כשחזון פוגש את הקרקע

פריחת כלניות ביער בארי. צילום: אבי הירשפילד, ארכיון הצילומים של קקל
פריחת כלניות ביער בארי. צילום: אבי הירשפילד, ארכיון הצילומים של קק"ל
במשך עשרות שנים עמד הנגב בפני אתגרים של אקלים, קרקע ובדידות גיאוגרפית – אך בעזרת חזון ציוני, אומץ חלוצי ופעילות נחושה של קרן קימת לישראל, הפך האזור למחוז של תקווה, התיישבות ופריחה. זהו סיפור תרומתה של קק"ל לעיצוב הנגב המערבי
הנגב מהווה כ-60% משטחה של ישראל אך מאכלס פחות מ-10% מאוכלוסייתה.
 
הרעיון להתיישבות יהודית בנגב עלה כבר בסוף המאה ה-19, אך עד לשנות ה-30 של המאה ה-20, נותר הנגב ברובו מחוץ למפת ההתיישבות היהודית, בשל אתגרים כמו מחסור במים, קשיים ברישום קרקעות בטאבו ובידוד גיאוגרפי.
 
גם קרן קימת לישראל, שהוקמה בשנת 1901, לא ראתה בתחילה בנגב יעד להתיישבות, בשל הקשיים הכלכליים והסביבתיים שאפיינו את האזור. היא רכשה קרקעות באזורים פוריים יותר כמו עמק יזרעאל, במטרה ליצור רצף התיישבותי צפוף.
 
בעקבות פרסום הספר הלבן הבריטי ב-1939, שהגביל את רכישת הקרקעות על ידי יהודים, והעלייה היהודית, השתנתה המדיניות: הוחלט לתקוע יתד בנגב, וכך נוסד קיבוץ נגבה בקיץ 1939, במסגרת מבצע "חומה ומגדל". הקמתו סימנה את תחילת ההתיישבות היהודית החדשה בנגב. קק"ל קיבלה החלטה אסטרטגית להעמיק את אחיזתה בקרקעות הנגב ולהבטיח את הכללתו בגבולות המדינה היהודית העתידית. לשם כך היא שינתה את מדיניותה והחלה לרכוש קרקעות גם בדרום הארץ, בעיקר מבדואים.

שלושה מצפים, 11 נקודות ועתיד אחד

בשנת 1943, שהוגדרה על ידי קק"ל כ"שנת תחייתו של הנגב", הוקמו שלושה מצפים אסטרטגיים: מצפה גבולות, שהוקם ראשון, נועד לבחון את תנאי האזור ולסמן גבול סמוך למצרים. חודשיים לאחר מכן הוקם מצפה רביבים, כשלושים קילומטר מדרום לבאר שבע, ובקרבת העיר עצמה הוקם מצפה בית אשל. שלושת המצפים נועדו לבדוק את אפשרויות ההתיישבות החקלאית, ליצור נוכחות יהודית ולבחון את תגובת הבריטים להתיישבות באזור. במצפים התמקמו גם מומחים לחקלאות מהאוניברסיטה העברית ומתחנת הניסיונות ברחובות.
 
קק"ל הייתה הכוח המוביל והמתמיד בהקמת המצפים ובהכשרת הקרקעות, ועשתה זאת ביצירתיות ובדרכי פעולה מגוונות: היא רכשה קרקעות מבדואים, סימנה גבולות בחרישת האדמות ופרצה דרכי עפר אל המצפים.
 
לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר עלתה הצעה למנוע את הכללת הנגב במדינה היהודית בתכנית החלוקה של מוריסון-גריידי ב-1946, הובילו המוסדות המיישבים את מבצע הקמת 11 הנקודות במוצאי יום הכיפורים תש"ז (6 באוקטובר 1946). מטרת המבצע הייתה ליצור עובדות בשטח שיחזקו את התביעה היהודית להכללת הנגב במפת המדינה שתקום. קק"ל והסוכנות היהודית פעלו יחד להקמת הנקודות החדשות. המתיישבים בנו צריפים, מגדלי מים וגדרות, והחלו לעבד את הקרקע. היישובים שהוקמו זכו לראשי התיבות "קח משכנתא נג"ב" – קדמה, חצרים, משמר הנגב, שובל, כפר דרום, נירים, תקומה, אורים, נבטים, גלאון ובארי. יישובים אלה חיזקו את האחיזה בנגב ויצרו עובדות בשטח.
ילדים ומטפלת במצפה בית אשל. צילום: יעקב רוזנר, ארכיון הצילומים של קקל
ילדים ומטפלת במצפה בית אשל. צילום: יעקב רוזנר, ארכיון הצילומים של קק"ל

המים מגיעים דרומה

כדי להבטיח את קיום היישובים, יושמה בשנת 1947 "תכנית בלאס" להקמת קו מים ראשון לנגב, בהובלת המהנדס שמחה בלאס. במפעל מים נועז זה, שתחילתו בבארות סמוך לניר עם, השתתפו גופים רבים ביישוב היהודי: מקורות, קק"ל, סולל בונה וחברת החשמל. בהתאם לכך, זכה המפעל להד ציבורי רחב. גם המשורר נתן אלתרמן כתב על כך בטורו "הטור השביעי", תחת הכותרת "המים נוסעים דרומה":
 
"לא פעם נחלקו דעות חכם ופתי:
את ההיסטוריה מי עושה? למי יתרון?...
...יברר עוד שאותה עושה האינסטלטור,
אשר כיון צינור עם ברז למדבר."
 
עד קום המדינה הוקמו בנגב 28 יישובים יהודיים, שהיוו את הבסיס להכללת הנגב בשטחי המדינה היהודית בהחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. יישובי הנגב הפכו לא רק לעובדות גיאוגרפיות, אלא גם לסמל של החזון הציוני: הפרחת השממה והשתרשות באדמת הארץ.
 
בתקופה זו פעלה קק"ל גם לייעור הנגב כדי להבטיח בעלות על הקרקע ולמנוע תהליכי מדבור. בין 1943 ל-1948 ניטעו בנגב כחצי מיליון שתילים – שמונה אחוזים מיערות קק"ל בארץ. בשנת 1947 רכשה קק"ל קרקעות סמוך לבאר שבע, במטרה ליצור רצף בעלות יהודית, אך הקמת העיר בפועל התבצעה רק לאחר כיבושה במלחמת העצמאות.
פארק גולדה ונחל רביבים. צילום: יעל חדד
פארק גולדה ונחל רביבים. צילום: יעל חדד

נגב של תקווה וקיימות

גם לאחר קום המדינה, המשיכה קק"ל בפעילות נרחבת לפיתוח הנגב, וממשיכה בכך עד היום. היא סייעה בהכשרת קרקעות להתיישבות חקלאית ובקליטת עולים חדשים, הייתה ועודנה שותפה בפיתוח מקורות מים ובהקמת סכרים ומאגרים, עוסקת במחקר, בחינוך, באקולוגיה, בתיירות ובפנאי. קק"ל פועלת בשיתוף עם הקהילות היהודיות בתפוצות התורמות לפרויקטים השונים בנגב. גם כיום היא ממשיכה להיות גורם מרכזי בפיתוח האזור, תוך התמקדות בפיתוח בר קיימא.
 
לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, הגבירה קק"ל את פעילות השיקום באזור הנגב המערבי ובחבל התקומה: שיקום תשתיות, הקמת חניון ותחזוקת יער רעים (אתר מסיבת הנובה) – וכן סיוע לקהילות העוטף וליווי תהליכי התאוששות כמו בניית שכונה זמנית לתושבי כפר עזה ברוחמה.

הכתבה מבוססת על מאמרו של דותן גורן, "ההתיישבות בנגב", סגולה – מגזין ישראלי להיסטוריה, טבת תשפ"ד, דצמבר 2023.
השכונה הזמנית לתושבי כפר עזה בקיבוץ רוחמה. צילום: יואב לין, ארכיון הצילומים של קקל
השכונה הזמנית לתושבי כפר עזה בקיבוץ רוחמה. צילום: יואב לין, ארכיון הצילומים של קק"ל