יציאה ליער

התנאי הוא אהבה. אני יודע: אי-אפשר "לחנך לאהבה". ...לא "לחנך לאהבת הארץ" ולא "לחנך לאהבת הנוף". באהבה אפשר להדביק את הזולת, לפעמים. אהבה אפשר לעורר, לפעמים, אבל לא ביד רמה ולא בזרוע נטויה ...

עמוס עוז

"אנשים מתחילים לגלות כי לצאת אל ההרים זה לצאת הביתה; שהטבע הוא הכרח; וששמורות טבע ופארקים חיוניים לא רק כמאגרי עצים ונהרות השקיה, אלא כמעיינות של חיים".
ג'ון מיור (אבי הפארקים ושמורות הטבע בארה"ב)

"אנו שבים אל הטבע, אבל לא בתור עבדים ולא בתור אדונים, אף לא בתור תיירים וחוקרים, המסתכלים מרום ידענותם במה למעלה ומה למטה, כי אם בתור שותפים אקטיביים ובתור אחים נאמנים: אנחנו באים להשתתף עם הטבע בחיים וביצירה. יותר נכון, אנחנו באים להתאחד עם הטבע בייחוד שלם, בבחינת: האדם והטבע – חד הוא. כל החומות, הגדרים והסייגים בין חיי האדם ובין חיי הטבע ייהרסו. ים אחד גדול לאין סוף של חיים, יש של חיי
עולם, עולם מלא של יחסים חדשים, של ערכים חדשים! הן מעתה יש לנו יחס – יחס ישר, נפשי, עמוק, לכל רגב אדמה, לכל אבן ולכל סלע, לכל עשב ולכל עץ, לכל חי ולכל רמש, כמו לכל בשמים, לכל העולמות אשר במרחבי אין קץ ולכל אשר בהם – כולנו אחים, כולנו שותפים בחיי עולם, בצער עולם, בשירת עולם, ביצירת עולם, במחשבת עולם, באמת עולם.
פה יכול כל אחד להביא לידי גילוי את עצמיותו בכל שלמותה מבלי לנגוע אף כמלוא נימה בשל אחרים".
א"ד גורדון

"כמה מפליא שאפשר להתבונן שעות ארוכות, ביער, בעץ אחד בו, בעלה אחד שעליו, בעורק אחד של העלה – ושעות מפליאות זורמות ועוברות בנשמה".
יאנוש קורצ'ק