לפני שיוצאים לדרך כדאי להקדיש כמה דקות לתצפית מהשביל הנגיש המלווה את שולי רחבת החניה העליונה של סטף ולהתרשם מהמדרון התלול של הר איתן הנוחת לעמק נחל שורק. ממול נראה היטב רכס עמינדב ולפניו מושב אבן ספיר ובית החולים הדסה עין כרם.נצא לדרך ב"שביל הכפר", המסומן בצבע ירוק. פונים מזרחה ברחבת החניה ויורדים בגרם מדרגות קצר אל רחבה ובה ספסלים למנוחה ועצי בוסתן. כאן גם נמצאת תחנה של שביל ישראל ובה מפת השביל. שביל הכפר חופף לשביל ישראל ונוכל להיעזר גם בסימוני השביל (פסים כתום, לבן וכחול).מעט הלאה מכאן, לאחר חציית הדרך הסלולה היורדת לחניה התיכונה של הסטף, נגיע לראש שביל הכפר. זה היה בעבר השביל שקישר בין הכפר צובה לכפר סטף. השביל עובר במעין "רחוב" התחום בגדר אבן נמוכה משני צדדיו. הגדר נועדה לסמן את החלקות המעובדות ולמנוע כניסה של עדרים אליהן.לאחר כ-200 מטר, בצומת השבילים, נמשיך היישר לפנים על פי הסימון הירוק וסימוני שביל ישראל.נחלוף על פני "פינת עופר", המנציחה את זכרו של סג"מ עופר סטרינסקי ז"ל, פינה מוצלת ויפה למנוחה. שביל קצר עובר בין מדרגות חקלאיות ומגיע למרכז אתר סטף. תחילה נפנה שמאלה לעין ביכורה דרך פרגולות גפנים וקירות אבן יפהפיים. קק"ל החלה לשקם את הטרסות, המעיינות וחלקות השלחין בשנות ה-80 ועשתה את המקום מרכז שימור החקלאות ההררית הקדומה.
כמרבית המעיינות בהרי יהודה, גם שפיעת עין ביכורה דלה. כדי להפיק את המיטב ממה שהטבע העניק למקום, נקטו התושבים שתי דרכי פעולה: הם חפרו לאורכה של השכבה נושאת המים כדי להגביר את ספיקת המים ובנו בריכת אגירה. בשעות הלילה נאספו המים בבריכה וביום היה אפשר להפנותם לחלקות השלחין.מימי עין ביכורה נאספים לבריכה גדולה. נוכל לרדת במדרגות אל הנקבה שמאחוריה. הנקבה גבוהה ואפשר לצעוד בתוכה בקומה זקופה. חובה להצטייד בפנס, שכן הנקבה חשוכה לגמרי. יש לצעוד בזהירות ולהתגבר על מדרגות טבעיות וזולגות מים עד שמגיעים לנביעה בכבודה ובעצמה, מקום שהמים נוטפים בו מהקירות.מעין ביכורה השביל עובר בין מדרגות חקלאיות בצל עצי בוסתן המעניקים גם הם צל נדיב. למרגלות השביל נמצאות ערוגות שלחין המעובדות בשיטות מסורתיות ומושקות בתעלות שמושכות את מימיהן מבריכות המעיינות. עד מהרה נגיע לשביל הראשי של סטף, היורד שמאלה לכביש 386. אנו נפנה ימינה במעלה המדרגות ונגיע חיש קל לעין סטף ולבריכה הגדולה שלצדו.
עין סטף (עין אל-בלד) היה המעיין המרכזי של הכפר סטף. במשך השנים נוסף מבנה מעל לשכבה נושאת המים וכך נוצרה נקבה באורך של כ-10 מטר. אפשר להיכנס לנקבה ממערת המעיין, הנמצאת במדרגה שמעל הבריכה, ולצאת בהליכה שפופה "עם המים" אל שפת הבריכה. יש להצטייד להרפתקה הזו בנעליים להליכה במים.מעין סטף נמשיך על פי סימוני שביל ישראל במורד השביל (סימון ירוק), היורד בגרם מדרגות ארוך לרחבת החניה התחתונה של הסטף. כאן נפנה שמאלה בדרך העפר, שבה משולבת דרך סלולה ומשובשת ונצעד במקביל לכביש 386. בראשית הקיץ, עד יוני, נראים כאן הפרחים הלבנים והגדולים של ורד הכלב והפרחים הצהובים של אחירותם החורש. מלווים אותם הגבעולים הגבוהים של לוע הארי הגדול. הצתרה הוורודה מרהיבה עוז לפרוח גם מאוחר יותר.
בנקודת המפגש עם שביל המסומן בצבע שחור, ליד חורשת אורנים, עוזב שביל ישראל את נחל שורק ונכנס לחורש טבעי קטנטן. כאן אנו נפרדים משביל ישראל ופונים ימינה בשביל המסומן ירוק כדי להיכנס לגשרון ולחצות במעבר תת-קרקעי את כביש 386.מכאן עולה שבילנו בוואדי יוסוף, המוליך לטרסה אדירה בנויה אבני ענק המזכירים בעוצמתם את אבני הכותל המערבי. לאחר שנתרשם ממנה, נטפס משמאל לטרסה ונתגבר על מדרגות סלע קטנות. חיש קל מגיעים לחפיר גדול בסלע, שבתוכו פעורים פתחיהן של שתי נקבות. זהו עין חנדק, מהמעיינות היפים של הרי ירושלים.הנקבות חשוכות לגמרי והמים בהן עשויים להגיע לגובה של 1.20 מטר. אין בנקבות שום אמצעי בטיחות או סימונים, אין להיכנס אליהן והנכנס אליהן עושה זאת על אחריותו הבלעדית.מעין חנדק ממשיכים בשביל מסומן ירוק. השביל עובר דרך שרידי שומרה ומגיע לאחר כקילומטר אל כביש הגישה למושב אבן ספיר. חוצים את הכביש בזהירות וממשיכים בדרך העפר שממול (סימון אדום) כ-100 מטר ומגיעים לרחבת החניה.