ססתיק – פרפר עם תיק

אם תלכו בשדה ותבחינו בגוש עלים שמתקדם מעצמו, תדעו שאתם לא מדמיינים, ולא, הוא גם לא זז מעצמו. מדובר בססתיק (סס הנרתיק), שהוא בעצם זחל של פרפר מתת סדרת העשיים, שבונה לעצמו תיק מצמחים, ובתוכו הוא חי ואיתו הוא מתנייד.

 

הסַסְתִיקִיִּים הם משפחה של עשים מסדרת הפרפראים, עם כ-1,350 מינים בעולם. בישראל מוכרים שבעה מיני ססתיקים, הנפוצים שבהם הם ססתיק צהוב, ססתיק מרובע, וססתיק שחור חזה.

 

סס הנרתיק הוא פרפר קטן יחסית. אורכו של התיק, שאת רוב השימוש בו עושים הזחלים, משתנה בין מיני הסס, אך לרוב הוא נע בין 2 ס"מ ל-4 ס"מ. הפרפרים הבוגרים קטנים, אורכה של מוטת הכנפיים שלהם היא כ-2.5 ס"מ, וצבעיהם חומים-אפורים ואינם בולטים. הססתיק חי במגוון רחב של סביבות טבעיות, כולל גינות, יערות, ואזורי חקלאות. הוא נוטה להימצא בסביבות עם צמחייה רבה, שבהן יש לו גישה לחומרים שדרושים לבניית התיק שלו.

עם בקיעת הזחל מהביצה, הוא פונה לעבודת הכנת התיק. הוא מפריש מבלוטה בפיו סיבים דקים, שאותם הוא טווה סביב גופו, וכאשר הרשת הקורית שלו מוכנה, הוא מתחיל לחפות את התיק – ובעצם מדביק לרשת חומרים שהוא מוצא בסביבתו הקרובה, דוגמת עלים, גבעולים ופרחים ולפעמים אפילו גרגרי אדמה, מה שמאפשר לו להסתוות בסביבתו הטבעית. בתוך התיק שלו חש זחל הססתיק מוגן – בטנו הרכה בתוך הנרתיק, רגליו, החזה שלו וראשו מציצים מלפנים, ואילו מאחור, בקצה התיק, יש פתח קטן להפרשותיו. תהליך בניית התיק של סס הנרתיק הוא דוגמה מרשימה לאופן שבו חרקים משתמשים במשאבים טבעיים כדי להבטיח את הישרדותם ולשמור על עצמם לאורך שלבי חייהם.

לתיק יש גם עיצוב ייחודי – הוא בנוי בצורה צינורית או קונית, המדמה את הצמחים שסביב הזחל, תלוי במין הסס ובסוג הצמח שעליו הוא נמצא. הצורה והמרקם של התיק יכולים להיות דומים לצורה ולמרקם של העלים או השורשים שעליהם הוא נמצא, ולספק לזחל הסוואה מושלמת.

התיק משתלב היטב בצמחייה שסביבו, ומספק לזחל "מקלט" והגנה אפקטיבית מפני טורפים ותנאי סביבה קשים. התיק מספק לזחל גם בידוד תרמי מסוים, ומסייע לו לשמור על טמפרטורת גוף קבועה, החשובה במיוחד בתנאים משתנים. למעשה, הזחל נע בתוך התיק וגם עם התיק, ומזיז אותו לפי הצורך כדי להתאים אותו למיקומו או למצבו הנוכחי.

קיימים מיני סס נרתיק שונים, וכל אחד מהם משתמש בחומרים שונים ובטכניקות שונות לבניית התיק, בהתאם למין ולסביבה שבה הם חיים.

תהליך הרבייה של הססתיק מתחיל בהזדווגות של הזכר והנקבה. את הביצים מטילה הנקבה לרוב בתוף התיק שלה, ולעיתים, במינים מסוימים, על צמחים. ישנם מיני סס שבהם הנקבה בוחרת להטיל את הביצים במקומות שבהם יש פחות תחרות עם חרקים אחרים.

 

את הנקבות לרוב לא תראו עפות בשטח, מהסיבה הפשוטה שאין להן כנפיים, ולרוב הן כלל לא יוצאות מתוך התיק. תפקידה היחידי של נקבת הססתיק הוא להפריש פרומונים כדי למשוך זכרים, ולהטיל ביצים. הנקבה הבוגרת אינה אוכלת, ולכן גם אין לה אברי פה. גם לזכר אין אברי פה, ובשלב חייו הבוגר הוא אינו אוכל, אך יש לו כנפיים ומחושים מנוצים, שבעזרתם הוא מאתר את הנקבה. מכיוון שכל תפקידם של הפרפרים הבוגרים הוא הזדווגות והטלת ביצים (הנקבה), זמן קצר לאחר שביצעו את המשימה, הם מתים.

כיוון שבמינים רבים הנקבה אינה עפה, פיתחו הססתיקים פיתחו שיטות מגוונות להפצת צאצאיהם. במינים מסויימים, הנקבה מטילה את ביציה בתיק או בריכוז אחר, והזחלים הצעירים יורים קור משי המאפשר להם לדאות למרחקים בתופעה הנקראת בלונאות (בלעז: Balooning). במינים אחרים, הנקבה המזווגת אינה מטילה את ביציה, אלא שומרת אותן בבטן, ובכך בעצם היא . במינים אלו הנקבה מחכקה זחלי חרקים חיפושיות בצורתה והתנהגותה, ו ובכך מפתה ציפורים לאכול אותה. הביצים העמידות שורדות את מערכת העיכול של הציפור ומופרשות בסביבה חדשה.