סיורי ליקוט

צילום: אדוה קימלפלד
צילום: אדוה קימלפלד
הם הכי טריים, הכי טבעיים, הכי בריאים ומשופעים בוויטמינים ובמינרלים, לכן אין פלא שצמחי הבר זוכים לעדנה מחודשת בשנים האחרונות, וסיורי הליקוט הופכים פופולאריים מאוד. לפניכם שתי חוברות הדרכה לליקוט להעמקת החוויה ולשלל מתכונים
חשוב להדגיש שלא כל הצמחים מתאימים לליקוט ולמאכל. החוק הוא – מה שלא מזהים לא מלקטים!

שתי הצעות לחוברות לסיורי ליקוט

  • טעימות מהשדה – חוברת ליקוט ומתכונים לשטח

    בחוברת "טעימות מהשדה" של החטיבה לחינוך ולקהילה של קק"ל מידע על שישה צמחים נפוצים שתוכלו לפגוש בטיול בשטח. תוכלו להכיר את הצמחים ולזהותם, וליהנות מהמתכונים הקלילים המתאימים לבישול שטח חווייתי

  • מפגש ליקוט – חוברת ליקוט ומתכונים

    בחוברת "מפגש ליקוט", מאת אביבית ברקוביץ, המרכז הישראלי לליקוט מקצועי, תמצאו מגוון צמחים ופרחים שנמצאים בטבע הקרוב לנו ומתאימים לליקוט, וגם – איפה אפשר ללקט אותם, מהן סגולות הריפוי שלהם, איך כדאי לאכול אותם, ומתכונים...

טיפים להדרכת סדנת ליקוט

  1. חשוב מאוד – מלקטים רק מה שמזהים! לא מזהים, לא מלקטים!
  2. מלקטים עד 20% ממה שיש – כדי להשאיר גם לטבע ולאחרים
  3. לא מלקטים בשמורות טבע
  4. לא קוטפים צמחים מוגנים
  5. לא מלקטים בשדות ובפרדסים מעובדים
  6. אוכלים בזהירות צמח חדש שלא הכרתם, ומוודאים שאין לו השפעה אלרגנית
  7. שימו לב: רוב הצמחים אינם רעילים, אולם ישנם בודדים שהם רעילים מאוד, וחשוב להכיר גם אותם. לעיתים צמח רעיל דומה לצמח אכיל
  8. פותחים בטעם לא חזק, כמו חלמית, כדי ליצור אמון ונכונות לטעום
  9. שואלים שאלות ומשתפים את הקבוצה בדילמות שעולות תוך כדי הליקוט. למשל: תנו לי סימני זיהוי על ההבדלים בין ברקן לגדילן, במקום מיד לומר מה הם ההבדלים
  10. עם סיום הליקוט פותחים את הארוחה בפחמימה כמו פיתה או תפוח אדמה עם צ'ימיצ'ורי (תערובת עלים קצוצה). כדאי להכין מראש מה שאפשר, כך שיהיה אפשר לאכול מיד, כיוון שבסוף הליקוט המשתתפים לרוב רעבים. אחרי ששבעו, אפשר לעבור על הצמחים ולהכין סלטים ובישולים מורכבים יותר.
ציפורני חתול מצויות. צילום: אביבית ברקוביץ'
ציפורני חתול מצויות. צילום: אביבית ברקוביץ'

ציוד ליקוט מומלץ

  1. מספריים
  2. כפפות
  3. סכין
  4. שקית בד
  5. מגדיר צמחים
  6. קופסת פלסטיק קטנה עם מכסה
  7. מלקחיים לקטיף עלים וצמחים קוצניים