מקבלי אות המציל היהודי לשנת תשפ"ו

מבוא

בשנת תשפ"ו הוענק אות המציל היהודי לארבעה מצילים יהודים אשר חירפו את נפשותיהם כדי להציל יהודים אחרים. אלה סיפוריהם

שושנה ינסיה ליטן-סרלואי (הולנד 1911 – צ'כוסלובקיה 1945)

יחד עם בעלה, ד"ר מנפרד ליטן, ניהלה שושנה ינסיה ליטן-סרלואי את חוות ההכשרה של עליית הנוער בעיר חאודה שבהולנד, מטעם ההסתדרות הציונית. לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית במאי 1940, הבינה ליטן-סרלואי שיש לתכנן את פינוי החניכים מהחווה. היא יצרה קשר עם המחתרת של יופ וסטרוויל, והחלה לשתף פעולה עם חבר המחתרת יואכים סימון.

כאשר הצטוו שלושה מחניכי החווה להתייצב בתחנת הרכבת המקומית לצורך נסיעה למחנה המעבר פיכט, שממנו נשלחו יהודים למחנות ריכוז והשמדה, הצליחה שושנה להצילם: בעזרת רופא הבית של החווה ומנהל בית החולים המקומי, היא הכריזה על שלושת החניכים כחולי דיזנטריה, ודאגה לאשפזם בבידוד בבית החולים. גם החווה הושמה בהסגר מלא בהוראת בית החולים, וכך ניצלו החניכים.

בשנת 1942 הצליחה ליטן-סרלואי, יחד עם יואכים סימון ובסיועו של דירק ואן סחייק, שעבד בחווה, לארגן לכל אנשי חוות ההכשרה תעודות זהות ללא ציון"J" , וכן תלושי מזון, כתובות של מקומות מסתור ונתיבי בריחה.

באפריל 1943 נערכה האקציה הגדולה בחאודה, וכל יושבי החווה היהודים הצטוו להתייצב בתחנת הרכבת לצורך פינוי למחנה פיכט. חלק מאנשי החווה ירדו בתחנות אחרות בדרך ופונו למקומות המחבוא שתוכננו מראש. אחרים נסעו באמצעי תחבורה אחרים והגיעו למקומות המסתור. כל החניכים הגיעו בשלום למקומות המסתור.
שושנה ינסיה ליטן-סרלואי
שושנה ינסיה ליטן-סרלואי
מנפרד ליטן נתפס בדרכו למקום המחבוא בעיר האג. הניסיון לחלצו לא צלח, והוא הועבר למחנה וסטרבורק, משם לטרזיינשטט ובהמשך לאושוויץ.

לאחר פינוי החווה התגוררה שושנה עם בנה גדעון, שהיה בן שבע, בעיירה ריבק, ומשם המשיכה לנהל את תיאום הצלת החניכים. באוגוסט 1943 מסרה את בנה למחבוא אצל משפחה קתולית בעיר אמרספורט. הוא שהה שם שנתיים, שרד, ועלה לארץ בעליית הנוער באפריל 1945.

שושנה המשיכה לפעול במחתרת ההולנדית במסגרת קבוצת יופ וסטרוויל. היא השתתפה בהברחת צעירים לספרד דרך הרי הפירנאים שבגבול צרפת, והמשיכה לעסוק במציאת מקומות מקלט, בארגון תעודות זהות מזויפות, בהנפקת תלושי מזון ובמציאת מקורות מימון למחתרת.

ביוני 1944 נתפסה שושנה בתחנת הרכבת בעיר אוטרכט בידי האס.אס, כנראה בעקבות הלשנה. היא נשלחה למחנה וסטרבורק, שם פגשה את בעלה, ושניהם גורשו לאושוויץ. ד"ר ליטן נרצח באושוויץ בפברואר 1945, ושושנה הועברה למחנה עבודה בכפייה בצ'כוסלובקיה. באפריל 1945 נספתה שושנה ינסיה ליטן-סרלואי באחת מצעדות המוות שהוציאו הגרמנים ממחנה זבודאו.

אלן-אלי וטרמן (הולנד 1918 – הולנד 1993)

אלן-אלי וטרמן פעלה משנת 1941 בזיוף ניירות ובחיפוש מקומות מסתור יחד עם יאפ למבק, חבר לא-יהודי במחתרת וסטרוויל.

באוגוסט 1942, במסגרת קבוצת וסטרוויל, סייעה אלן בהסתרה של נערים שהתגוררו בבית עליית הנוער בלוסדרכט, ודאגה למציאת מקומות מסתור עבורם. בעקבות מעצרם של הוריה ב-1943 היא ירדה למחתרת, אך המשיכה בהנפקת תעודות זהות וטביעות אצבע מזויפות, ואף בבניית מקלטים למסתתרים.

גם לאחר מעצרם של חברי המחתרת וחסידי אומות העולם וילי וסטרוויל וחיל סאלומה בדצמבר 1943, המשיכה אלן לבקר את המסתתרים ולדאוג להם. בדירה שהייתה רשומה על שמה המחתרתי אליאונורה יונקהיר הסתתרו שמונה אנשים, אך לאחר מעצרם של מייסד המחתרת ואחד מחבריו במרץ 1944, נאלצה לסגור את בית המסתור הזה. אלן נפטרה בהולנד ב-1993.
אלן-אלי וטרמן
אלן-אלי וטרמן

שמחה "קאז'יק" רותם (פולין 1924 – ישראל 2018)

שמחה "קאז'יק" רותם היה אחד מהלוחמים הבולטים במרד גטו ורשה. שמחה הצטרף לתנועת הנוער הציוני בגיל 13.
 
זמן מה לפני שיהודי ורשה צוו לעבור לגטו מכל חלקי העיר (לקראת סוף 1940), שמחה נפצע קשה בהפצצה של הגרמנים שפגעה בביתו, ואיבד את אחיו ובני משפחה נוספים. הוא נשלח לקרובי משפחה בכפר, אך לאחר שלושה חודשים חזר לגטו.
 
בזכות החזות הארית שלו, ובתמורה לשוחד ששילם לעובדי העירייה בוורשה, הוא הצליח לנוע מהגטו לאזור הארי ובחזרה דרך תעלות הביוב. לאחר דיכוי המרד הוא הבריח עשרות לוחמים דרך תעלות הביוב אל הצד הארי, ואף המשיך להשיג נשק, כספים ותעודות מזויפות עבור המחתרת היהודית. רותם עלה לארץ בשנת 1946.
שמחה קאז'יק רותם
שמחה "קאז'יק" רותם

פול ז'נייבסקי (אוסטריה 1926 – צרפת 2011)

פול ז'נייבסקי היה חבר במחתרת תנועת הנוער הציוני בצרפת. הוא גויס בגרנובל, על ידי סימון לוויט, מראשי התנועה לאספקת תעודות מזויפות ופעל בביתה של ג'אן לאטצ'יבר, כלת אות המציל היהודי.

כתלמיד בבית הספר התיכון המקומי הסתיר פול תעודות מזויפות בתוך ספרי הלימוד שלו והעבירן ליהודים שנזקקו להן על מנת לשרוד. גם לאחר שנעצר על ידי המשטרה האיטלקית, ששלטה באזור, נהג בקור רוח והציג בפניהם את תעודת הזהות המזויפת שלו, והם שחררו אותו.

פול נהג לנוע באופניים, לאסוף מראשי עיריות ששיתפו פעולה תעודות זהות מזויפות עם חותמת שלהם. הוא נעצר שוב על ידי אנשי המיליציה, אך שוחרר הודות לאיש מיליציה צרפתי, חבר לספסל הלימודים, שהעריך רבות את הפואמות שחיבר. לאחר המלחמה נעשה פול ז'נייבסקי עיתונאי ואיש תקשורת בצרפת.

פול ז'נייבסקי
פול ז'נייבסקי
  • למדור יום הזיכרון לשואה ולגבורה

    לחצו כאן