משתלות קק"ל

על משתלות קק"ל

גידול צמחים ושמירה על ישראל ירוקה הם גם מדע וגם אומנות. שלוש המשתלות של קק"ל, הממוקמות בצפון הארץ, במרכזה ובדרומה, הן, למעשה, מעבדות בהן מגדלים זנים שונים של עצים וצמחים ליערות ולשטחים הפתוחים של ארצנו. המשתלות, המשויכות לאגף הייעור של קק"ל, מותאמות לצרכים הייחודיים ולתנאי האקלים של האזורים בהם הן ממוקמות.

השקיה במשתלת גילת בדרום. צילום: פבלו צ'רקסקי
השקיה במשתלת גילת בדרום. צילום: פבלו צ'רקסקי

בעבר, היה כל יערן אחראי על החלקה שלו ופעל במידה רבה לפי ראות עיניו, בהתבסס על הידע האישי והניסיון שלו. כיום מתבצע תכנון לטווח ארוך ולטווח קצר עבור היערות והפארקים של קק"ל, והמשתלות מספקות את העצים והצמחים המתאימים ביותר לכל אתר.

כבר בתנ"ך נאמר "כי האדם עץ השדה", וכמו אנשים, גם העצים מדברים ומבטאים את הצרכים שלהם ואת המצב הכללי בו הם נמצאים, דרך גודל העץ, צבעו, עובי הגזע שלו, ועוד. העובדים במשתלות קק"ל לומדים כיצד לתקשר עם העצים, ויודעים שהתקשורת טובה כשהם מצליחים לייצר עצים בריאים שצומחים ומתפתחים.

הזרעים מגיעים למשתלות ממרכז הזרעים של קק"ל בבית נחמיה. במשתלה הם מועברים לחדר סגור בו הם נובטים - תהליך שאורך כשלושה שבועות עד חודש. אחר כך שותלים כל נבט עדין במצע מיוחד בתוך שרוול פלסטי שחור, והשרוולים מועברים החוצה, למקום פתוח אך מוגן. עד שניתן לטעת את השתיל באדמה עובר פרק זמן האורך בין שישה לעשרה חודשים, תלוי בזן.

יש לציין שמשתלות קק"ל מספקות עצים וצמחים לא רק לפארקים וליערות, אלא גם למרחבים אורבאניים דוגמת גנים ציבוריים, בתי ספר, נוף הערים, בסיסי צה"ל, ועוד. המשתלות מקיימות קשר הדוק עם משרד החקלאות, העיריות, המועצות האזוריות וגופים ציבוריים רבים נוספים, כדי לתכנן את העתיד ולספק את הצרכים השונים. כפי שאומר ניר מדין, מנהל משתלת אשתאול: "במובן מסוים, התפקיד שלנו הוא לעקוף את הטבע, שמעוניין יותר בקיום המין מאשר בכל פרט ופרט. אנחנו משיגים את המטרה שלנו על יד זה שאנו נותנים לשתילים תנאים אופטימאליים בכל הנוגע למים, אדמה, תזמון, ועוד, כדי להגיע לייצור מקסימאלי".

משתלת גולני בצפון

משתלת גולני, הממוקמת בסמוך לצומת גולני בצפון, משתרעת על פני כ-65 דונם, כאשר 25 מתוכם למטרת גידול שתילים. כיום, המשתלה מייצרת כ-450 אלף שתילים בכל שנה. המשתלה מנוהלת על ידי הירוי אמרה מאז שנת 2000. בדומה למצב במרכז הארץ, רוב העצים שמגדלים כאן מיועדים לחידוש יערות ישנים או לשיקום יערות שנשרפו, מכיוון שיש מעט מאוד שטחים פתוחים לנטיעה באזורים אלו. המשתלה משתפת פעולה עם חברי "השומר החדש", ארגון שמגן על היישובים בצפון מפני פריצות וגניבות, המתנדבים במשתלה ועובדים יחד עם אנשי קק"ל בעונות השנה בהן יש צורך בעזרה נוספת.

אחד המאפיינים המיוחדים של משתלת גולני הוא צמחי המים, דוגמת הפפירוס, שהמשתלה מגדלת עבור פארק אגמון החולה של קק"ל. בנוסף, המשתלה מייצרת שלושה סוגים של עצי ארז, כולל ארז הלבנון וזן של ארז שיובא ארצה מהרי ההימלאיה הרחוקים. עצים אלה עמידים בפני סופות שלגים, וענפיהם אינם נשברים בקלות כמו אלו של עצים אחרים, שניזוקו קשות בסופה הגדולה שפקדה את הארץ בחורף האחרון. בדומה למשתלות האחרות של קק"ל, משתלת גולני הופכת גם לבית לעצים מבוגרים שמועתקים מאתרי בנייה או אתרי סלילת כבישים, עד שנמצא להם בית חדש. רק לאחרונה הועתק לקריה בתל אביב עץ זית עתיק, בן כמה מאות שנים. במיקומו החדש, יכול הרמטכ"ל להתבונן בעץ כל יום מחלון משרדו.

התכניות של משתלת גולני לעתיד כוללות מערכת מתקדמת למיחזור מים, שתטפל במי ההשקיה של המשתלה ותאפשר שימוש חוזר בהם.

מנהל משתלת גולני הירוי אמרה מחזיק שתיל. צילום: תניה זיסקינד
מנהל משתלת גולני הירוי אמרה מחזיק שתיל. צילום: תניה זיסקינד

משתלת אשתאול במרכז

משתלת קק"ל באשתאול מספקת עצים ושיחים לאזור המרכז, עד ליקנעם בצפון. בדומה לצפון, גם באזור המרכז אין הרבה שטח לנטיעות חדשות, כך ש-350 אלף השתילים שמגדלים במשתלה מיועדים בעיקר לחידוש יערות, שיקום שריפות ומרחבים ציבוריים. כך, למשל, סיפקה משתלת אשתאול לאחרונה שתילים לפארק אריאל שרון בחוצות תל אביב, כדי לעזור ליצור ריאה ירוקה גדולה לגוש דן.

כפי שהסביר ניר מדין, מנהל המשתלה, "קק"ל מחויבת גם לחינוך ולקידום סדר יום ירוק. היא אינה עסק פרטי למטרות רווח, ובכדי לשרת את המטרה הזו, חשוב שיש משתלות באזורים השונים של הארץ. אוטובוסים מגיעים לכאן כל הזמן עם תלמידי בית ספר, חיילים, עובדים מחברות או ארגונים שונים, או סתם אנשים שעברו באזור. הם לומדים על הפעילות של קק"ל, איך הפכנו את ישראל למדינה ירוקה ואיך אנחנו שומרים על הצבע הירוק. בשבוע הבא, לדוגמה, נארח קבוצה של מגדלי פרחים ממשרד החקלאות, שרוצים לראות איך אנו מספקים תנאים אופטימאליים לצמחים שלנו". ואכן, ישנו תכנון עתידי להקמת מרכז מבקרים במשתלה, בו אנשים יוכלו ללמוד על עבודת המשתלה מקרוב.

משתלת אשתאול מספקת עצים גם לאירועים מיוחדים, כגון נטיעת עצים בחורשת האומות של קק"ל על ידי ראשי מדינות, שגרירים ואח"מים אחרים המבקרים בארץ, עבור ירידים ותערוכות, ועוד. במאי 2010, כשביקר בארץ האפיפיור בנדיקטוס ה-16, בחר איש קק"ל יחיאל כהן שתיל עץ זית מאשתאול, שהאפיפיור נטע בגן משכן הנשיא בירושלים. "ביקשו ממני לבחור פריט מצוין במיוחד", אמר אז יחיאל כהן. "הובלנו את העץ למשכן הנשיא, ושם האפיפיור נטע אותו והכריז עליו כ'עץ השלום'".

שולה מבית שמש עובדת במשתלה מאז 1982. "אני עובדת כשמונה וחצי שעות כל יום, וכמעט תמיד אני נמצאת בחוץ. אני מחזיקה מעמד באותה עבודה כל כך הרבה שנים כי תמיד יש עבודה שונה, תלוי בעונות השנה. אני מאד אוהבת טבע, כך שעבורי, העבודה במשתלה באה ממש מאהבה".


מנהל משתלת אשתאול ניר מדין עם זרעים שנבטו. צילום: תניה זיסקינד
מנהל משתלת אשתאול ניר מדין עם זרעים שנבטו. צילום: תניה זיסקינד

משתלת גילת בדרום

משתלת גילת בנגב המערבי היא המשתלה הגדולה ביותר של קק"ל. היא מתמחה בצמחים המסוגלים לגדול בתנאי האקלים הקשים של הנגב, ותורמת את חלקה למוניטין הבינלאומיים של קק"ל בייעור מדברי. זהו אזור שממוצע כמות הגשם השנתי בו הוא 350-250 מ"מ לשנה, ומגיע עד 20 מ"מ בלבד באזור אילת. כשמוסיפים לכך את קרינת השמש החזקה, מתחילים להבין את האתגר הגדול שעומד בפני קק"ל, בהשגת היעד של מניעת הפיכת האזורים הצחיחים והצחיחים למחצה של דרום הארץ, למדבר של ממש.

המשתלה ממוקמת על שטח של כמאתיים דונם בו מגדלים יותר מ-800 אלף שתילים בכל שנה. המשתלה גם מהווה מעבדה לבדיקת יכולתם של צמחים שונים ללבלב בתנאים הקשים. ניסויים נערכים בעצים וצמחים מכל העולם, מיבשת אמריקה ועד אפריקה, כדי לבחון מה עשוי להצליח באדמה כאן. כדברי מנהל המשתלה, פבלו צ'רקסקי: "אנחנו גם מחנכים אנשים להבין שניתן לשתול גינה נפלאה עם צמחים שאינם צורכים כמויות אדירות של מים".

במשתלת גילת נמצא גם "בוסתן האם", בו עצים בוגרים מסוגים שונים מספקים מאגר יקר ערך של זרעים, ייחורים ומידע שנותן מענה לצרכים המשתנים של היערות והמקומות הפתוחים בסביבה.

כתוצאה ממומחיותה בייעור מדברי וגידול צמחים עמידים בתנאים קשים, משתלת גילת היא תחנה הכרחית לאורחים ומשלחות מחו"ל המגיעים לארץ בכדי ללמוד על הישגי ישראל בתחום. בנוסף למנהל המשתלה פבלו צ'רקסקי, פעמים רבות מקבלים את פני האורחים גם היערן הראשי של קק"ל דוד ברנד, וסגן מנהל מרחב הדרום של קק"ל איציק משה, שניהם מומחים בעלי מוניטין בינלאומיים במאבק במדבור.

עם האורחים שביקרו במשתלה ניתן למנות את מוניק ברבוט, מנכ"לית ארגון האו"ם למאבק במדבור ((UNCCD, מר אדוארדו רוחס-בריאלס מספרד, סגן המנכ"ל וראש מחלקת הייעור של האו"ם, פרופסור קריסטין פרסי מבלגיה, סגנית הנשיא של המשלחת האירופאית לייעור ב-FAO (Food and Agriculture Organization) של האו"ם ויו"ר Silva Mediterranea – פורום לשיתוף פעולה בנושא ייעור באזור הים התיכון, עובדי שגרירויות ארה"ב, קניה, יפן ומשפחותיהם, ועוד רבים וחשובים.

מנהל משתלת גילת פבלו צ'רקסקי. צילום: תניה זיסקינד
מנהל משתלת גילת פבלו צ'רקסקי. צילום: תניה זיסקינד