ב-2 בדצמבר 2010 פרצה שריפה בכרמל שתוך מספר שעות הפכה לאסון לאומי – אש תופת שבה מצאו את מותם 44 בני-אדם וכ-25,000 דונם של יער, חורש ואזורי מגורים נפגעו ממנה. עם שוך הלהבות, התפנו קובעי המדיניות וראשי מערך הכבאות וההצלה להפקת לקחים מהאסון הנורא שהובילו לשינוי משמעותי במערך כיבוי האש וההצלה של מדינת ישראל ובמערך כיבוי האש של קק"ל.
רמי זריצקי הוא איש קק"ל בכל רמ"ח אבריו, הוא החל את דרכו בקק"ל בשנת 1998 באזור מנשה-השרון, שבו מילא כמה תפקידים שונים. לאחר שנתיים מונה לתפקיד יערן גוש עירון, הכולל את גוש היערות באזור ואדי ערה, יער חדרה, יער מצר ויער גבעת עוז. במסגרת עבודתו שם, נחשף רמי במשך שנים לנזק הגדול שגורמות שריפות היער, במיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה, באוקטובר 2000, כאשר אזור ואדי ערה סבל מהצתות רבות. כיערן, הגיע רמי לכל שריפות היער יחד עם צוותי הכיבוי של קק"ל.
"בעקבות ההתפרעויות שהיו אז, נתקלנו בקשיים בדרכי הגישה ליערות בזמן שריפות, והשתמשנו בפעם הראשונה בצורה סדורה במטוסי ריסוס קטנים ששימשו כמטוסי כיבוי. הקמנו מעין חמ"ל קטן במנחת, ואני ריכזתי את פניות היערנים מכל הארץ למתן סיוע אווירי. בתום האינתיפאדה חזרנו לשגרה ואני חזרתי להתמקד בעבודתי כיערן".
בכל התקופה הזו שימש רמי גם כאיש הקשר של קק"ל מול החברות שהפעילו מטוסי כיבוי במקרים בהם היה צורך. "כך יצא שהמשכתי לעסוק בתחום כיבוי אש מתוך רצון להגן על גושי היער. אנו, אנשי קק"ל שחיים ונושמים את יערות ארצנו, יודעים כיצד ניתן בהינף יד להכחיד יער שלם בשריפה".
ההירתמות של רמי לנושא המניעה והלחימה בשריפות יער, הלכה והתחזקה גם בשנים הבאות, לכן אף אחד לא התפלא כאשר החליט בשנת 2008 להתמודד במכרז שפורסם לתפקיד הממונה על הגנת היערות מאש ברגיעה ובחירום בקק"ל.
"ראיתי בתפקיד חשיבות ברמה לאומית והאמנתי כי אני יכול לתרום להקמת מערך כיבוי יעיל ומקצועי עם כוחות קק"ל שיחזקו את ההגנה על היערות", אומר רמי. בסופו של דבר הוא אכן נבחר לתפקיד ומאז עומד בראש הגנת היערות מאש ומשמש גם נציג של קק"ל בקרן לכיבוי אש מהאוויר, לה שותפים קק"ל, רשות הטבע והגנים וכב"ה – שירותי הכבאות וההצלה, שמממנים יחד את הקרן האחראית למערך כיבוי האש מהאוויר.
בעקבות אסון השריפה בכרמל, הופקו לקחים שהובילו לשינויים במערך הכבאות של מדינת ישראל ובתפיסת הניהול והכיבוי של קק"ל, כולל תהליך של הצטיידות והתחדשות: "לקחי השריפה הובילו להקמת יחידת הכיבוי האווירית על ידי המדינה, שרכשה מטוסי כיבוי ייעודיים לכיבוי אש מהאוויר. הוקם גם מרכז שליטה ארצי בנציבות הכבאות, שמנהל כל אירוע שריפה.
"קק"ל כארגון אשר מחובתו להגן על נכסיו כנגד שריפות, נמצאת בקשר ישיר עם שירותי הכבאות. בכל אירוע של שריפה בשטחים הפתוחים או ביערות קק"ל המידע עובר באופן רציף בין שירותי הכבאות לקק"ל. רכשנו במימון מלא של קק"ל על-ידי תורמים מכל העולם, שמונה כבאיות חדשות שאופיינו על-ידי צוות עובדי קק"ל בתחומי הרכב, הבטיחות ואנשי ייעור המתמחים בתחום, והפכו לכבאיות ייעודיות לכיבוי אש בשטחים פתוחים. יחד איתן קק"ל מחזיקה בצי של 24 כבאיות בפריסה ארצית.
"הכבאיות האלה מתאימות לשימוש ביערות אך אינן יכולות לתת מענה למגוון השימושים שרכבי הכיבוי של מערך הכבאות נדרשים לתת מבחינת הציוד והזיווג ברכב הכבאי. לעומת זאת, לכבאיות אלו יתרון משמעותי של עבירות בשטח והפעלת מערכות כיבוי מהמתקדמות בעולם. בנוסף, קק"ל מפעילה מערך גילוי שריפות באמצעות מגדלי תצפית ביערות קק"ל ויש שאיפה להתקדם ולהחדיר מערכות גילוי אוטומטיות. אנו מפעילים קבוצות כוננות, צוותי תמיכה ולוגיסטיקה ומחסני חירום. יש לנו מוקד שמקבל מידע ומעביר מידע לכלל האזורים: על שריפות בזמן אמת, על תנאים ושינויים במזג האוויר, ובנוסף, מספק מענה ביצירת קשר עם גורמי חוץ. רכשנו גם מכשירי מדידה מטאורולוגיים, אשר מהווים כלי לקבלת החלטות בעת ניהול אירוע שריפה". רמי מספר עוד כי עובדי קק"ל עברו קורס להכוונת מטוסי הכיבוי והכשרות נוספות בתחומים מקצועיים.
רמי מסביר שמערך כיבוי האש של קק"ל לא נסמך על אנשי כבאות שזהו מקצועם. "רוב מערך הגילוי והכיבוי של קק"ל מסתמך על עובדי קק"ל מסורים ונאמנים אשר במהלך היום מבצעים פעולות ייעור ותחזוקה בתחומי היער, וכאשר פורצת שריפה הם עוזבים הכל ונרתמים לפעולות הכיבוי". העובדים במערך הכיבוי הם עובדים מבוגרים בעלי ותק של שנים רבות בתחום הייעור בקק"ל. רבים מהעובדים נטעו יערות, פיתחו חניונים ופעמים רבות קורה שהם נקראים לכיבוי אש ביערות שהם נטעו. "לא אחת, לאחר שריפות יער אני שומע מהעובדים שהם זוכרים כיצד הם נטעו את היער ומרגישים תחושת כאב עמוקה על אובדן העצים", הוא מספר. במקרים רבים כובו שריפות על ידי צוות קק"ל עוד לפני הגיעם של כוחות שירותי הכבאות לשטח השריפה. תפקידם של צוותי הכיבוי של קק"ל לתת מענה ראשוני ומקצועי לכיבוי אש ביער ולאחר מכן לתת סיוע לכוחות הכיבוי ככל שיידרש.
לשאלתי מהם תחומי האחריות של תפקידו רמי מספר: "עליי לבנות ולהעצים בראש ובראשונה את ההון האנושי של מערך הכיבוי בקק"ל ולדאוג להצטיידות של מיטב הציוד בתחום כיבוי האש. במקרה של שריפות, עליי להיות נוכח ולתת סיוע ככל שיידרש במהלך השריפה. בנוסף, עליי להיות הגורם המקשר בין מערך הכבאות, טייסת הכיבוי, צה"ל, משטרה, מועצות אזוריות ומקומיות וכל גורם אחר, להיות מעודכן ולהתחדש בתפיסות הכיבוי, ההצטיידות ובתורת הלחימה באש בשטחים הפתוחים, ולהעבירה ככל שניתן לשטח".
לדברי רמי, עונת השריפות מתחילה כאשר כל העשבייה יבשה, בערך בסוף חודש אפריל, ומסתיימת בסתיו, כאשר גובה העשבייה הירוקה מגיע ל- 20-15 ס"מ. התקופה המסוכנת ביותר היא לקראת סיום העונה, כאשר תנאי מזג האוויר סתוויים, אז רוחות השרקייה היבשות והחזקות בשילוב העשבייה היבשה מתקופת הקיץ, הם גורם להתפשטות אש מהירה.
קק"ל מבצעת פעולות ממשק ייעור רבות במטרה למנוע שריפות יער, בהן גיזום עצים, הרמת נוף (גיזום לגובה), דילול מספר עצים ליחידת שטח, ויצירת אזורי חיץ מסביב ליישובים ובתוך היערות כדי להקטין את קצב התפשטות האש וגובה הלהבות במקרה של שריפה.קק"ל עושה גם שימוש נרחב ברעייה של צאן ובקר ביערות לאורך כל השנה. הצאן והבקר מלחכים את העשב והשיחים וכך מקטינים את כמות החומר האורגני הדליק ביערות. בנוסף, קק"ל שותפה עם מערך כיבוי האש בהדרכת והפעלת קבוצות מתנדבים שפועלות ביישובים סמוכי יערות.
לבסוף, חינוך והסברה הם האמצעים הטובים ביותר למניעת שריפות. מאז השריפה בכרמל פיתח האגף לחינוך ולנוער בקק"ל פעילויות רבות לתלמידים, שנועדו לחשוף אותם לנושא שריפות היער, ללמד על הגורמים להן, על הסכנות, וכיצד ניתן למנוע אותן בעתיד. זאת לצד המשך לימוד ועיסוק בנושאים ערכיים כגון חשיבות היער, אהבת הארץ והיערות והיכרות עם עצי היער השונים. כל אלה, כך מקווים בקק"ל, יגבירו את המודעות והיכולת של הקהילה להגן ולשמור על היערות.
הפעלה בנושא שריפות – "שומר היער". צילום: יניב שוורץ טכנוגרפיקס בע"מ
כמי שעומד בראש מערך הכבאות של קק"ל, מהו החזון שלך לגבי אופן פעילות המערך בעתיד?
"החזון שלי הוא להוביל להקמת מערך גילוי והתרעה טכנולוגי בהתבסס על אמצעים טכנולוגיים עם היתרונות של מערך כזה. לפעול לשיתוף פעולה מלא, הדוק יותר ומקצועי יותר עם כלל הגופים בארץ. להביא לצמצום השטח השרוף בחמישים אחוזים, לקצר באופן משמעותי את זמן ההגעה לאירועים, ומעל הכול, למנוע כל פגיעה נוספת בנפש, כמובן".