דף שיח: ארעיות הסוכה

דף שיח: ארעיות הסוכה

מהי המשמעות של היציאה מביתנו הבטוח והיציב אל הסוכה הארעית? כיצד אנו מושפעים מהוויתור על הקבוע והיציב?
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה
בכל שנה בחג הסוכות אנו יוצאים מביתנו הנוח, הקבוע והבטוח, וגרים שבעה ימים בסוכה ארעית וזמנית, נטולת גג וחשופה לפגעי מזג האוויר. השנה, יותר מתמיד, מקבלת הארעיות שבישיבה בסוכה משמעות ייחודית, כשמאות אלפי ישראלים לא גרים בבתיהם כבר שנה שלמה.
 

ויקרא, פרק כג
(מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: (מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:

מספרים חוויות ילדות על ישיבה בסוכה

צורך בסיסי של בני האדם הוא הצורך בביטחון, יציבות ושליטה במצב. לוויתור על הביטחון, המצב הקבוע והיציב, ולו לשבעת ימי החג, יש משמעות והשפעה עלינו.

שאלות לדיון:

  • מהן נקודות הביטחון שיש לכם בחייכם?
  • האם הרעיון לחיות בסוכה במשך שבוע קוסם או מרתיע? למה?
  • כיצד אתם מרגישים כשאתם ישנים מחוץ לבית, בטיול או במחנה קיץ? האם אתם נהנים מהשהייה השונה בחיק הטבע או מתגעגעים לבית, לנוחיות ולשגרה?
  • מה מפחיד אתכם במחשבה על לישון בסוכה שאין בה את התנאים והפינוקים שאליהם אתם רגילים?
    האם אתם רואים סתירה בין חג האסיף, שבו אוספים את היבול ושמחים עם ההישגים החומריים, לבין המצווה דווקא בחג זה לחיות בסוכה? מדוע לדעתכם דווקא בעונת שפע זו אנו מתבקשים להצטמצם ולחיות בתנאים מינימליים?
גרים שבעה ימים בסוכה ארעית. צילום: ארכיון הצילומים של קקל
גרים שבעה ימים בסוכה ארעית. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

עינט קרמר, חג סוכות, חג המשכורת, טבע עברי

"דווקא בחג האסיף, חג השפע, יוצאים הכול מביתם המרווח שנבנה בעמל כפיהם, ועוברים לגור בסוכה, בדירת ארעי פתוחה לרוח, ומברכים על ארבעה מיני פרא הצומחים בארץ ישראל. המעבר לסוכה, העשויה מחומרים טבעיים, בא ללמדנו מסר חשוב: דווקא בשעה שהאדם מישראל רואה תחת ידיו את רוב יבוליו ושמח שמחה חומרית, דווקא אז הוא מצווה לחזור למצב 'בראשיתי' רוחני – לשבת באוויר הצח, ליהנות מריח ההדסים והלולבים, להביט בכוכבים המציצים אליו מן הסכך ולפתח את מידת הענווה מול נפלאות הבריאה. ישיבה זו בסוכה ממחישה לאדם בדרך בלתי אמצעית כי החומריות הנאגרת אינה מטרה לשמה, אלא אמצעי בלבד להעניק לו ביטחון קיומי. נראה כי בחברה של היום, מסר זה רלוונטי יותר מתמיד".

 

שאלות לדיון:

  • מה חש אדם העושה סוכתו קבע ואת ביתו ארעי?
  • מה גורמת לנו העתקת חיי השגרה לסוכה שתפורק לאחר שבוע?
  • מה הופך את הבית שלנו לבית?
 
המעבר למגורים בסוכה בחג הסוכות מחדד את הבנת הארעיות בחיים, את המתח בקיום האנושי בין הקבוע והארעי, בין השמחה על הקיים ובין הרהורים על שבריריותם של החיים.

אווה קילפי, פינלנד

תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק
אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַ
הֵשַׁבְתִּי לוֹ
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִי
בָּרוּךְ הַבָּא

תרגום מפינית: רמי סערי

 

שאלות לדיון:

  • מה מאבדים כשיוצאים ממקום בטוח ויציב אל דרך חדשה שיש בה חוסר ודאות וערעור?
  • מה מקבלים ומרוויחים כשיוצאים מהמקום הבטוח אל חוסר הוודאות המעורערת?
  • מהו התפקיד של תודעת ה"ארעי" ביחס ל"קבוע" בחיים?
  • האם אפשר להבחין ביניהם באופן ברור? האם הקבוע יכול להתקיים בלי הארעי?
  • מה חשוב יותר, לדעתכם, הארעי או הקבוע? האם ייתכן קיומו של האחד ללא השני?
  • נסו לחשוב על רגע בחייכם שבו יצאתם ממקום בטוח אל תוך מצב קצת תלוש ומעורער, מתוך תקווה למשהו טוב. מה קרה שם? איך התמודדתם בהתחלה הפחות בטוחה והפחות ברורה?