יערות קהילתיים נמצאים בקרבת יישובים ואף בתוכם. מחצר אחורית הם הפכו למוקדי בילוי בטבע ומקור להזדהות ולגאווה מצד התושבים הגרים בקרבתם. כיפה אדומה כבר לא פוחדת לשוטט בין העצים
יערות רבים שניטעו בקרבת יישובים שימשו פעמים רבות מעין "חצר אחורית" - אתר להשלכת פסולת ומקום ש"פחד להסתובב בו". לא עוד. יוזמה חדשה, שמקדם בשנים האחרונות משה שלר, מנהל מחלקת קהילה ויער בקק"ל, הופכת את היערות למוקד בילוי מרכזי בטבע ומקור לגאווה ולהזדהות מצד התושבים המתגוררים בסמוך. הכירו את היער הקהילתי. הבשורה החדשה של קק"ל.
משה שלר מסביר את העיקרון: "היער הקהילתי מטופח בשותפות מלאה עם תושבי הקהילה ומוסדותיה ואלה נוטלים חלק בממשק ו'בחיי היער' שבתחומם. הקהילה מגדירה, בשיתוף אתנו, את חזון היער, לומדת את אתריו וערכיו ומשתתפת בתכנונו ובניהולו ואמורה בהדרגה לקחת אחריות לשימורו. שיתוף הפעולה מגובה באמנה עליה חתומים נציגי הקהילה ונציגי קק"ל. בכל יישוב שכזה פועל 'צוות יער קהילתי', שבו משתתפים נציגי קק"ל, נציגי התושבים ונציגי הרשות המקומית".
ברשימה זו נביא בקצרה את עקרונות הייעור הקהילתי עירוני ונספר על שלושה יערות קהילתיים שמומלץ לבקר בהם.
ברחבי העולם מייחסים חשיבות רבה לחגורת היער המקיפה שטחים בנויים ורואים בה משאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים בעיר. יער שכזה מאופיין בקרבה גבוהה ליישוב והוא משרת בעיקר את תושבי הקהילות הסמוכות לו. בעולם מקובל להשתמש בכינוי "יער קהילתי" או "יער עירוני" לא רק ליערות בקנה מידה נרחב, אלא גם לחורשות ואף לשדרות עצים ולגנים. היער הקהילתי הוא, אפוא, המכלול הירוק של העיר וסביבתה.
חשיבותו של היער הקהילתי מתבטאת בערכים סביבתיים, חברתיים, כלכליים וערכים חינוכיים שמקרבים את האדם לטבע ולמורשת המקומית ומעודדים אותו להזדהות עם שימורם. התושבים נהנים מעצם קיומו של היער מכיוון שהוא נגיש וזמין ללא מאמץ, מעניק מפלט נפשי ופיזי משאון העיר ומפחית את זיהום האוויר. לכל זה יש חשיבות רבה בעידננו. בראשית המאה ה-21, כך מתברר, מתגוררים למעלה מ-80% מאוכלוסיית הארצות המפותחות באזורים עירוניים, שבהם משאב הנוף הפתוח מצומצם. השימוש בקרקע לצרכים אורבאניים מתרחב לא רק בגלל פעולות בניה ישירות, אלא גם בגלל התפתחות מסילות ברזל, כבישים מהירים ותשתית התקשורת. הערכים האורבאניים משתלטים לא רק על תושבי הערים, אלא גם על תושבי הכפרים. כדי להתמודד עם מגוון הלחצים והעימותים שהייעור האורבאני עומד בפניהם, על היערנים להתקרב לציבור ולהעביר לו ערכים, נורמות, אינטרסים ומטרות.
ישראל של ראשית שנות האלפיים היא מהמדינות הצפופות בעולם. צפיפות אוכלוסייה בישראל עומדת על כ-300 נפשות לקמ"ר. במרכז הארץ הצפיפות מגיעה לכ-1,900 נפש לקמ"ר. יותר מ-90% מהאוכלוסייה בישראל מתגוררת ביישובים עירוניים. הגידול המהיר באוכלוסיה כרוך בפיתוח מואץ של ישובים קיימים וחדשים ושל דרכים ותשתיות. מנתונים אלה ברור שהפיתוח יוצר לחץ עצום על השטחים הפתוחים, שהולכים ומתכרסמים. הנפגעים העיקריים מכך הם היערות שנמצאים סמוך למרכזים העירוניים.
ניתן להכתיר יערות רבים בישראל בתואר "יער קהילתי", מכיוון שהם שוכנים בסמיכות ליישובים עירוניים. בכל זאת, יער קהילתי שבו מתקיים תהליך מובנה, הפועל בשיתוף הדוק עם הקהילה, קיים עד כה בעשרה אתרים: ראש העין, שוהם, כוכב יאיר - צור יגאל, פסגת זאב-נוה יעקב, יער ירושלים, מגדל העמק, חצור, שלומי, עזריקם ואופקים.
קק"ל מתמקצעת בתחום היער הקהילתי בעזרת קשריה עם הפורום האירופי לייעור עירוני קהילתי (EFUF) שאנשיו מעבירים ידע מקצועי ליערני קק"ל. קק"ל אף אימצה תפיסה ולוגו משלה בתחום זה.
פעילות קק"ל ביערות הקהילתיים מושתתת על העקרונות האלה:
שאיפה חשובה היא לגבש בכל יער קהילתי מתנדבים – "נאמני יער" – מקרב התושבים. בראש העין, בשוהם , בכוכב יאיר ובמגדל העמק פועלים כיום "נאמני יער" שמשתתפים בהדרכת סיורים לקהילה ובעריכת סקרים ביערות.
היער, המשתרע על פני כ-1,100 דונם, הוא רצועה ירוקה המלווה מצפון את השכונות החדשות של ראש העין- גבעת הסלעים, גבעת טל ונווה אפק. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנת 1976. נחל רבה, מיובלי הירקון, חוצה את היער ממזרח למערב. "נאמני היער" עוסקים בהתנדבות בפעילות הדרכה ובטיפוח היער. מידי שנה נערכים ביער, ביוזמת העירייה אירועים קהילתיים מרכזיים ובהם חגיגת ט"ו בשבט- נטיעות ומוסיקה, ויום העדות ביום העצמאות.
לאורך הדרך הראשית של היער הכשירה קק"ל חניונים לפיקניק ותצפית נוף. בשיתוף עם העירייה, אנשי הקהילה ובתי הספר, סומנו שבילי הליכה, מסלול ריצת שדה וניווט וטופח אתר "אבן העזר". קק"ל הפיקה דפדפת המתארת את אתרי היער והפעילות שבו.
היער משתרע על כ-1,000 דונם, בין שכונות פסגת זאב ונוה יעקב, במדרונות ואדי אל-חפי, מיובליו של נחל פרת (ואדי קלט). קק"ל החלה בנטיעת היער בשנת 1982. היער ידוע גם בשם "יער מיר", על שם חלקה ביער המוקדשת לזכרם של קורבנות השואה מעיירה זו, הנמצאת ברוסיה הלבנה.ביער, שאורכו כ-1.5 קילומטרים, יש אתרים ארכיאולוגיים ובהם גיתות, כבשני סיד ומערות קבורה. קק"ל שילטה את היער והפכה אותו מוקד לבילוי בחיק הטבע. ביער חיות משפחות של שפני סלע וביום מוצלח ניתן לפגוש בו גם צבאים.
ליער פסגת זאב – נוה יעקב יש שתי כניסות מסומנות. לשער הכניסה המזרחי מגיעים מרחוב יעקב יהושע שבשכונת פסגת זאב. בדרך זו נוסעים כקילומטר עד למפגש השבילים המרכזי של היער. לשער הכניסה המערבי מגיעים מרחוב מזל טלה שבשכונת נוה יעקב. יש להשאיר את הרכב ברחוב ולהיכנס ליער ברגל.
ביער יש שלושה מסלולים מסומנים. מסלול קצר, מסומן באדום, מתחיל בשמורת פרחי הבר, ברחוב מזל טלה. השביל יורד במדרגות לאנדרטת הצנחנים ולחניון שלידה. האנדרטה מנציחה את זכרם של 37 הצנחנים שהתגייסו במלחמת העולם השנייה להילחם בנאצים באירופה. מכאן יש לשוב לנקודת המוצא כלעומת שבאנו.
המסלול הבינוני נכנס בשער הכניסה המזרחי ומגיע לאחר כ-400 מטרים לשביל שפן הסלע (סימון שחור), הפונה ימינה. כאן נחנה. נרד בשביל ונגיע ל"דרך היער" – דרך עפר המסומנת בירוק. כאן פונים שמאלה עד למפגש השבילים המרכזי של היער. אפשר להמשיך לאנדרטת הצנחנים, או לשוב בדרך הירוקה לנקודת המוצא.
המסלול הארוך (סימון ירוק) חוצה את היער לכל אורכו. ממפגש השבילים יוצאים מזרחה. השביל מתעקל וחוזר מערבה לאנדרטת מיר ומשם שבים לנקודת המוצא.קק"ל הפיקה דפדפת המתארת את אתרי היער והפעילות שבו.
יער שוהם משתרע מדרום לאזור התעשייה מודיעין, בין כביש 6 לכביש 444. יש כאן 2,000 דונם של יער ובו חניונים, עצי בוסתן ונוף טרסות, וביניהם אתרי עתיקות. באביב – פריחה מרהיבה של כלניות ורקפות.
מתנדבים מתושבי שוהם, שהם נאמני היער, מדריכים בעונת הפריחה את מבקרי הפארק בנושאי בוטניקה, ארכיאולוגיה ואיכות סביבה, ומתעדים במשך השנה את הנעשה ביער. מדי שנה נערכים ביער, ביוזמת המועצה המקומית שוהם והחברה העירונית אירועים קהילתיים יישוביים ובהם: חגיגה בירוק בט"ו בשבט, הפנינג אופני ההרים "סובב שוהם", סיורים של בתי ספר ומבצעי ניקיון.
קק"ל נטעה בפארק יער שוהם עצי יער, בוסתן וחורש, שילטה את הדרכים והאתרים, והכשירה חניונים לפיקניק.
מבחינה יערנית ניתן לחלק את פארק יער שוהם לשלושה חלקים. החלק הצפוני, כ-650 דונם, הוא שטח פתוח המשמש כיום למרעה. החלק המרכזי, כ-660 דונם, נטוע בעיקר בעצי מחט. נטיעת היער החלה בשנת 1987 וקק"ל הקימה בו שני חניונים לבילוי בחיק הטבע.
השטח הדרומי, כ-540 דונם, הוא יער פארק הכולל נטיעות של עצי חורש ים-תיכוני ועצי בוסתן. באזור זה התנועה מותרת ברגל ובאופניים, אך לא ברכב מנועי מכל סוג שהוא.
לכניסה הראשית של פארק יער שוהם מגיעים מהכביש שמוביל לאזור התעשייה חבל מודיעין. נוסעים בכביש הזה כקילומטר ופונים דרומה (ימינה) בדרך העפר הכבושה, על פי השלט החום המכוון לפארק יער שוהם.
בלב היער נמצאת חורבת תנשמת, שבה נחשפו שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית (מאה 4 לספירה) ולידה שלושה קברים חצובים בסלע ובריכת מים חצובה בעלת גרם מדרגות בפינתה.רצפת הפסיפס של הכנסייה ורוב חלקיה מכוסים בחול, כדי לשמור על שלמות הממצאים.נראה כי הבריכה שליד הכנסייה שימשה במקור כמחצבה שבאבניה השתמשו לבניית הכנסייה.בעתיד, לאחר השלמת החפירות הארכיאולוגיות באזור חורבת תנשמת, יהפוך המקום לאתר ארכיאולוגי לימודי.
מהחניון על שם יוסי ברסלר ניתן לצאת למסלול רגלי לחלקו הדרומי של הפארק - אזור הבוסתנים. השביל מוליך מחניון דרך בוסתנים, אל מרגלותיה של גבעת הספלולים. כאן מתחיל שביל מדורג המוליך למצפה "קצות הארץ", השוכן בראש הגבעה. המצפה משקיף על אזור רמלה ויישובי גוש דן, ראש העין וכפרי השומרון. הגבעה זכתה לשמה בזכות הספלולים החצובים בה.קק"ל הפיקה דפדפת המתארת את אתרי היער והפעילות שבו.
לכל יער סיפור מעניין, שבילים, סודות ותרומה משלו לסביבה ולאיכות החיים שלנו.
אתם מוזמנים לבקר באתר E ירוק ולמצוא שם עוד רעיונות ומסלולים לטיולים.
היער שליד הבית | מיירגזים את היער | של מי היער הזה