מדינת ישראל: תעודת זהות

הכינרת. צילום: אלבטרוס, ארכיון הציומים של קקל
הכינרת. צילום: אלבטרוס, ארכיון הציומים של קק"ל
עודכן ב-27.4.2025

היא אומנם בין המדינות הצעירות בעולם, אך מדינת ישראל, ב-77 שנותיה, הצליחה לגדול פי 12, ליצור כלכלה יציבה וחזקה, להקים ערים לתפארת ולטעת יערות ועוד היד נטויה. קבלו את מדינת ישראל שנת 2025
היה זה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה 16:00 אחר הצהריים. באולם המוזיאון בתל אביב התכנסו 37 חברי מועצת העם ואורחים שהוזמנו לאירוע החגיגי. מחוץ לאולם התאסף המון רב של אנשים נרגשים. הטקס היה קצר ומהיר: דוד בן גוריון הקריא את מגילת העצמאות, וסיים במשפט: "לפיכך, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל". חברי מועצת המדינה חתמו על מגילת העצמאות, 25 מהם חתמו על המגילה בטקס ההכרזה ו-12 מחברי המועצה, שלא יכלו להגיע לטקס מירושלים הנצורה, הוסיפו את חתימותיהם מאוחר יותר. למעשה, המגילה שעליה חתמו החברים הייתה ריקה, ואת הטקסט הוסיפו רק אחר כך. מדינת ישראל קמה והארץ צהלה ושמחה. יום ההכרזה על מדינת ישראל נקבע בחוק כיום העצמאות של מדינת ישראל, ואנו חוגגים אותו מדי שנה בתאריך הזה.

דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל

אבל נחזור קצת אחורה...

בתחילת שנת 1947 הודיעה בריטניה לאו"ם שהיא רוצה להחזיר את המנדט על ארץ ישראל. בעקבות זאת, הוחלט ב-29 בנובמבר (כ"ט בנובמבר) 1947 על תכנית החלוקה – חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה ערבית-פלסטינית. אך בעוד שבצד היהודי התקבלה ההחלטה בשמחה רבה ויהודי ארץ ישראל יצאו לחגוג אותה ברחובות, בצד הפלסטיני היה זעם גדול. ביום המחרת התגברו מעשי האלימות בין הקהילות והחלה מלחמת העצמאות.

למרות זאת, ביישוב היהודי המשיכו להתקדם לקראת הקמת מדינה: נעשו הכנות לקראת יציאת הבריטים, הוקמו שני גופי שלטון זמניים – מועצת העם ומנהלת העם – והדיונים סביב ההחלטה על הכרזת המדינה היו סוערים. היה ברור כי ההכרזה תביא למלחמה נגד כל מדינות ערב.

סיומו של המנדט הבריטי נקבע ל-14 במאי 1948, בחצות. יומיים קודם לכן, ב-12 במאי 1948, התכנסה "מנהלת העם" בבית הקרן הקימת בתל אביב. למרות הלחצים החליטו המשתתפים בדיון להכריז על הקמת המדינה ב-14 במאי 1948. באותו יום קמה המדינה, ולמחרת פלשו צבאות ערב לארץ ישראל. המלחמה הסתיימה ב-20 ביולי 1949, בחתימת הסכם שביתת הנשק האחרון, עם סוריה.
ירושלים. צילום: ויקיפדיה
ירושלים. צילום: ויקיפדיה

אלה אנחנו

מאז שהוקמה המדינה היא רשמה הישגים רבים ומשמעותיים בתחומים שונים, וכיום היא מדינה פורחת ומשגשגת.

מדינת ישראל: תעודת זהות

השם 
ישראל
היבשת
אסיה, המזרח התיכון
עיר הבירה
ירושלים
השטח 
22,072 קמ"ר
באיזה מטבע אנחנו משלמים?  
שקל חדש
כמה אנחנו?
10,027,000 נכון לדצמבר 2024
אילו שפות אנחנו מדברים?
משנת 2019, לפי חוק הלאום, השפה הרשמית היחידה בישראל היא עברית. כ-20% מאזרחי ישראל דוברים ערבית
מהם סמלי המדינה שלנו?
דגלה של מדינת ישראל מורכב משני פסים כחולים על רקע לבן, וביניהם מגן דוד כחול. ההמנון של מדינת ישראל הוא "התקווה", ומקורו בשיר שכתב המשורר נפתלי הרץ אימבֶּר. סמלה של מדינת ישראל הוא מנורת שבעה קנים שמשני צדיה ענפי זית, ומתחתיה המילה ישראל. 
מהם ענפי התעשייה הבולטים שלנו?
הייטק, תעשייה צבאית, תרופות, כימיקלים, תיירות, תעשיית מתכת ויהלומים מלוטשים.
איפה אנחנו גרים?
בעיר! כ-90% מתושבי ישראל מתגוררים ביישובים עירוניים, נכון לשנת 2022. כ־74% מהישראלים מתגוררים בערים, וכ־15% חיים במועצות המקומיות. רק כ-10% חיים ביישובים כפריים.
בסך הכול, נכון לשנת 2022 ישנם במדינה כ-1,220 יישובים.
אילו ערים מובילות במספר התושבים?
את החמישייה הפותחת במספרי תושבים תופסות ירושלים, עם מספר התושבים הרב ביותר (כ-1,044,827, נכון לפברואר 2025), אחריה תל אביב, חיפה, פתח תקוה וראשון לציון.
כמה פסולת אנחנו מייצרים?
הרבה...
כמות הפסולת העירונית והמסחרית המיוצרת בישראל בשנה היא כ-6.2 מיליון טונות. כל אחד מאיתנו מייצר בממוצע כ-1.8 ק"ג אשפה ביום, כמות השווה לכ-54 ק"ג פסולת בחודש וכ-648 ק"ג פסולת בשנה,  והנתון הזה הוא רק במגמת עלייה. מתוך כל הפסולת שאנחנו מייצרים רק  כ-25% מועברים למחזור.
כמה אנחנו ממחזרים?
כשני שלישים מהאוכלוסייה בישראל ממחזרים בקבוקי פלסטיק, הערים המובילות הן גבעתיים, תל אביב והרצליה. כמחצית מהאוכלוסייה ממחזרים נייר וקרטון ושליש ממחזרים סוללות.

חג שמח!