בדיוק בחנוכה לפני כשנתיים, ב-2 בדצמבר 2010, פרצה שריפה בכרמל שתוך מספר שעות הפכה לאסון לאומי – אש תופת שבה מצאו את מותם 44 בני-אדם וכ-25,000 דונם של יער, חורש ואזורי מגורים נפגעו ממנה. עם שוך הלהבות, התפנו קובעי המדיניות וראשי מערך הכבאות וההצלה להפקת לקחים מהאסון הנורא שהובילו לשינוי משמעותי במערך כיבוי האש וההצלה של מדינת ישראל ובמערך כיבוי האש של קק"ל.
רמי הוא איש קק"ל בכל רמ"ח אבריו, הוא החל את דרכו בקק"ל בשנת 1998 באזור מנשה-השרון, שבו הוא מילא כמה תפקידים שונים. לאחר שנתיים הוא מונה לתפקיד יערן גוש עירון, הכולל את גוש היערות באזור ואדי ערה, יער חדרה, יער מצר ויער גבעת עוז. במסגרת עבודתו שם, הוא נחשף במשך שנים לנזק הגדול שגורמות שריפות היער. בתקופת האינתיפאדה השנייה, באוקטובר 2000, כאשר אזור ואדי ערה סבל מהצתות רבות. רמי, כיערן, הגיע לכל שריפות היער יחד עם צוותי הכיבוי של קק"ל. "בעקבות ההתפרעויות שהיו אז, נתקלנו בקשיים בדרכי הגישה ליערות בזמן שריפות, אז השתמשנו בפעם הראשונה בצורה סדורה במטוסי ריסוס קטנים ששימשו כמטוסי כיבוי. הקמנו מעין חמ"ל קטן במנחת, ואני ריכזתי את פניות היערנים מכל הארץ למתן סיוע אווירי. בתום האינתיפאדה חזרנו לשגרה ואני התמקדתי בעבודתי כיערן". בכל התקופה הזו שימש רמי גם כאיש הקשר של קק"ל מול החברות שהפעילו מטוסי כיבוי במקרים בהם היה צורך. "כך יצא שהמשכתי לעסוק בתחום כיבוי אש מתוך רצון להגן על גושי היער. אנו, אנשי קק"ל שחיים ונושמים את יערות ארצנו, יודעים כיצד ניתן בהינף יד להכחיד יער שלם בשריפה".
ההירתמות של רמי לנושא המניעה והלחימה בשריפות יער, הלכה והתחזקה גם בשנים הבאות, לכן אף אחד לא התפלא כאשר הוא החליט בשנת 2008 להתמודד במכרז שפורסם לתפקיד הממונה על הגנת היערות מאש ברגיעה ובחירום בקק"ל. "ראיתי בתפקיד הזה חשיבות ברמה לאומית והאמנתי כי אני יכול לתרום להקמת מערך כיבוי יעיל ומקצועי עם כוחות קק"ל שיחזקו את ההגנה על היערות", אומר רמי. בסופו של דבר הוא אכן נבחר לתפקיד ומאז הוא עומד בראש הגנת היערות מאש ומשמש גם נציג של קק"ל בקרן לכיבוי אש מהאוויר. לקרן זו שותפים קק"ל, רשות הטבע והגנים וכב"ה – שירותי הכבאות וההצלה שמממנים יחד את הקרן האחראית על מערך כיבוי האש מהאוויר.
בעקבות אסון השריפה בכרמל, הופקו לקחים שהובילו לשינויים במערך הכבאות של מדינת ישראל ובתפיסת הניהול והכיבוי של קק"ל שנמצאת מאז בתהליך של הצטיידות והתחדשות: "לקחי השריפה הובילו להקמת יחידת הכיבוי האווירית על ידי המדינה שרכשה מטוסי כיבוי ייעודיים לכיבוי אש מהאוויר. הוקם גם מרכז שליטה ארצי בנציבות הכבאות שמנהל כל אירוע שריפה.
"קק"ל כארגון אשר מחובתו להגן על נכסיו כנגד שריפות, נמצאת בקשר ישיר עם שירותי הכבאות. בכל אירוע של שריפה בשטחים הפתוחים או ביערות קק"ל המידע עובר באופן רציף בין שירותי הכבאות לקק"ל. רכשנו במימון מלא של קק"ל על-ידי תורמים מכל העולם, שמונה כבאיות חדשות שאופיינו על-ידי צוות עובדי קק"ל בתחומי הרכב, הבטיחות ואנשי ייעור המתמחים בתחום, וכעת הן כבאיות ייעודיות לכיבוי אש בשטחים פתוחים. יחד איתן קק"ל מחזיקה בצי של 24 כבאיות בפריסה ארצית.
"הכבאיות האלה מתאימות לשימוש ביערות אך אינן יכולות לתת מענה למגוון השימוש שרכבי כיבוי של מערך הכבאות נדרשים לתת מבחינת הציוד והזיווג ברכב הכבאי. אך לעומת זאת לכבאיות אלו יתרון משמעותי של עבירות בשטח והפעלת מערכות כיבוי מהמתקדמות בעולם. בנוסף, קק"ל מפעילה מערך גילוי שריפות באמצעות מגדלי תצפית ביערות קק"ל ויש שאיפה להתקדם ולהחדיר מערכות גילוי אוטומטיות. אנו מפעילים קבוצות כוננות, צוותי תמיכה ולוגיסטיקה ומחסני חירום. יש לנו מוקד שמקבל מידע ומעביר מידע לכלל האזורים: על שריפות בזמן אמת, על תנאים ושינויים במזג האוויר ובנוסף, מספק מענה ביצירת קשר עם גורמי חוץ. בעונה האחרונה נרכשו וחולקו בקק"ל מכשירי מדידה מטאורולוגיים אשר מהווים כלי לקבלת החלטות בעת ניהול אירוע שריפה". רמי מספר עוד כי עובדי קק"ל עברו קורס להכוונת מטוסי הכיבוי והכשרות נוספות בתחומים מקצועיים.
רמי מסביר שמערך כיבוי האש של קק"ל לא נסמך על אנשי כבאות שזהו מקצועם. "רוב מערך הגילוי והכיבוי של קק"ל מסתמך על עובדי קק"ל מסורים ונאמנים אשר במהלך היום מבצעים פעולות ייעור ותחזוקה בתחומי היער, אך כאשר פורצת שריפה הם עוזבים הכל ונרתמים לפעולות הכיבוי. העובדים במערך הכיבוי הם עובדים מבוגרים בעלי ותק של שנים רבות בתחום הייעור בקק"ל. רבים מהעובדים נטעו יערות, פיתחו חניונים ופעמים רבות קורה שהם נקראים לכיבוי אש ביערות שהם נטעו. לא אחת, לאחר שריפות יער אני שומע מהעובדים שהם זוכרים כיצד הם נטעו את היער ומרגישים תחושת כאב עמוקה על אובדן העצים. במקרים רבים שריפות כובו על ידי צוות קק"ל עוד לפני הגיעם של כוחות שירותי הכבאות לשטח השריפה. תפקידם של צוותי הכיבוי של הקק"ל לתת מענה ראשוני ומקצועי לכיבוי אש ביער ולאחר מכן לתת סיוע לכוחות הכיבוי ככל שיידרש. על-פי החוק, שירותי הכבאות אחראים על כיבוי אש במדינת ישראל. בכל מקרה, בהגיעם של שירותי הכבאות האחריות על האירוע היא של קצין הכבאות ועובדי הקק"ל כפופים לו מקצועית". לשאלתי מהם תחומי האחריות של התפקיד מספר רמי: "עליי לבנות ולהעצים בראש ובראשונה את ההון האנושי של מערך הכיבוי בקק"ל ולדאוג להצטיידות של מיטב הציוד בתחום כיבוי האש. במקרה של שריפות- עליי להיות נוכח ולתת סיוע ככל שיידרש במהלך השריפה. בנוסף, עליי להיות הגורם המקשר בין מערך הכבאות, טייסת הכיבוי, צה"ל, משטרה, מועצות אזוריות ומקומיות וכל גורם אחר, להיות מעודכן ולהתחדש בתפיסות הכיבוי, ההצטיידות ובתורת הלחימה באש בשטחים הפתוחים, ולהעבירה ככל שניתן לשטח".
האם השריפה בכרמל גרמה להגברת המודעות של האזרחים בנושא מניעת שריפות יער?
"אין ספק שלאחר השריפה בכרמל המודעות של ציבור המבקרים ביערות למניעת אש עלתה. אני רואה ירידה משמעותית במספר האירועים של שריפות יער בכל רחבי הארץ ובכל מקרה, השטח הכולל שנשרף בשנה האחרונה קטן מאשר בשנים עברו. אם בשנים קודמות מספר השריפות בעונת השריפות היה מעל ל-1,500 אירועים, עונת השריפות הנוכחית מסתכמת בפחות מ-1,000 אירועים"! רמי מסביר שעונת השריפות בשטחים הפתוחים מוגדרת בקק"ל על פי תנאי מזג האוויר ומצב העשבייה.לדבריו, העונה מתחילה כאשר כל העשבייה יבשה, בערך בסוף חודש אפריל ומסתיימת בסתיו כאשר גובה העשבייה הירוקה מגיע ל- 20-15 ס"מ. במהלך עונת השריפות, התקופה המסוכנת ביותר היא לקראת סיום העונה, כאשר תנאי מזג האוויר סתוויים, אז רוחות השרקייה היבשות והחזקות בשילוב של עשבייה יבשה מתקופת הקיץ, הם גורם להתפשטות אש מהירה.
רמי מתאר את פעולות ממשק הייעור הרבות שקק"ל מבצעת במטרה למנוע שריפות יער, פעולות שכוללות: גיזום עצים, הרמת נוף (גזום לגובה), דילול מספר עצים ליחידת שטח, ויצירת אזורי חיץ מסביב לישובים ובתוך היערות כדי להקטין את קצב התפשטות האש וגובה הלהבות אם תפרוץ שריפה.קק"ל עושה גם שימוש נרחב ברעייה של צאן ובקר ביערות לאורך כל השנה. הצאן והבקר מלחכים את העשב והשיחים וכך מקטינים את כמות החומר האורגני הדליק ביערות. בנוסף, בעקבות השריפה בכרמל התארגנו מספר ישובים הסמוכים ליערות ובשיתוף קק"ל ומערך כיבוי האש הקימו קבוצות מתנדבים אשר עוברים השתלמויות והדרכות בתחומי כיבוי שונים כולל כיבוי בשטחים הפתוחים. הפעלת הקבוצות האלה מתנהלת באחריות מערך כיבוי האש ובשיתוף פעולה מלא עם קק"ל.חינוך והסברה הם האמצעים הטובים ביותר למניעת שריפות. מאז השריפה בכרמל האגף לחינוך ולנוער בקק"ל פיתח פעילויות חדשות לתלמידים שנועדו לחשוף אותם לנושא שריפות היער, ללמד על הגורמים להן, על הסכנות, וכיצד ניתן למנוע אותן בעתיד. זאת ועוד, לצד המשך לימוד ועיסוק בנושאים ערכיים כגון: חשיבות היער, אהבת הארץ והיערות והיכרות עם עצי היער השונים. כל אלה כך מקווים בקק"ל יגבירו את המודעות והיכולת של הקהילה להגן ולמשור על היערות.
הפעלה בנושא שריפות – "שומר היער". צילום: יניב שוורץ טכנוגרפיקס בע"מ
בניגוד למדינות אחרות, בישראל לא ניתן להאשים את איתני הטבע בגרימת שריפות יער. בקליפורניה לדוגמה, שריפות היער נגרמות גם על-ידי ברקים. רמי מסביר שגורמי השריפה ביערות בישראל מתפלגים לכמה תחומים עיקריים: רשלנות מטיילים, פעילות של הצבא, פעילות של חקלאים והצתות. כל השריפות ביערות בישראל נגרמות על-ידי גורם אנושי, החל מחוסר תשומת לב או רשלנות ועד בכוונה תחילה.
כמי שעומד בראש מערך הכבאות של קק"ל, מהו החזון שלך לגבי אופן פעילות המערך בעתיד?
"החזון שלי הוא להוביל להקמת מערך גילוי והתרעה טכנולוגי בהתבסס על אמצעים טכנולוגים עם היתרונות של מערך כזה. לפעול לשיתוף פעולה מלא, הדוק יותר ומקצועי יותר עם כלל הגופים בארץ. להביא לצמצום השטח השרוף בחמישים אחוזים, לקצר באופן משמעותי את זמן ההגעה לאירועים ומעל הכול למנוע כל פגיעה נוספת בנפש, כמובן".