במצפה בית אשל מחזירים עטרה ליושנה. במקום הראשון בארץ שבו נעשה שימוש בחקלאות הידרופונית, נחנכה בט"ו בשבט האחרון, בהשתתפות חיילי צה"ל, מערכת הידרופונית לגידולי שדה, הפועלת באופן סולרי. הינה כמה מילים על מה שהיה, מה שקורה, וגם על מה שמתוכנן בבית אשל
חלוצי מצפה בית אשל ערכו ניסויים שונים על מנת לגבור על התנאים הפיזיים הקשים שעמדו בפניהם. והרי תנאי הפתיחה שהם פגשו בנגב הצחיח, לא היו תנאים אופטימליים (בלשון המעטה) לקיומה של חקלאות. ממבט ראשון אפשר היה לומר כמעט בודאות, כי מדובר במקום בו חקלאות אינה אפשרית. אז איך בכל זאת התגברו על בעיות אלו, ובאילו בעיות היה מדובר?
ובכן, כידוע הנגב חם מאוד, משרע הטמפרטורות בין היום לבין הלילה גבוה, רוחות חזקות ואף מטלטלות נושבות בחוזקה באזור זה של הארץ, האדמה היא אדמה שאינה מחלחלת, ישנם שטפונות לא מעטים באירועי גשם, והאדמה מליחה. ללא ספק, אלו אינם תנאי הפתיחה האופטימליים לקיומה של חקלאות.
ובכן, התוצאה הייתה מרחיקת לכת - המקום הפך למקום פורח!זאת ועוד, מסופר כי כאשר נציגיהם של ועדת אונסקו"פ הגיעו לבחון את המקום, הם לראשונה נוכחו לדעת כי ניתן לקיים חקלאות ואף ניתן לקיים חיים, באיזור זה של הארץ. התרשמותם זו, הביאה לכך שאותם הנציגים המליצו בהמשך על כך שאיזור הנגב יהיה חלק מהמדינה היהודית.
כמו כן, אותם פיתוחים הביאו לכך שהתוצרת החקלאית של בית אשל הייתה כ''כ מוצלחת, עד כדי כך שבאותם ימים תוצרת זו אף עקפה בכמותה את התוצרת החקלאית שהגיעה מאיזור עמק יזרעאל (שהיה נחשב לאיזור בעל פריון גבוה של תוצרת חקלאית).
כיום בבית אשל מגדלים ירקות כמו בעבר. התכנון הוא כי בכל עונה בעתיד, יישתלו במקום ירקות אשר מתאימים לאותה העונה, זאת באמצעות שיתוף פעולה קהילתי ועם תלמידי בתי הספר המקומיים.
בבית אשל אף מכוונים לכך שהמערכת ההידרופונית אשר נחנכה זה עתה, תהיה חלק ממערך ההדרכה שקיים באתר - קבוצות יוכלו לראות את המערכת הישנה, וגם את זו העכשווית החדשה, ואף לקבל הסברים אודותן.
זאת ועוד, ישנה במקום אף תוכנית חינוכית עתידית על פיה ניתן יהיה להעביר ידע מגוון לתלמידים באופן חוויתי ומעשי, בתחומים מגוונים כגון עשייה חקלאית (באמצעות חריש ידני), הכנת תערובות צמחים (באמצעות מכתש ועלי) וכד'.