מילים ועלים עושים צל – סדנת פעילות

צילום: אילן פרץ, ארכיון הצילומים של קקל
צילום: אילן פרץ, ארכיון הצילומים של קק"ל
סדנה העוסקת בהשראה שאפשר לקבל מתכונותיהם של עצים כמו: עמידה זקופה, צמיחה אחרי משבר, שורשיות, גמישות ועוד. הסדנה משלבת פעילות בזוגות ובצוותים ושיח כללי
קהל יעד: בוגרים (תלמידי מכינות, תלמידי תיכונים, קהילות)
מיקום: במרחב טבעי מוצל, נוח ופתוח, רצוי תחת עצים או ליד עצים/בחדר
זמן: כ-90 דקות

רציונל ומטרות

מאז ומתמיד שימשו העצים מקור ועוגן להשראה עבור יוצרים שונים. סדנת הפעילות "מילים ועלים עושים צל" היא פעילות דיון ושיח שבה העצים הם המקור להשראה, לשיחה ולדיון. הפעילות משלבת מגוון קטעי הגות, פרוזה ושירה, מחברת ומקשרת בין תכונות העץ וחייו לחיי האדם, ונעה בין המרחב האישי והמרחב החברתי-ציוני-היסטורי של מדינת ישראל.
 

מטרות הפעילות

  1. להעמיק את ההיכרות עם תכונות העצים ותפקידיהם בטבע
  2. לטפח חיבור רגשי וקשר ערכי לעולם העצים והיער
  3. לעודד שיח קבוצתי, שיתוף וגיבוש חברתי
  4. ליצור חוויה חינוכית מהנה ומשמעותית
צילום: חנוך צורף
צילום: חנוך צורף

עזרים

  1. מערך ההדרכה
  2. כרטיסיות השראה ומידע:
    בכל קובץ כרטיסיית השראה (מכילה תמונה ועצה מעץ וקטעי השראה ושאלות לדיון) וכרטיסיית מידע (מכילה מידע מדעי על אחת מתכונות העץ וציטוטים ושאלות לדיון בתחום החברתי-מדיני)
  3. משרוקית

מהלך הפעילות

פתיחה

נספר מעט על גלגולי החג ועל הרקע לציון ט"ו בשבט. נתמקד בסמליותן של הנטיעות ונדגיש את המשמעות הציונית של מפעל הייעור של קק"ל כאמצעי לגאולת אדמות לקראת קום המדינה

 המקור העתיק ביותר העומד לרשותנו לגבי מוצאו של ט"ו בשבט, כתאריך בלבד ועדיין לא כחג, הוא המשנה הראשונה במסכת ראש השנה:

בתקופת המקדש העלו בני ישראל מיסים לכוהנים וללוויים. המיסים האלה נקראו תרומות ומעשרות. היות שכך, היה צריך לקבוע מתי מתחילה ומתי מסתיימת שנת המס. הגמרא מלמדת שט"ו בשבט נבחר כראש השנה למעשרות פירות האילן, משום היותו היום שבו מֵֵי השנה החדשה מתחילים לעלות באילן, כלומר מי הגשמים שירדו באותו חורף מתחילים לעלות דרך השורשים ולהזין את העץ.

כיוון שבית המקדש חרב, ורוב העם היהודי חי בגלות, פסק מנהג הבאת המעשרות. במאה ה-16 התחיל להתפתח מנהג בקהילות אשכנז – בט"ו בשבט אוכלים פירות יבשים ומספרים בשבחם של ארץ ישראל ופירותיה, כביטוי לגעגועים אליה. המנהג התפשט בהמשך גם לקהילות ספרד. נהגו לאכול דווקא פירות יבשים מאחר שאי אפשר היה להביא פירות טריים מן הארץ בתקופה ההיא, וכיום נוהגים לאכול פירות יבשים לזכר אותו מנהג, אף על פי שאנחנו בהחלט יכולים לאכול פירות טריים שגדלו בארץ.
צילום: אדוה קימלפלד
צילום: אדוה קימלפלד
לגיבושו של היום כחג עם מנהגים המיוחדים לו, אחראים חכמי הקבלה שפעלו בצפת. הם תיקנו "תיקון ליל ט"ו בשבט", שבו פרטים על סדר אכילתם של שלושים מיני פירות, תוך ברכות, תפילות ולימוד. אחד המנהגים הבולטים בתיקון זה הוא סדר שתיית כוסות יין בין הפרקים השונים של אכילת הפירות. צבעו של היין משתנה בהדרגה מכוס לכוס, מן הלבן אל האדום.

כיום קשה לדמיין את ט"ו בשבט ללא מנהג הנטיעות, שמצטייר בעיני רבים כמקובל מדורי דורות. אולם, למעשה, מדובר במנהג השייך לאחד מגלגוליו האחרונים של החג.

ראשית המנהג היא, ככל הנראה, בט"ו בשבט של שנת תר"ן (1890) בבית הספר בזכרון יעקב, שניהל המורה, הסופר, החוקר וההיסטוריון זאב יעבץ. יעבץ יצא עם תלמידיו לנטוע עצים בחוצות המושבה, והנטיעה סימלה עבורם את השתרשותם בארץ החדשה-ישנה.

הסתדרות המורים וקרן קימת לישראל מיסדו את מנהג הנטיעות ב-1908. מאז ועד היום נטיעת עץ תמיד מרגשת, ומחברת את הנוטע לארץ.

במפעל הציוני ובהיסטוריה של מדינת ישראל הפכו היערות לסמל לאחיזה בקרקע ולהפרחת השממה.

ט"ו בשבט, יותר מכל חג אחר, מבטא את הקשר בין האדם לסביבתו ואת הצורך לשמור על השטחים הפתוחים והיערות בארצנו. כיום נהוג לחוג את ט"ו בשבט בבית ובקהילה ולשלב מנהגים מהעבר עם מנהגים חדשים.

חלק 1: זוג או פרט

נזמין את המודרכים להסתובב באופן חופשי בשטח הפעילות. בכל פעם שתישמע שריקה או קריאה, על כל מודרך לעצור במקומו, לפנות לאדם שקרוב אליו, ולנהל איתו שיחה קצרה על פי שאלה הקשורה לעצים, שהמדריך יציג. בחלוף שתי דקות חוזרים להסתובב עד לשריקה/קריאה הבאה, וכך סך הכול שלוש פעמים.
הצעות לשאלות:
  • עץ משמעותי בחיי
  • מה זה עבורי לצאת לטייל ביער/בטבע?
  • אילו הייתי עץ, איזה עץ הייתי (גבוה או נמוך, עץ פרי או עץ נוי... אפשר גם עץ ספציפי)?
צילום: אייל ברטוב
צילום: אייל ברטוב

חלק 2: עצים של השראה

עם תום שלושה סבבים של מפגשים אקראיים נבקש מכל המודרכים להישאר במקומותיהם, ונפזר בשטח הפעילות את כרטיסיות "עצים של השראה" כשהצילום והכותרת פונים כלפי מעלה.

נזמין את המודרכים להמשיך לשוטט ולעמוד לצד כרטיסייה שמסקרנת אותם או מדברת אליהם במיוחד. נגביל את מספר המודרכים העומדים לצד כל כרטיסייה לעד ארבעה. לאחר שכל מודרך מצא את מקומו נזמין את הצוותים שנוצרו לשבת סביב הכרטיסייה שלהם, להפוך אותה, להקריא את קטעי ההשראה ולנהל סבב-שיח בהתאם לשאלות שלצד הקטעים. נקדיש לשלב זה כ-15 דקות.

צילום: פבלו צ'רצ'סקי, ארכיון הצילומים של קקל
צילום: פבלו צ'רצ'סקי, ארכיון הצילומים של קק"ל

חלק 3: הידעת?

נפזר במרחב הפעילות את קטעי המידע על העצים, ונציג את האתגר: על כל צוות לעבור בין הקטעים, לקרוא אותם, ולבחור בקטע שקשור לדעתו לכותרת של כרטיסיית ההשראה שלו ולהניח במרכז המעגל את התמונות לצד קטעי המידע. נדגיש – קטע מידע מסוים יכול להיות קשור למספר כרטיסיות השראה שונות.

נקדיש לנושא 5 דקות ועם תום הזמן נתיישב במעגל במליאה.

נזמין 2–3 מתנדבים להסביר מדוע לדעתם קשור קטע המידע למשפט ההשראה של הצוות שלהם.
צילום: אייל ברטוב
צילום: אייל ברטוב

חלק 4: תזמורת

במליאה נבקש מכל צוות לבחור ולגבש תנועה שמסמלת את העצה שקיבל מהעץ בחלק הקודם. נבקש מהמודרכים להחליף מקומות ולהתערבב, ונקיים "תזמורת תנועות": נציין את אחת מהתכונות, וכל חברי הצוות של התכונה יבצעו את התנועה הנבחרת שלהם. נציין תכונה נוספת וחברי הצוות של התכונה הזו יוסיפו את התנועה שלהם. נוסיף בכל פעם עוד תכונה/תנועה ל"תזמורת", ונעצור תנועות אחרות כך שייווצר בליל תנועות חווייתי ומשחקי.
 
רעיון דומה נוסף – כל צוות בוחר תנועה המסמלת את העצה שהוא קיבל מהעץ. עומדים במעגל, וצוות אחד עושה את התנועה שלו, כל השאר חוזרים אחריו. צוות שני עושה את התנועה שלו, וכל הקבוצה עושה את התנועה של הצוות הראשון ומוסיפה את התנועה של הצוות השני וכך הלאה, עד שכולם עושים את כל תנועות העצים.
צילום: אייל ברטוב
צילום: אייל ברטוב

חלק 5: חברה ומדינה

נזמין את המודרכים להתיישב במעגל סביב הכרטיסיות.
נגדיר: עד כה דיברנו על היבטים אישיים של השראה, "עצות" שאנחנו יכולים לקבל מעצים.
 
נשאל: מתוך מגוון העצות שלפנינו, האם יש "עצות" מעולם העצים שיכולות להיות רלוונטיות לנו כחברה? כמדינה? האם יש מרכיבים שניתן להשליך מעולם העצים והיער אל המרחב הכללי? 
 
נהפוך את כרטיסי המידע לצידם השני, נחשוף את הקטעים המתייחסים למדינה ולחברה, ונשאל, לדוגמה:
האם המדינה או החברה הישראלית צריכה להתגמש? איפה היא צריכה לצמוח? מתי היא צריכה לזכור את השורשים שלה?
 
נזמין מתנדבים להקריא את הקטעים הציוניים המופיעים על הכרטיסייה ושייכים לתכונה או לעצה שלדעתם חשוב שהמדינה או החברה הישראלית תקבל מעולם העצים, ולהביע דעה בנושא.
 
שימו לב – על כרטיסיות הציטוטים החברתיים-מדיניים מופיעות גם שאלות, אולם במערך הפעילות המוגש לכם כאן אין צורך להשתמש בהן. אפשר להשתמש בשאלות כדי לקיים פעילות דיון ושיח אחרת באמצעות אותן כרטיסיות, על פי רצונכם.
 
ננהל דיון על שניים או שלושה נושאים/עצות בהתאם לקשב ולרצון שעולה מהקבוצה.
צילום: אבי הירשפילד, ארכיון הצילומים של קקל
צילום: אבי הירשפילד, ארכיון הצילומים של קק"ל

סיכום

נסביר בכמה מילים על תורת ניהול היער של קק"ל (ראו קישור בנספח) וגלגוליה לאורך השנים, נאסוף את העזרים ונסכם את הפעילות:

נזכיר את השאלה בפתיחת הפעילות – "מה זה עבורי לצאת לטייל ביער?" נציין, שכיום ידוע ששהות בטבע ובסביבת צמחים ועצים מסייעת לחוסן אישי ומספקת רווחה נפשית, וכי אל מול התמעטות השטחים הטבעיים והפתוחים, ברור שהיער הוא משאב חיוני לסביבה ולאדם.

נספר כי הגישה כלפי היער והעצים עברה שינויים רבים לאורך ההיסטוריה. גם קק״ל, בשנים שקדמו לקום המדינה, ראתה בנטיעת עצים אמצעי לגאולת אדמות וכלי ל״קביעת עובדות בשטח״, לצד היותם מקור לפרי, ליופי ולצל, ואילו כיום היא רואה ביער מערכת אקולוגית ולא רק עצים בודדים. גישתה של קק"ל ליערות ולאופן ניהולם דינמית וממשיכה להשתנות ולהתעדכן כל הזמן (קראו עוד על ההיסטוריה של היער בא"י). כסמכות האחראית על היערות ועל השטחים הפתוחים היא נוקטת כיום גישה של ניהול היער כמערכת אקולוגית בת קיימה המספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לרווחת האדם כמשאב שיש לו משמעויות והשלכות על הרווחה הנפשית של אזרחי ישראל ועל החוסן הסביבתי של המדינה לדורות קדימה.

נסיים באחת מהפעילויות הבאות:

  1. נזמין מתנדבים לאחל לקבוצה/למדינה משהו מתוך עולם הצמחים והעצים
  2. נקיים אתגר קבוצתי בתנועה – נצטלם למזכרת כשכל הקבוצה עומדת בתנוחת עץ ביוגה (כולל הצלם)
  3. נצייר על הלוח גזע עץ. נזמין כל מודרך לבחור עצה מעץ שהוא הכי אהב מתוך הפעילות, ולכתוב אותה על פתק דביק. יחד נבנה בעזרת כל הפתקים את צמרת העץ המצויר
  4. נסכם באמצעות דף העץ ואני
  5. נשמיע ונשיר שיר מוכר ומעורר השראה, כמו העץ הוא גבוה, ברוש, כי האדם עץ השדה.
צילום: בלה נודלמן, ארכיון הצילומים של קקל
צילום: בלה נודלמן, ארכיון הצילומים של קק"ל

נספחים

להרחבה על תורת ניהול היער ושינויים בגישת ניהול היערות, היכנסו לכאן

למדריכים:

  1. המערך המוצע כאן כולל את הדרך המומלצת לעבודה עם ערכת "מילים ועלים עושים צל" ומיועד למפגש באורך ובפורמט מסוים, אך יש דרכים נוספות ויישומים נוספים שאפשר להשתמש בהם בעזרים השונים.
  2. כל סוגי הכרטיסיות שבערכה יכולים גם לעמוד בפני עצמם כבסיס לשיח או מידע שאפשר לפתח סביבו פעילות, בדומה לעבודה עם דפי שיח בפורמט הרגיל.
  3. אנו מזמינים כל מדריך להעשיר ולגוון את הפעילות מתוך עולמו האישי ולכוון את הדגשים לפן האישי-רגשי או הכללי-ציוני/סביבתי על פי העדפתו ורצונו, ובהתאמה לקהל המודרכים שהוא עובד איתם.
  4. השאלות לדיון שמופיעות על הכרטיסיות הכחולות אינן נדרשות במסגרת מערך הפעילות המוצג כאן, אלא מיועדות לשימוש אם בוחרים לעבוד עם הכרטיסיות האלה ככרטיסיות שיח.