בין רצוי למצוי

מעמידים את התלמידים בשורה ומבקשים מהם להתקדם צעד בכל פעם שהם מסכימים עם ההיגד שהמדריך מקריא.

מקריאים את ההיגדים הבאים:

• אכפת לי שהחדר שלי מבולגן.
• אכפת לי שהבית שלי מלוכלך.
• מפריע לי שיש אשפה ביער בזמן שאני נמצא בפיקניק משפחתי.
• מעצבן אותי שאנשים משליכים אשפה מחלון המכונית.
• אכפת לי כשאני רואה ערמות פסולת בניין בשטחים פתוחים.
• מפריע לי שהמדרכה ברחוב שלי מלוכלכת.
  
  

מסמנים את המקום שאליו הגיע כל תלמיד (את הסימון אפשר לבצע במסקינג-טייפ או בטוש או בכל דרך אחרת).

מחזירים את התלמידים לנקודת המוצא וכעת המדריך מקריא את ההיגדים המקבילים הבאים:

• אני מסדר את החדר שלי.
• אני מנקה את הבית שלי כאשר הוא מלוכלך.
• אני אוסף אשפה המפוזרת ביער בזמן הפיקניק המשפחתי.
• אני מנקה את המדרכה.
• אני מעיר לאנשים שזורקים אשפה מהמכונית.
• אני מדווח לרשויות על ערימות פסולת בניין בשטחים פתוחים.
  
  

מתבוננים בפער שבין המקום שאליו התלמידים הגיעו לאחר סדרת ההיגדים הפעילים לבין המקום שאליו הגיעו בהיגדים התיאורטיים. משליכים את הפער הזה על החיים האמיתיים ומסכמים במספר פעולות פשוטות שאם כל אחד יקבל על עצמו לבצען באופן שגרתי, יחול שינוי בחיים של כולנו.