מה אנחנו למדים על התפקוד והדינאמיקה של יערות המחט הבוגרים בישראל בעשור האחרון, לאן הם הולכים, ואיך זה תלוי בתנאי הסביבה? ממצאים מהמערך לניטור ארון טווח

יגיל אסם1, טיילור ווילסון2, יותם פרלמן3, דניס לוז'קובוי3, אבנגו מנסטון4,1, ז'וזה גרינצוייג4, ג'ייסון ווגל2, אפרת שפר4, טרין פז-קגן5, משה דובינין5, יוסי משה1, מור אשכנזי3, אירה מור3, מיכאל ספרינצין3

1 מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
Texas A&M University 2
3 הקרן הקיימת לישראל
4 הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים
5 המכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון

המערך לניטור ארוך טווח (LTM) של יערות המחט הבוגרים בישראל הוקם לפני 15 שנה (2010) במטרה לעקוב אחר הדינאמיקה של היערות הללו, דור ראשון של יערות נטע אדם, לזהות מגמות מבניות ותפקודיות, לחזות תהליכים ואיומים ולהנחות את ממשק היערות.

אפשר לחלק את הדינאמיקה של היערות הבוגרים לשני מרכיבים עיקריים: 1. תהליכים החלים בשכבת היער הראשית קרי, העצים הנטועים, הכוללים צמיחה והתפתחות של העצים, הזדקנות ותמותה שלהם ושינויים הנגרמים בצפיפות העומד, בנפח העץ ובכיסוי של חופת היער, 2. תהליכים החלים בשכבת התת-יער, בעיקר התבססות והתפתחות של עצים חדשים ומיני צמחים אחרים היוצרים, בין השאר, את הבסיס ליער העתיד. כל התהליכים הללו, החלים בו זמנית, מכתיבים את מבנה ותפקוד היערות ויש להם קשר הדוק לתנאי הסביבה ובעיקר לזמינות המשאבים של בית הגידול בכל מקום ומקום. מערך ה-LTM נבנה על בסיס הנחות אלה והוא מורכב מחלקות קבועות (permanent plots) ביערות אורן ירושלים (48 חלקות) ואורן ברוטיה (32 חלקות) שניטעו בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה (1950-70) ופרוסים ברחבי הארץ לאורך מפל הגשם (250-850 מ"מ לשנה) ובתנאים מקומיים משתנים של רום (50-850 מ' מעפ"י), טופוגרפיה (מפנה ושיפוע) ומסלע (מסלע קרבונטי רך לעומת קשה). הניטור מתבצע בעזרת סקרי יער מחזוריים לצד חישה מרחוק על ידי מערכות לוויין מתקדמות ומודלי חיזוי שפותחו במיוחד עבור יערות המחט בארץ.

נתוני מערך ה-LTM מראים שהתפתחות ותפקוד היערות לאורך עשרות שנות קיומם הוכתבו באופן מכריע על ידי כמות הגשם השנתית. כתוצאה מכך נראית עלייה לינארית לאורך מפל הגשם במגוון מדדי מבנה בחופת היער (גובה העצים הנטועים, קוטר הגזעים, כיסוי הצמרות) ובתת היער (התחדשות אלונים, כיסוי צמחייה שיחית) וכן במדדי תפקוד המערכת האקולוגית (אנדקס שטח עלים, ייצור ראשוני ברוטו ואידוי-דיות). עם זאת, הנתונים חושפים גם השפעות גומלין חשובות של גורמי הסביבה המקומיים על מבנה ותפקוד היערות וכן הבדלים בעלי משמעות בין יערות א. ירושלים ליערות א. ברוטיה והרגישות שלהם לגורמי סביבה שונים.   

מהתבוננות בדינאמיקה של יערות המחט הבוגרים בעשור האחרון מתגלה מגמה של ירידה עקבית בצפיפות היער הנטוע כתוצאה מתמותת עצים (תמותה של 4-5 עצים לעשרה דונם בשנה בממוצע, וירידת כיסוי הצמרות בשיעור של כ- 2% בשנה בממוצע) לצד עלייה איטית בכיסוי תת היער (0.5-1% בשנה בממוצע) והתבססות של זריעי אורנים (כ-130 פרטים לעשרה דונם בשנה ביערות א. ירושלים בממוצע) ואלונים (כ-15 אלונים לעשרה דונם בשנה ביערות א. ברוטיה). בנוסף, נראית מגמה עקבית של ירידה ביעילות ניצול המים של היערות. נתוני הדינאמיקה מציגים שונות מרחבית רבה מאד וניכרים הבדלים משמעותיים בין שני סוגי האורנים. יתר על כן, בעוד שהקשרים בין תנאי הסביבה לבין התפתחות היערות בעשורים הראשונים לקיומם נראים ברורים למדי, הדינאמיקה של היערות הבוגרים בעשור האחרון יותר מורכבת והקשר לגורמי הסביבה משתנה כתלות במדד הנבחן. בהרצאה אדון בהסברים אפשריים למורכבות זו ובהשלכות לגבי עתיד היערות.