכשרת מקרקעי ישראל וייעורם ירוכזו בידי הקרן הקימת לישראל שתקים לשם כך מינהל פיתוח קרקע (ולהלן - "מינהל הפיתוח"). הקרן הקימת לישראל תמנה, לאחר התיעצות בשר, מנהל שיעמוד בראש מינהל הפיתוח ושיהיה כפוף לקרן הקימת לישראל.
 

שר האוצר, מר לוי אשכול (מימין) ויו''ר מועצת המנהלים של קק''ל, מר יעקב צור. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
שר האוצר, מר לוי אשכול (מימין) ויו''ר מועצת המנהלים של קק''ל, מר יעקב צור. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל

 
11. מינהל הפיתוח יערוך אחת לשנה (ובפעם הראשונה כתום שלושה חודשים מיום תחילתו של החוק). תכנית לפיתוח מקרקעי ישראל וייעורם, ויגיש תכנית זאת לממשלה ולקרן הקימת לישראל: התכנית תיערך תוך תיאום מלא עם שר החקלאות.

12. מדור הייעור שבמשרד החקלאות יעסוק להבא במחקר של ייעור בלבד; ואולם שר החקלאות יוסיף להיות ממונה על ביצוע פקודת היערות 1926, באמצעות מינהל הפיתוח.

13. מינהל הפיתוח יעסוק בפעולות הכשרה, פיתוח וייעור של מקרקעי קרקעי ישראל, יחולו הבעלים הרשומים: והקרן הקימת לישראל מקבלת על עצמה, תמורת אמנה זאת, לשאת בהוצאות המנהליות של מינהל הפיתוח.

14. ההוצאות הכרוכות בפעולות הכשרה פיתוח או ייעור של מקרקעי ישראל, יחולו על הבעלים הרשומים של המקרקעים אשר בהם הפעולה נעשית, ומנהל הפיתוח ימסור אחת לשישה חודשים(ובפעם הראשונה כתום תשעה חדשים מיום תחילתו של החוק), דין וחשבון כאמור יראו כל יתרה המופיעה בו לחובת המדינה או רשות הפיתוח כחוב המגיע מהם והעומד לפרעון לקרן קימת לישראל.

הטילה הממשלה על מינהל פיתוח לבצע פעולות הכשרה, פיתוח או ייעור של מקרקעים הרשומים על שם הקרן הקימת לישראל, והקרן הקימת לישראל הודיעה לממשלה בכתב, לפני ביצוע הפעולה, שאין ביכולתה לבצעה על חשבונה, תישא המדינה בהוצאות הכרוכות בפעולה כאמור, והוצאות אלה ישולמו לקרן הקימת לישראל אם במענק, בהלוואה, בחילופי נכסים, ואם בדרך אחרת - הכל כפי שהוסכם בין הממשלה ובין הקרן הקימת לישראל.

15. המועצה הקיימת ליד הקרן הקימת לישראל לעניני הכשרת המקרקעים ופיתוחם, תקבע את מדיניות הפיתוח בהתאם לתוכנית הפיתוח החקלאית של שר החקלאות, תאשר הצעת תקציב של מינהל הפיתוח, תפקח על פעולות מינהל הפיתוח ועל אופן ביצועו את האמנה הזאת. מספר חברי המועצה יהיה 13: מחציתם פחות אחד ימונו על ידי הממשלה. ניתן יהיה להחליף את חברי המועצה באחרים באותה דרך בה נתמנו החברים היוצאים. בראש המועצה יושב ראש מועצת המנהלים של הקרן הקימת לישראל או מי שהקרן הקימת לישראל מינתה אותו לכך.

16. הקרן הקימת לישראל תוסיף לפעול כמוסד של ההסתדרות הציונית העולמית בקרב הציבור היהודי בארץ ובגולה באיסוף כסף לגאולת אדמה מן השממה ובהסברה ובחינוך ציוני-ישראלי, והממשלה תושיט לקרן הקימת לישראל עזרה בפעולות הסברה ותעמולה בישראל ובחוץ לארץ.

17. תקפה של אמנה זו הוא מיום תחילתו של החוק, ותעמוד בתקפה חמש שנים. לא הודיע אחד מבעלי האמנה, לפחות שישה חדשים לפני תום חמש השנים, על רצונו שלא לחדש אמנה זאת, יוארך תקפה של האמנה אוטומטית לחמש שנים נוספות, וכן לתקופות של חמש שנים נוספות עד סוף הדורות.

18. בוטל או תוקן החוק, רשאית הקרן הקימת לישראל להסתלק מאמנה זאת בתיתה הודעת הסתלקות בכתב לממשלה, ואולם הקרן הקימת לישראל תהא מנועה מלהסתלק מן האמנה  הזאת אם הממשלה הודיעה לה מראש, בכתב, על הצעת התיקון או הביטול והקרן הקימת  לישראל לא הביעה התנגדות.

19. פג תקפה של אמנה זו, אם לפי סעיף 17 ואם לפי סעיף 18. יוחזר המצב שהיה קיים ערב תחילתו של החוק, על כנו; והממשלה מתחייבת להציע לכנסת את החקיקה הדרושה לכך.

20. ראה אחד מבעלי האמנה להביא שינוי באמנה, יתן על כך הודעה בכתב לרעהו, אשר חייב להשיב על ההצעה, בחיוב או בשלילה, תוך שישה חדשים מיום מתן ההודעה. השיב בחיוב - יראו את האמנה כמתוקנת לפי ההצעה והקבלה מיום מתן התשובה.

21. בעלי האמנה יעשו את כל הדרוש והמועיל לביצוע אמנה זו ויהיו קשורים בה לכל דבר.

ולראיה באו על החתום בשם מדינת ישראל שר האוצר מר לוי אשכול, ובשם קרן קימת לישראל יו"ר מועצת מנהליה, מר יעקב צור, בירושלים, ביום כ' בכסלו תשכ"ב (28 בנובמבר 1961).
 

צילום: ארכיון קק